חיים תחילה/ק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אופן ק[עריכה]

אסורה נא ואראה[1] לפרש עוד והכל בהורמנותיה דקבה"ו, והוא ע"פ מ"ש הר"ן בדרשות ריש הספר עמ"ש [סוטה מ' ע"א] לעולם תהא אימת הציבור עליך והיינו טעמא דמצינו דהקב"ה כשברא את עולמו מד' יסודות אש רוח מים עפר כל אחד בפרטות אינו מועיל אכן בהצטרפותם הם פועלים דבר כמו כן בעם בני ישראל אע"פ שכל אחד מצד פרטיותו לא היה ראוי לזה מצד הצטרפות לזולתו יקנה הכלל לשבח ומעלה יותר ממה שראוי מצד פרטיו כאשר קנו המורכבים כולם סגולות ומעלות אשר לא היו בנפרדים אשר קיבצו מהם וכבר רמז לנו בחלבנה שהושמה עם י"ג סימני הקטורת ובזה נענש משה רבינו ע"ה שאמר [במדבר כ' י'] שמעו נא המורים עכ"ד. והשתא זהו נראה לי רמז נעוץ סוף התורה בתחילתה לעיני כל ישראל בראשית דהנה רז"ל אמרו דראשי העם והסנהדרין נקראין עיני העדה והמה יראו גודל מעלתם של צבור לבל יקלו בכבודם וז"א לעיני כל ישראל יביטו ויראו בתחילת בריאת העולם בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ארבע יסודות שם חושך אש ואור במילת רוח אלהים ורוח אלהים והמים והעפר הנכללים במלת תהום כמ"ש שם הר"ן ז"ל וכל אחד בפרטות אין לו שום מעלה ופעולה כמו כן עם בני ישראל ודו"ק. גם יש לרמוז בתיבת בי"ת מבראשית בא"ת ב"ש הם אותיות שמ"א הוא בהיפוך אמ'ש שהם שלוש אמות הנזכרים בספר יצירה להתחלת הבריאה אויר מים אש לכן פתח בבי"ת לומר שנתמלאה הבי"ת ונחלפה כפי צורך הבריאה כמ"ש בספר פענח רזא יע"ש ולדרכינו אתי שפיר.

  1. ^ ע"פ שמות ג, ג