ט"ז על חושן משפט מד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע ס"א אלא שאין למדין משיטה אחרונה) זו היא דעת הרמב"ן שהביא הטור ופירש"ל דהיינו דוקא היכא דליכא אויר שיטה ביניהם וממילא אם יש אויר שיטה אז למידין אפילו משיטה אחרונה עכ"ל. ובסמ"ע כ' אפי' אם יש אויר שטהורו' דלא חלקו חכמים ולפי דבריו ס"ל לרמב"ן בדין דאין למידין כו' כמו דס"ל להרא"ש בפיסול השטר דלא פלוג רבנן ובכל מקום פסול כיון דלא עשה כתחז"ל ה"נ לרמב"ן לענין אין למדין ולענד"נ כדברי רש"ל דבשלמא להרא"ש יש פסול בכל השטר כי לדידיה הוי חזרת השטר תקנת חכמים מש"ה שייך לומר לא פלוג משא"כ לרמב"ן דס"ל דאין כאן תקנה כלל וכמ"ש נ"י דחזרת השטר עצה טוב' בעלמא היא ואין שייך כאן לא פלוג אלא כל שאין חשש אין לחוש:
(סעיף ט' תרי שריר וקים כשר) נראה דמיירי ביש אויר שיט' וכמ"ש הסמ"ע ואפ"ה דעת הטור לפוסלו ונראה טעמו כיון דחזינן ריעותא שנכתב ב' פעמים שריר וקיים חיישינן שמא הרחיקו ב' שיטין והך ריעותא גרע טפי ממ"של בסמוך ביש מחק בסוף דשם כשר באויר שיטה והברצלוני מכשיר דס"ל דאין כאן ריעותא לגמרי דאפילו לכתחלה כתבינן שריר וקיים טובא:
(סעיף י' ולא נמצא אותן כו') דשמא נגרר בדקות מאוד: