חשמונאים א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · חשמונאים א · ב · >>

א) בימים ההם היה כהן בישראל ושמו מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב בירושלים והוא יושב בהר מודעית.

ב) ויהיו לו חמישה בנים ואלה שמותם.

ג) יוחנן הקדשי, שמעון התסי ויהודה המכבי.

ד) אלעזר החורני ויונתן הופסי.

ה) וירא מתתיהו את התועבות אשר ביהודה ובירושלים ויקונן ויאמר:

ו) אוי לי כי נולדתי לחזות את שבר עמי וקריה הקדושה בידי בני נכר.

ז) מקדש אלוה בכף זרים, והיכלו לזרא כאיש חרם.

ח) כל מחמודיו נהלכו, עוללים בחוצות נחנקו, ומבחר בחורים לטבח הובלו.

ט) צבי תפארתנו לחבל שוסים, ורכושנו שלל גויים.

י) חלפה כלתה כל הדרה, שרתי במדינות נהפכה לשפחה.

יא) מקדש ה' לשמה, ותפארתנו למשיסה. שדוד ושמם בכף עם לועז.

יב) ועתה איככה לא אקוץ בחיי.

יג) ויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק ויתאבלו מאוד.


יד) ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם.

טו) וילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו.

טז) ויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור.

יז) הן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, ומספר בניך רבים וגם רבה משפחתך, לכן קרב נא אתה ראשונה לעשות את מצות המלך כאשר עשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים.

יח) ואתה ובניך תמצאו חן בעיני המלך, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות.

יט) וישא מתתיהו את קולו ויאמר.

כ) אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם.

כא) לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו.

כב) חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו.

כג) לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך.

כד) ויהי ככלותו לדבר, ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך.

כה) וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו.

כו) וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה.

כז) ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא.

כח) וירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו - יבא אחרי.

כט) ויברח הוא ובניו אל הרי המדבר, ויעזבו כל אשר להם בתוך העיר.

ל) וכל האנשים אשר נגעה תורת ה' בלבבם הלכו אחריהם וינוסו המדברה.

לא) וישבו שם הם ונשיהם וטפם ומקניהם, כי גבר הקצף מאוד מאוד.


לב) וישמעו אנשי המלך בעיר דוד אשר בירושלים כי רבים הכבידו את לבם לבלתי עשות את מצות המלך.

לג) וכי גם עזבו את הערים להסתתר במדבר ונקבצו אליהם עם רב.


לד) ויקומו פתאום להתגולל עליהם ביום השבת. ויאמר להם:

לה) עד אנה מיאנתם לשמוע בקול המלך, קומו נא וצאו מזה ועשו את מצוותיו וישבתם בטח.

לו) ויענו ויאמרו, לא נצא, כי את דבר המלך לא נעשה, ואת השבת לא נחלל.

לז) וייגשו אל המערה ויערכו כלי מלחמה לקראתה.

לח) והאנשים אשר בקרבה לא הרימו את ידיהם לירות אבן או לסכור את פיה.

לט) ויאמרו אליהם: נמותה הפעם בניקיון כפנו, והשמים והארץ עדים בנו כי בזדון תהרגונו.

מ) ויפלו עליהם ביום השבת, ויהרגו כל אשר במערה. וימותו הם ונשיהם וטפם ומקניהם.

מא) ויהיו המתים כאלף נפש.


מב) ומתתיהו ורעיו שמעו את הדבר וייצר להם מאוד.

מג) ויאמרו איש אל אחיו: אם עשה נעשה כאשר עשו אחינו, לבלתי התייצב לפני הגויים בעד נפשנו ותורתנו, עוד מעט והשמידונו.

מד) ויוועצו כולם ביום ההוא לאמור אם הילחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת, ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו, ולא נמות כמות אחינו במערות.

מה) ויתקבצו אליהם רבים מחסידי בני ישראל אשר יראת ה' בלבבם, וכל הממלטים את נפשם מפני עוכריהם ויתחזקו בם.

מו) ויהי כי חזקו וגם גברו חיל, ויכו באפם ובחמתם כל הפושעים בישראל, והנמלטים נסו אל הגויים.

מז) ומתתיהו ורעיו עברו בכל גבולי ישראל, ויתצו את הבמות, וימולו את הילדים אשר לא נמול בשר ערלתם.

מח) ותצלח המלאכה בידם, וירדפו ביד רמה אחרי רודפיהם.

מט) ויצילו את תורת ה' מיד הגויים ומלכיהם, ולא נתנום עוד הרים את קרנם.


נ) ויהי כי זקן מתתיהו וקרבו ימיו למות ויקרא אל בניו ויאמר אליהם.

נא) הנה עת רעה וזוועה עת צרה ותוכחה לישראל.

נב) לכן קומו בני וקנאו לתורת אלוהינו, שימו נפשכם בכפיכם על ברית אלוהינו.

נג) זכרו את המעשים אשר עשו אבותינו בימי קדם, והיו לכם לשם ולתפארת לדורות עולם.

נד) אברהם אבינו נוסה במסה, והאמין בה' ותחשב לו לצדקה.

נה) יוסף שמר את משמרת ה' בעת צרתו, ויהי לאדון במצרים.

נו) פינחס אבינו קנא לאלוהיו, ותהי לו ברית כהונת עולם.

נז) יהושע מלא אחרי ה', ויהי לראש ולנגיד על ישראל.

נח) כלב ענה עדות אמת בקהל עם, ותהי לו נחלת סגולה.

נט) דוד הלך בדרך תמים, ותהי לו המלוכה לירושת עולם.

ס) אליהו קנא לאלוהיו, ויעל השמיימה.

סא) חנניה מישאל ועזריה בטחו בה', וינצלו מתוך כבשן האש.

סב) וגם דניאל בתומת לבבו ניצל מגוב האריות.

סג) לכן אם תבינו שנות דור ודור, וידעתם כי כל הבוטח בה' יסובבנהו חסד.

סד) ועתה אל תגורו מפני כעס הרשע, כי כל כבודו כעש וכדומן על פני השדה.

סה) היום יעלה וישגה ומחר איננו, וכי ישוב אל עפרו אבדו עשתנותיו.

סו) לכן התאוששו בני וחזקו לבבכם בתורת ה', וירם אלוהים קרנכם.

סז) שמעו לקול שמעון אחיכם, כי איש חכם ונבון הוא ויהי לכם לאב.

סח) יהודה המכבי איש גיבור ובן חיל מנעוריו, הוא יהיה לכם לראש במלחמה.

סט) ועתה אספו לכם כל הדבקים בתורת ה', לנקום את נקמת עמנו בצריכם.

ע) השיבו להם כפועלם ושימרו את מצות ה' בכל לבבכם.

עא) ויברך אותם וייאסף אל אבותיו.

עב) וימת בשנת מאה וארבעים ושש, ויקברו בניו אותו אל קבר אבותיו בעיר מודעית.

עג) ויבכו אתו כל בית ישראל, ויעשו לו אבל כבד מאוד.


<< · חשמונאים א · ב · >>