חות יאיר/קפ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קפ
[עריכה]שאלה: ישבנו בדין בזבל"א וזבל"א אני ושני חביריי בדבר תביעות ממון של בני ק"ק פה התובעים מסים וארנוניות את י"ב ב"ב המתגוררים בה כמה שנים ונושאים ונותני' מפני תרועת מלחמה של צרפת והקירה. ולבסוף פשרנו ביניהם ע"פ ת"כ ובת"ש בפ"מ שנתנו כלם לקיים דברינו שיתנו יחד רי"ש זהובים ויפטרו עד היום. ואח"כ נתאספו יחד י"ב ב"ב בני הכפרי' המתגוררים הנ"ל ועשו ביניהם ערכות ג"כ ע"פ וע"פ שני חביריי אתי מה יתן כל א' מהם. כי קצתם הרויחו מאד ועלו וקצתם ירדו ונעשו עניים לסיבת היוקר וטפלי דתלו בהו ומהם עניים מרודים. ובקשו בני הק"ק לגבות עכ"פ סך הנ"ל מהם ולכפות ולנגוש קצתן גם בשביל חביריהם העניים עד שיבוא לידן סך הנ"ל.
ונ"ל דע"פ הדין א"א להם לעשות זה דלא דמיין לבני הקהלה דחייבי' להקל אחר דק"ל דבני הקהלה ה"ל כשותפין שלוו לצורך שותפות וה"ל דין ערבים לכל דבר כמבואר בת"ה ובמ"ש רמ"א בהג"ה בח"מ סי' קס"א. לכן בקצתם עניים ואין להם הנשארים פורעין. ואפי' אותן שיש להם הן שחתומים על השטר הן ב"ב אחרים אין ליחיד או לקהל אחר לטפל בפרעון עם כל איש על חלקו המגיע כי לא ידעו ערכותיהם גם אם כך תעשה להם מי יערב לבו לגשת להלוות לקהלה בעת דוחקם ולאו כ"ע דינא גמירי לכתוב שכל אחד מבני הקהילה יהיה ע"ק בעד הכל (גם בזה צ"ע אם יש כח לטובי העיר לשעבד כל אחד מבני הקהל על סך הכל בלתי רצונו). סוף דבר אתה נועל דלת בפני בני הקהילה הלווין.
לכן המנהג בזה לעקל ולעכב כל אחד בעד כל החוב והמנהג עוקר ההלכה בזה וכל המלוה ע"ד המנהג מלוה. ומ"מ הלכה למעשה צ"ע מאחר שאין זה המנהג הרגיל ושכיח כמ"ש הרמב"ם דמילתא דלא שכיחא לא מקרי מנהג רק דבענין מסים לא מדקדקים כולי האי כמ"ש מהרא"י.
מש"כ אלה הצאן אשר מפני הצר נאספו אל א' מן העיירות מה עשו בחברותא דנימא שנתחברו יחד בשותפו' ונעשים ערבים בעד רעיהם שאין להם וכ"ש לעשותם קבלנים שנתפס קצתם על קצתם. ואם נתחברו יחד במשפט הנ"ל אינו רק מפני שמשפט אחד לכלם ולכן גם הפשר עלה בדרך כלל מה יתנו יחד אבל לא לעשותם ערבים או קבלנים.
וכ"ש דערכותיהם שעשו לא היה לרעה להם לחברם לחיוב רק להפרידם זה מזה בנתינותיהם. ונ"ל עוד דאפי' דיינ' דמעיקרא דזבל"א וזבל"א שעשו פשרה ביניהם אעפ"י שיש בכחם לעשות חזוקים וקשורים מה שירצו לאשר ולקיים פשר דבר.
מ"מ את זה אין בכחם לכתוב מבלעדי דעתם ורצונם בפי' שיהיו ערבים וכ"ש קבלנים איש איש בעד חביריו כי אין הת"כ שנתנו ואפי' קנין ושבועה רק ליתן כל אחד מה שחייב בעדו כפי אשר יאמרו לא לפרוע כל איש בעד רעיו.
כך נלפענ"ד:
יאיר חיים בכרך.