חפץ חיים/הלכות לשון הרע/ח ד

<< · חפץ חיים - הלכות לשון הרע · ח · ד · >>

וְדַע, דְּאִסוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא אֲפִלּוּ עַל עַם הָאָרֶץ, כִּי גַּם הוּא בִּכְלַל עַם ה' וְצִבְאוֹתָיו, שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, בְּוַדַּאי הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו עֲוֹנוֹ גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר, וְאָמְרוּ חֲז"ל: כָּל הַמְסַפֵּר אַחַר מִטָּתוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם נוֹפֵל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ', וְכַמָּה פְּעָמִים נִכְנָס עַל יְדֵי זֶה בִּכְלַל מְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, וְיָדוּעַ גֹּדֶל עָנְשׁוֹ שֶׁל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק {דף צ"ט} (וְנִפְסַק כֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ"ג סָעִיף ו', שֶׁהוּא בִּכְלַל {במדבר ט"ו ל"א}: "כִּי דְּבַר ה' בָּזָה וְכוּ' הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנְּפֶשׁ הַהִיא"), אַךְ הַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית לָאָדָם, דְּלֹא שַׁיָּךְ כְּלָל דִּין מְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם, רַק בִּזְמַן הַגְּמָּרָא, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, אֲבָל לֹא עַל אֵלּוּ שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ, וְהוּא טָעוּת גָּמוּר, דְּכָל תַּלְמִיד חָכָם הוּא לְפִי הַדּוֹר, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַנֵּנוּ, אִם הוּא רַק רָאוּי לְהוֹרוֹת וְיָגֵעַ בַּתּוֹרָה נִקְרָא תַּלְמִיד חָכָם, וְהַמְבַזֶּה אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא {סתם}, וַאְפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, עָוֹן פְּלִילִי הוּא, וְחַיָּב נִדּוּי עַל זֶה, כִּדְאִיתָא בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ"ג סָעִיף ז' וּבְסִימָן של"ד בַּשַּׁ"ךְ סִימָּן קָטָן ס"ח, וְכָל שֶׁכֵּן אִם התַּלְמִיד חָכָם הַזֶּה הוּא מוֹרֵה הוֹרָאָה בָּעִיר, דִּבְוַדַּאי אִסוּר הַמְבַזֵּהוּ הוּא חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר, דְּמִלְּבַד שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהַחְזִיק אוֹתוֹ לְחָכָם וְלִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, אַחֲרֵי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל הוֹרָאוֹתָיו, עוֹד בְּסִפּוּרוֹ עָלָיו דִּבְרֵי גְּנוּת הוּא מוֹנִעַ אֶת הָרַבִּים מֵעֲבוֹדַת ה', כִּי עַל יְדֵי זֶה אָמוֹר יֹאמְרוּ שְׁאָר הָעָם: מַה נֵּלֵךְ וְנִדְרש מֵאִתּוֹ עִנְיְנִי הַדִּינֵי תּוֹרָה שֶׁבֵּינֵינוּ, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ? וּמִתּוֹךְ זֶה כָּל אֶחָד בּוֹנֶה בָּמָּה לְעַצְמּוֹ, (וְעוֹד כַּמָּה קִלְקוּלִים, יַאֲרִיךְ זִכְרָם, ה' יִשְׁמְרֵנוּ).