חלקת מחוקק על אבן העזר יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| חלקת מחוקק על שולחן ערוך אבן העזר יט |

סעיף א[עריכה]


(א) דנין ע"פ חזקה זו:    הרמב"ם פ"א מהא"ב דין כ' סיים בלשונו ראיה לדין זה מה שדנה תורה במקלל אביו ומכה אביו שיומת ומנין לנו ראיה ברורה שזה אביו אלא בחזקה כך שאר קרובים בחזקה וכתב המ"מ שראיה זו מפורשת בירושלמי:


(ב) ומלקין וחונקין וסוקלין וכו':    נראה דה"ה דנאסרת על הכהן משום זונה וכ"ש הוא מדיני נפשות:

סעיף ב[עריכה]


(ג) אם הוחזקו בעיר ל' יום:    דין זה הועתק מדברי הרמב"ם הנ"ל ולא נתבאר במ"מ מקור דין זה וראיתי בהגהות אלפסי כתב בזה הלשון וכמה הוא החזקה שלשים יום כמו שמבואר בתלמוד א"י וכיוצא בזה אמרו במי שמחזיק שמו בעיר ל' יום כמו שבארנו בפ' כל הגט עוד כתב שם וחזקה היא ע"פ המנהג אין עונשין אותה ע"פ עצמה ומלשון זה משמע דחזקה דשאר בשר בעי נמי שלשים יום ואיש ואשה שבאו ממד"ה והוא אמר אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא ותוך שלשים יום בא עליה אין לוקין ע"פ עצמם כל זמן שלא הוחזקו ל' יום וכן משמע פשט לשון הגמרא איש ואשה תינוק ותינוקת שהגדילו תוך הבית (קדושין דף פ' ע"א) משמע דוקא שגדלו זמן רב גם הראיה שהביא הרמב"ם ממכה ומקלל אביו (הובא לעיל ס"ק א') הוחזקו בחזקה זו י"ג שנים אבל בב"ח לא כ"כ והביא ראיה מלבישת בגדי נדה דהוי חזקה ליומא ואין זו ראיה דהתם א"א לומר שלשים יום דאין דרך ללבוש בגדי נדה יותר מימים אחדים ויפה כתב בהגה' אלפסי שהבאתי דהחזקה לפי המנהג אבל חזקה דשאר בשר אינה פחות' משלשים יום ודין מי שהוחזק שמו בעיר ל' יום מבואר בחושן משפט סי' מ"ט ובגמרא בבא בתרא דף ח':


(ד) הורגין עליה:    אבל לאסרה על בעלה לא בעי כולי האי דמיד שהודו שהוא אישה והיא אשתו שוינהו נפשה חתיכה דאיסורא אם זנתה בעדים לאסרה על בעלה זה: