חפץ חיים על ספרא/קדושים/פרק יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק:    מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה

גרסאות הספרא על פרק/פרשה זו:    ספרא (מלבי"ם) | ספרא (גר"א) | ספרא (דפוס ישן)


ביאור - פרק יא[עריכה]

(א) ונאמר להלן:    במסית דכתיב כי הרג תהרגנו.
האמורה להלן סקילה:    דכתיב וסקלתו באבנים.


(ב) נשכב מנין:    זכר שנרבע לבהמה דלא כתיב בהדיא.
אם אינו ענין לשוכב:    דהא כתיב קרא אחרינא "ואיש אשר יתן שכבתו וגו'".

הכי גרסינן תלמוד לומר לא יהיה קדש מבני ישראל ואומר וגם קדש היה בארץ עשו כתועבות הגוים -- פירוש מה קדש זה יש בו תועבה אף בלא יהיה קדש נמי דבר שיש בו תועבה הוזהרנו על זה בלא יהיה קדש ושכיבת בהמה נמי בכלל תועבותיהם הוא דכתיב בפרשת עריות "כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ וגו'".
לא תתך שכבתך:    וכלול נמי בזה הנשכב לבהמה.


(ה) ק"ו ומה אם בהמה וכו':    אין הכונה ליסר את הבהמה מפני שבאת תקלה על ידה אלא כדי שילמוד האדם מזה ויתרחק מלגרום לחבירו לחטוא וכן בכל הדמיונים שהביא לזה.


(ו) ומה אם כך חס הקב"ה על הרשעים וכו':    אף על גב שציוה הקב"ה לאבדן מן העולם כדאמרינן לקמן לענין רשעים הוא אומר רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל וגו' אפילו הכי כיון שאבדו מן העולם וקבלו הדין שיש להם לקבל הקב"ה מקפיד למי שמספר בגנותן (מפי' הר"ש).


(ט) הברזל נברא לקצר וכו':    דהיינו החרב.

(י) תלמוד לומר אחותו מכל מקום:    דהדר אמר ערות אחותו גילה.

(יא) עד שיהיו שניהן מזידין:    פי' על זה מסיים הכתוב ונכרתו, הא אם אחד יודע את חומר האיסור והשני שוגג, המזיד חייב כרת והשוגג פטור וחייב קרבן.
ושמא תאמר קין נשא אחותו:    פי' למה לא נאסרה לו מתחלה. על זה תירץ שחסד עשה הקב"ה כדי שיבנה עולמו.


(יב) תלמוד לומר אחותך מכל מקום:    פי' דכתיב אחותך היא לא תגלה ערותה דמשמע מכל מקום. [והא דכתיב "היא" דרש ר' יוסי ב"ר יהודה מזה דרשא אחרת עיי"ש בגמרא דההיא ברייתא אתיא כוותיה כדמוכח ביבמות דף כ"ב וכ"ג עיי"ש].


(יג) אי אחותך:    פי' אי דרשינן אחותך מכל מקום נרבה אפילו אחותו מן השפחה דבא אביו על שפחה ונכרית והוליד ממנה בת ליהוי חייב אחיה הבא עליה בכרת.
תלמוד לומר בת אשת אביך:    היינו כשיש לו אישות לאביך בה, פרט לשפחה ונכרית דלא תפסי בה קידושין כדאמרינן בקידושין (דף סז.).
ואם כן למה נאמר וכו' או מולדת חוץ:    דמשמע אפילו לא נולדה בבית אביו אלא מאיש אחר ועל זה משני דכונת הכתוב בין שנולדה מאשה כשרה דאומרים לו לאדם קיים את אמה ובין שנולדה מאותה שאומרים לו הוצא את אמה ולא תקיימנה כגון מחייבי לאוין או חייבי כריתות -- אפילו הכי אחותו היא.