חזון איש/אורח חיים/נד
סימן נד[עריכה]
א) שבת ע"ד א' אמר עולא ה"ק כו', אפשר דעולא לא התיר לבו ביום אלא ביד וס"ל דלבו ביום ביד אין זה דרך ברירה ור"ח לא ניחא לי' דכיון דמחייב חטאת בבורר ביד למחר לא בטל מני' שם מלאכה כשבורר לבו ביום, ור"ח סבר דפחות מכשיעור לאו שם בורר עלי' כשבורר ביד וכ' הרמב"ן דהוי כמצא פסולת בחתיכה שהוא אוכל שנוטל את הפסולת שמותר, וכ"ה בל' הריטב"א ונראה דכונתם שמוציא מפיו הצרור שבחתיכה וסבר ר"ח דטעם ההיתר כיון שהוא שיעור מועט לא חל עליו שם בורר והיינו נמי דוקא ביד, אבל בכלי ודאי הוי כחצי שיעור דעלמא ולא יתכן לפרש דאוחז החתיכה בידו קדם שנתנו בפיו דודאי למאי דמסקינן דאינו מותר רק לאלתר ודעת רה"פ דדוקא אוכל מתוך פסולת מותר וכמש"כ במ"ב בבה"ל סי' שי"ט ס"ד וכ"ד רמב"ן וכמש"כ המ"מ בשמו, הדין נותן דגם החתיכה שהוא נותן לתוך פיו אסור לבוררה דלא מצינו חילוק בין חתיכה גדולה לקטנה ובין לאלתר של רגע לאלתר של שעה, ובמ"ב שם פי' דעת רמב"ן דאפי' חתיכה שאוחז בידו לאוכלה מותר לברר ממנה הפסולת ולא נראה כן דא"כ אפי' יש בחתיכה פסולת הרבה וקובע עצמו לבוררה מותר ומהיכן פסיקא לן דזה מותר, ובמ"ב שם הוכיח דהרא"ש פליג על הרמב"ן מדיהיב טעמא בשותה מים שיש בהם תולעים דרך מפה דאין על זה שם בורר ומשמע דאע"ג דעוסק בשתי' יש בזה משום בורר ומשמע דפי' דברי רמב"ן אף באוחז כוס לשתות מותר לברור ממנו התולעים וזה ודאי דבר תימא.
ב) ובהא דאיתא בשו"ע דאף לאלתר לא שרינן אלא אוכל מתוך פסולת אבל לא פסולת מתוך האוכל, יש לעי' אי זה דוקא בפסולת שאינו מחובר לאוכל שאפשר לו ליטול את האוכל ואפשר לו ליטול את הפסולת ובזה אמרינן דכשנוטל את האוכל לא חייל עלי' שם בורר אבל אם יטול הפסולת חייל עלי' שם בורר, אבל כשהפסולת מחובר לאוכל וצריך להחזיק בשתי ידיו כדי להפרידן בזה אין קפידא אם מחזיק את האוכל ומושך את הפסולת דגם זה דרך אכילה כיון דעוסק בידיו גם באוכל ומסתבר דאין קפידא בזה וראי' מהא דאיתא בס"ס שכ"א בקולף בצלים דלאלתר מותר וקשה דהא אין היתר לאלתר בנוטל פסולת וקולף נוטל הפסולת אלא כיון דמחזיק האוכל בידו שפיר מקרי דרך אכילה אבל יש לדחות דהתם ודאי דרך אכילה היא שאי אפשר בענין אחר וכ"כ במ"ב שם בשם המא"מ, ומ"מ למדנו שאם דרך אכילה ליטול הפסולת מותר לאלתר אף בנוטל הפסולת וה"נ בפסולת הדבוק לאוכל ומפרידו בשתי ידיו כיון דאין דרך להקפיד אם למשוך יד המחזקת את הפסולת או למשוך את האוכל בכל אופן מקרי דרך אכילה וצ"ע.
ג) במ"ב סי' שי"ט ס"ד בבה"ל ד"ה מתוך, צדד להתיר להוציא העצמות מן הדגים קדם הסעודה ודמה אותו לקילוף בצלים דמותר לאלתר אע"ג דנוטל הפסולת ולא נראה כן דודאי שאני התם שאין שם שתי דרכים אבל דגים ועצמות דיש בו ב' דרכים אפשר ליקח הבשר מעל העצמות ואפשר להוציא העצמות מתוך הבשר הרי זה כשאר פסולת ואוכל דלא הותר לאלתר רק בנוטל את האוכל ומניח את הפסולת, ומיהו בעצמות הקטנות שאי אפשר להפרידן אלא בשתי ידיו אפשר שאין נפקותא אם מושך ימינו או מושך שמאלו וכמש"כ לעיל.
ובמ"ב שם פשיט לי' שאם יש מעט בשר על העצם אין בזה משום בורר ולא אתפרש מקורו דנהי דאם יש עליו בשר שדעתו על הבשר ונוטלו לאוכלו העצם בטל לגבי בשר והו"ל כנוטל חתיכה מן הקערה, אבל בזמן שנוטל העצם כדי לברר את הבשר מן העצמות אף שיש על העצם מעט בשר כיון שאין דעתו על הבשר אלא לברר הקערה ודאי שם ברירה עלי' ולא עדיף העצם מב' מיני אוכל דחשיב בורר כשבורר מין אחד מחברו ולא דמי לשופה מן הכלי שמותר במניח מעט דהתם אין חשיב עירוב וכמש"כ לעיל סי' נ"ג.
ד) ולהאמור אין לנו שום היתר לשמש המכין את הסעודה להוציא העצמות מן הבשר ומן הדגים קדם הסעודה אפי' יש בעצמות מעט מוח למצוץ או שהן רכין כל שדעתו לברירה כדי שיהי' לפני אורחין בשר ברור מעצמות ומיהו בעצמות דבוקים בבשר ולוקח החתיכה בידיו ומפריד הבשר מן העצם אם מושך את הבשר מן העצם הו"ל נוטל את האוכל דשרי בבורר סמוך לסעודה, אבל כשהבשר רך ונשמט העצם אסור לשמוט את העצם, וכן בדבוק קצת והבשר בקערה ומחזיק קצת הבשר שלא יעלה עם העצם ושומט העצם אסור וכמש"כ המא"מ, ולימוד זכות של המ"ב ז"ל אינו מספיק ומה שתמך בדברי היש"ש שפי' דלקלוף אגוזין אינו בורר אלא תיקון אוכלא ונהי דלא קיי"ל כן בבורר להניח לאחר זמן מ"מ בבורר כדי לאכול לאלתר נקטינן כן, ואינו מובן דכיון דמבואר בירו' דקולף להניח חשיב בורר ודלא כהיש"ש א"כ אין לנו רק לדון אם זה דשרינן בורר סמוך לסעודה אם יש בזה היתר פסולת מתוך האוכל ובזה כבר כתבו הפוסקים דלא הותר רק אוכל מתוך הפסולת אלא דמצינו מה שהתיר הרמ"א ס"ס שכ"א לקלוף סמוך לסעודה והתם אי אפשר בענין אחר ודרך אכילתו לקלוף הפסולת אבל בבשר ועצמות שאפשר ליטול הבשר וכן דרך אכילתו ואם עושה סדק בבשר ומוציא את העצם מעשיו מוכיחין עלי' שרוצה בברירת עצמות ומנ"ל היתר בזה.
ה) והאוכל אם אוחז בעצם ונוטל בפיו את הבשר מן העצם זהו דבר שאין בו נדנוד כלל וכן אם נוטל ביד או במזלג את הבשר מעל העצם שבקערה ואין צריך להחזיק העצם בקערה אין בזה שום נדנוד בורר, ואף אם מחזיק ביד השניה את העצם בקערה מותר ואם דבוקין העצם והבשר ומחזיק העצם ביד אחת והבשר בשני' ומפריד יש מקום לומר דהוי כנוטל פסולת מתוך האוכל אף כשמושך את האוכל ויש מקום לומר שמותר אף במושך את העצם וכמש"כ לעיל ויש מקום לומר שצריך למשוך את האוכל ובזה מותר ונראה דבמושך האוכל יש להקל.
שזיפין ושאר פירות שסדקן ורוצה להסיר הגרעין מתוכן אוחז את הגרעין בידו אחת ומושך את הפרי בידו השני' ונשאר הגרעין בידו ומשליכו, ואם מקפל האוכל עד שהגרעין נופל שפיר דמי, ופעמים אינו מספיק לאחוז הגרעין והוא נופל מפני שאחיזתו רפוי' ונראה דאין איסור בדבר כיון שאוחז האוכל בידו ואין בו דרך אכילה באופן אחר חשיב דרך אכילה ולא חייל עלי' שם בורר, וכן הדין בגרעיני תפוחים וכיו"ב.