חפץ חיים/הלכות לשון הרע/ז יא
<< · חפץ חיים - הלכות לשון הרע ז · יא · >>
לוח יומי: שנה מעוברת - ה' כסלו, י"ד אדר ב', כ"ד תמוז.
וְדַוְקָא אִם הֵם נִכָּרִים מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ (כו) שֶׁהֵם מַגִּיעוֹת לְעִנְיַן הַסִפּוּר, וְגַם רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אִם הֵם רְחוֹקִין מִזֶּה רַק הוּא כְּעֵין דָּבָר הַנִּכָּר קְצָת, אוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַדְּבָרִים הַנִּכָּרִים בְּעַצְמוֹ (כז) רַק שְׁמָעָן מִפִּי אֲחֵרִים, אֵין לוֹ בָּזֶה שׁוּם יִתְרוֹן כְּלָל.(כו) שהם מגיעות. הוא מדברי מהרש"א בחידושי אגדות בשבת (נ"ו ע"א) ד"ה דברים הניכרים חזא ביה עי"ש בפירושו ובאמת גם מדברי רש"י ז"ל בד"ה דברים הניכרים משמע גם כן דלא סמך דוד על זה לחוד דלא כיבס מפיבושת בגדיו ולא עשה שפמו מדכתב רש"י שם בא"ד והוא השיבו קשה אין לי לצעוק אלא על מי שהביאך הלום הנה שמצטער על שובו עכ"ל משמע בהדיא דמזה הוכיח דוד שמה שלא כיבס בגדיו היה מפני צערו על שחזר דוד ובזה נשלם הדברים הניכרים אבל בלא זה לא נקרא עדיין דברים ניכרים ממש אף דהוי דברים ניכרים קצת, ומה שהשיבו דוד מתחלה למה תדבר עוד דבריך וכו' תחלקו את השדה דעת דוד היה אז כדי לשמוע ממנו מה יתנצל עוד בזה כדי להבין מה היה כוונתו במה שלא כיבס בגדיו אם שנצטער על צרת דוד או להיפך וכמו שכתב מהרש"א עי"ש, וכן מצאתי בהדיא במהרש"ל בד"ה והוא השיבו קשה וכו' נ"ב פירוש זה מוכיח על הדברים הניכרים שראה עכ"ל משמע מיניה בהדיא דדעת רש"י ג"כ כדברי מהרש"א ועיין במהרש"א שם, ובלאו הכי דברי מהרש"א מסתברא מאוד לדינא, ובפרט בעניננו דאיסור דאורייתא הוא בודאי אין להקל בזה נגד המהרש"א והמהרש"ל אף שנראה שהם מחולקין בפירש"י להמעיין במהרש"א שם, עכ"פ לדינא הם שניהם מסכימים לדעת אחת.
(כז) רק שמען מפי אחרים. פשוט הוא דזה גופא אסור להאמין רק לחוש. (באר מים חיים)