חות יאיר/קכז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קכז[עריכה]
שאלה: פלוני אשר לא טוב עשה בעמיו עמד לפני העדה למשפט וע"פ החסד יצא לאור דינו שיתן קנס מאה ר"ט וביקש אח"כ להקל עול הקנס כי כבד הוא ונתפייסו בשמונים ר"ט. ואחר יום א' יומיים חזר והציע דבריו ובא התחינה בקשה ונתרצו במאה זהובים ואלו יתן תיכף בלי הנחה. ואחר ימים או עשר חזר וביקש שיחזרו לעמוד למנין כי די והותר אם יתן עשרים או שלשים ר"ט והאריך למעניתו. ובאשר הי' זה לטורח רב בעיני המנהיגים ופלוני אחד מהמנהיגים לא יוכלו לסגור בפניו דלתי הבקשה בכן נמנו וגמרו למען לא יהיה עוד להם לטורח שטרם ידברו עוד מזה יתן פלוני ת"כ בת"ש שככל היוצא מפי פ"ו יעשה וכן עשה וחזרו אח"כ לדבר בענין הנ"ל ויצא המוסכם מאחר שא"א לפלוני לבקש עוד שיתן רק חמשים ר"ט תוך שלשים. ובא פלוני אחר יום או יומים לפ"ה שיעשה לו ועד לחזור ולחנן לפני פ"ו כי אם לא יאותו אליו אזי יקיים כפי ההסכמה העברה ועל זה תקע כפו באופן שלא יסרב עד כי יצטרך כפיה ונגישה וע"כ בקשו ממנו ת"כ מש"כ לחזור ולחנן ולבקש מי ימחה בידו. גם זה עצמו רצה לבקש שימחלו לו ת"כ רק הפעם. ועוד ירצה לבקש על הרחבת זמני פרעון כי על זה ודאי לא תקע כפו רק על גוף הקנס ונשאלתי הדין עם פלוני או לא.
נראה אם בשעת שבקשו הקהל ת"כ מפלוני אמרו לו דברים של טעם הנ"ל באשר כבר היה להם טורח רב וכמה סרבן מפציר היה כבר ושע"כ למען לא יבלו עוד זמן ולא יטפלו עוד בזה אזי ודאי מובן גלוי וידוע כוונתם כי על זה בא בת"כ ואסור לו לבקש בין להקל הסך או להרחיב זמנים דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם וכל כה"ג אזלינן בתר כוונת הנודר אם נכלל בדיבורו וסובלו כמבואר בי"ד סי' רי"ח. ואם בא בבקשה לפני הקהל שימחלו לו על הת"כ ויתירו לו לבקש על נפשו אפי' נשבע בפי' שלא יבקש עוד היה נראה דזה ודאי מותר וראיה מנשבע וחזר ונשבע שלא ישאל על שבועתו בי"ד סי' רכ"ט ס"ד וא"כ אפי' ת"כ בפי' שלא יבקש עוד הנחה או זמן אחר הסכמת הקהל היה נראה דמותר. ומ"מ אע"פ דבכה"ג אין איסור מ"מ אצל הקהל לא צייתינן ליה כלל כי היכי דלא להוי מילי דציבורא כחוכא וטלולי ובכה"ג חששו רז"ל למילי דרבנן.
ועוד נ"ל דאם יעמדו למנין במחילת ת"כ הנ"ל אף אחד מהם יכול לעכב דדינו ע"ד רבים דצריך דעת כולם בהתרה כמ"ש ריב"ש ויכול אף יחיד לומר חלקי איני מתיר מש"כ בשיסכימו כלם אין לומר שכבר זכו כל הקהל בקנס ע"פ ת"כ שלו ולא יוכלו אפי' כל פ"ו יחד למחול ולותר דזה אינו דאחר שנתמנו מכל הקהל ידם כידיהם וזכיתם כזכיותם ומחילת' כמחילת כל הקהל. וה"ה אם כבר הסכימו הקהל שיחיד יכול לעכב ביטול ההסכמה ולבסוף רוצים רוב הקהל לומר לבטל חיזוק זה עצמו שמעתה לא יוכל יחיד לעכב ואח"כ יעמדו למנין בגוף הענין. נ"ל דאין בכחם דמצי כל יחיד לומר אחר שהסכמתם שיחיד יכול לעכב כבר ניתן לכל יחיד מהם כח הרוב ע"פ הרוב לענין זה וכלם גמרו ומקני להדדי אגב דגם בי הדבר תלוי דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתם.
וכבר כתבנו דאף אם יש לפקפק על הראיות שכתבנו וליתן פנים אחרות בדבר מ"מ הדבר אמת ויציב ונכון מצד עצמו לחזק כח הקהל והסכמתם ואפי' בנותן ת"כ סתם לקיים דברי הקהל שהיה מקום לומר שאף שהקהל עשו זה להקל הטורח מ"מ הוא סבר היה שעשו זה למען יעשה ויקיים בלי כפיה ורוצה לחזור ולבקש אין שומעין לו כי אחר שכבר שהטריח כמה פעמים אומדנא דמוכח היה לו דכוונת הקהל לבל יחזור להטריח ולבקש וזה הנלפענ"ד כתבתי:
יאיר חיים בכרך.