ט"ז על חושן משפט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(בהג"ה אע"פ שאנו יודעים שיש לו עדים שיודעים כו') בסי' ט"ז כתב דזה מהני אפי' לא זיילי נכסי ומתרץ סמ"ע דגם שם מיירי בזיילי נכסי והוא תמוה מאוד דא"כ היה לו לו' כן שם ונ"ל דשם מיירי שהנתבע רוצה להביא עדים להכחיש טענות התובע ואינו חייב לו בתביעה שלו אבל הכא שאינו מכחישו רק שבא לתבוע ממנו בתביעה אחרת ואומר שיש לו עדים בזה בעינן שיהיה גם כן זיילי נכסיה שוב ראיתי בשם רש"ל שתי' כן:

(בשם מהרש"ק בטור עד ונפקא מינה אפי' ימותו כו') והתוס' פ' אד"מ תמהו ע"ז דלא גריעי מזיילי נכסי' דנתבע וא"כ קשה היאך הסכים הרא"ש לסברת הרשב"א מאחר שראה תמי' התוספת ולא דק עליו אלא דלישנא דזיילי נכסי לא שייך כו' ע"כ: