לדלג לתוכן

ט"ז על חושן משפט כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(ובלבד שלא יסתור) משמע דאם יש חילוק טענות ביניהם אינו נאמן לסייע לא' מהן אע"פ דכאן מיירי במומחה כמ"ש הטור בהדיא ולעיל סי' ג' כתב שם דמומחה דינו כג' הדיוטות לכל דבר היינו במה שאינו תלוי בהכחשה אלא בהודאה שמודה בפניו הוה הודאה כמו בפני ג':

(ע"ש) ואפי' יש ב' עדים נראה דעת הרא"ש דכל שהם בעלי מעשה כמו דיינים או פרנסים הוה הדין כן מה שא"כ בשנים שמיוחדים לשמיעת איזה דבר או לראותו אז אין נאמנין טפי מאחרים ששמעו או ראו שמעידין להיפך וצ"ע בזה:

(בשם מהרש"ק זצלה"ה) בטור עד אם אין בידו פסק דין כו' נראה דמפרש הא דמקשה בגמ' ונחזי זכותא מאן נקיט קאי אסיפא דברייתא דא"נ בשאין בע"ד עומדין לפניו אמאי ליחזי זכותא וכן משמע מפרש"י בקושי' דניהדר ונדייני וכך פי' הר"ן ודלא כריטב"א בקדושין דכתב גם בפסק דין יכול להכחיש והקושיא קאי ארישא ע"ש ע"כ):