חלקת מחוקק על אבן העזר מג
סעיף א[עריכה]
(א) אינו כלום דלא תיקנו וכו': כלו' ואינה צריכה גט ממנו ולא שייך בה יבום וחליצה והרב בב"ח כ' לעיל בסי' א' דאב המשיא אשה לבנו קטן בן י"ב שנה הוו קידושין דרבנן ולא ידעתי שום רמז ראיה לדבר חדש זה והבא לחדש דין כזה עליו להביא ראיה ברורה:
(ב) ואסור להשיאו אשה בעודו קטן: כבר נתבאר לעיל בסי' א' מחלוקת הפוסקים מה הוא סמוך לפרקן:
(ג) אם קיימה משהגדיל כתובת' קיימת: כלו' כשנתייחד עמה לאחר שהגדיל דאין אדם עושה בב"ז:
(ד) לא כתב לה כתובה כשהוא קטן: מסתימת לשון הרמב"ם והטור לא משמע הכי שהרמב"ם סתם וכתב יש לה עיקר כתובה משמע דלא מיירי בכתב לה כתובה בעודו קטן רק סתם בתנאי ב"ד יש לה כתובה מאתים שע"מ כן קיימה שיהיה היום כתחילת נשואים הא ודאי קודם שנתייחד עמה משהגדיל יכול לומר לה אני רוצה לקיימך לתנאי שלא אתן לך רק מנה וכאלו נושא אני אותך היום אך אחר הבעילה סתם צריך ליתן לה כמו כל הבתולות וכן מוכח מלשון הטור לקמן סי' ס"ז שכתב בזה הלשון אבל מה שהוסיף וכו' ואפי' העיקר אינו גובה מכח שטר כתובה אלא מתנאי ב"ד וכו', הרואה יראה שכוונת הטור אף שלא כתב לה כתובה מכח תנאי ב"ד גובה מאתים וכתיבת הכתובה אינה מעלה ומוריד כלל ע"כ לדעתי דין זה שכתב בהגהות אלפסי דבשלא כתב לה כתובה אין לה רק מנה צ"ע: