חלקת מחוקק על אבן העזר לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר לג |

סעיף א[עריכה]


(א) אמר לה בפני ב' עדים הרי את מקודשת:    ה"ה אם היו מדברי' יחד על עסקי קדושין כמבואר לעיל סימן כ"ז גבי קידושי כסף דאפילו נתן בשתיקה הוי קידושין:


(ב) ונתייחד עמה בפני עדים:    כבר כתבתי סוף סימן ל"א דבתשובת מיימון מסתפק בסתם איש ואשה הדרים יחד אי הוי כעידי יחוד אף דאין כאן עידי יחוד ממש:


(ג) אבל כנסה לביתו ובא עליה:    דכל שהביאה לביתו וכנסה ובעלה הרי הקדושין והנשואין באים כא' ל' הר"ן פ' המדיר גבי הא דאמרינן קדשה על תנאי וכנסה סתם:


(ד) או שקדשה כבר ובא עליה:    ואף על גב דקי"ל הבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה י"ל אם בא שלא לשם נשואין אלא דרך זנות אינו קונה ולוקה אבל אם בא עליה לשם נשואין קונה ואינו לוקה סבר' הוא דכיון דחופה לא קניא אלא מפני שהוא צורך ביאה כ"ש ביאה עצמה שקונה ל' הר"ן פ"ק דקידושין:


(ה) חוששין שמא כיון לשם קדושין:    לעיל בסימן כ"ז כתב גם בקידושי כסף כל שכוונתו לשם קדושין אף שנתן לה בשתיקה הוי קדושין וצ"ל דכאן מיירי אף שהוא אומר שלא כוון לשם קידושין אינו נאמן נגד החזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וע"ל סימן כ"ז מ"ש, רבינו ירוחם כתב דביאת שוגג לא קני באשה הביא הב"י ס"ס זה ועיין ביבמות דף נ"ה נ"ו ועיין בתוספות בד"ה לדברים האמורים ריש דף נ"ו: