חיים תחילה/יב

אופן יב

ויתבאר עוד עמ"ש בהקדמת התיקונים דף ה' ע"ב: בראשית אותיות בשארית, שהיא רמז לענוה וכמו שכתבנו לעיל. ונקדים מ"ש בגמ' במסכת יבמות דף ע"ט [ע"ב], דג' מידות יש בישראל ואחד מהנה, הוי ביישנים יע"ש. ועיין בספר ערוגת הבושם ובספר שער יהושע.

עוד נקדים מ"ש הרב ראשית חכמה שער הקדושה פרק ח' דף קפ"ח ע"א, כי מדרך הביישן הוא, כשהוא מהלך ומדבר עם שכנגדו, שיהיו עיניו למטה שלא יביט כנגדו, מצד בושת פנים. וז"א: ושח עינים יושיע, והוא מביאו לידי ענוה ובושה.

וז"א לעיני כל ישראל דייקא, שיהיו עיניהם נוהגים בבישנות, כמ"ש. כי ע"י שהוא שח עינים, מביאו לידי ענוה ג"כ. והיינו בראשית, אותיות בשארית, שהוא בענוה. כמ"ש רז"ל וכמו שכתבנו לעיל באופן ו' ואופן ז'. ועיין לקמן באופן כ"ז ואופן פ"ח.

ועתה רחש לי דבר, במה שהביא הכתוב בסדר בשלח [שמות י"ז ט']: ויאמר משה אל יאושע בחר לנו אנשים. ונראה לרמוז, בחר נוטריקון: ב'ישנים, ח'סדנים, רחמנים. והוא, כי ע"י ג' סיבות הללו שהם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים אנחנו כופים את עמלק.

אתיא ראשית, בישנים לגבי עמלק. דכתיב: בא זדון, שזהו עמלק, כמ"ש רז"ל במדרש תנחומא סוף סדר כי תצא. הרי דהיה בעמלק זדון. גם אמרו שם, שהיה עמלק לוהט אחרי ישראל ככלב יע"ש. וידוע הוא דהכלבים עזי נפש, ומקרא מלא דיבר הכתוב: והכלבים עזי נפש, הרי דיש לכלבים עזות פנים. ולכן, ישראל שיש להם בושת פנים, צריכים להתגבר על עמלק ולמחות זכרו מן העולם והוא ברור.

רחמנים, מצינו בעמלק בהפך, שהיה בו מדת אכזריות. כמ"ש ה"ה מהר"ם אלשיך בכונת מה שבא עמלק, דלא בא להנאה ותועלת להלחם בישראל כי אם להרע ולהשחית. ובזה פי' הכתובים: זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, שלא היה לו הנאה ליקח את ארצותם מידם בצאתם ממצרים, שהיו בחומר ובלבנים ולא היה לו שם במלחמה זאת, אם ניצח אותם. (דף ח' ע"א)

גמילות חסדים, הפך מידתו של עמלק, שהיה כפוי טובה. כמ"ש במכילתא סוף ס' בשלח, אחרים אומרים, יבא עמלק כפוי טובה ויפרע מעם כפוי טובה יע"ש. נמצא דעמלק, מלבד שלא היה עושה גמילות חסד שהוא דבר שגומל חסד מבלי שיקדימו לו אלא אדרבא, היה משלם רעה תחת טובה. ולכן, ישראל שמדתם הוא לגמול חסד עם הכל, כיון שהיה בהם כפוי טובה, בא טובה עמלק ונפרע מהם.

ונראה לומר, כי ע"י הבושה מביאו לידי יראת חטא. כמ"ש בנדרים דף כ' ע"א על פסוק [שמות כ' י"ז]: ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא עי"ש. ויראתו גימט' ס"מ, ונוקבת שרו של עמלק. וכן גמילות חסד גימט' תרי"א שהוא כופה לס"מ ונוקבת ע"י הרחמנות וגמילות חסד. וכמ"ש הרב פתח עינים סוף פרק קמא דבבא בתרא כיע"ש. והכי רמוז בתיבת בראשית, יאר בשת, כמ"ש בתיקונים וכמש"ל בס"ד.

וזהו רמז הכתוב בתהלים סימן קל"ב: כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, ודרשו דורשי רשומות או"ה, שהם אות אלף מכסא ואותיות וא"ו ה"א, להשלים הכסא שלם והשם שלם. א"כ, יש לרמוז כ"י בח"ר, גימט' עמלק. והכונה כי בחר ה' בציון וימחה שמו של עמלק, ואז או"ה למושב לו וק"ל.