חותם הארבעה/פרק 1
| ארתור קונן דויל | |
| חותם הארבעה | |
|---|---|
| פרק 1: מדע הניכוי | |
| פרק 2← | |
שרלוק הולמס לקח את בקבוקו מזווית האח, ואת המזרק שלו מן המקרר המרוקן. באצבעותיו הארוכות, הלבנות והעצבניות, הוא התאים את המחט העדינה והעיף לאחור את שרוול חולצתו השמאלי. במשך זמן מה נחו עיניו מהורהרות על אמת היד ועל שורש כף היד, כולן מנוקדות ומצולקות באינספור סימני ניקוב. לבסוף הוא דחף את המחט החדה אל היד, לחץ על הבוכנה הזעירה, ושקע בחזרה בכורסה מרופדת הקטיפה באנחה ארוכה של סיפוק.
דף זה נוצר באמצעות תרגם מכונה. דרושה הגהה מלאה. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (תוך צפייה בטקסט בשפה המקורית והשוואתו) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שלוש פעמים ביום במשך חודשים רבים הייתי עד להופעה הזאת, אבל לא הצלחתי להשלים בדעתי עם המנהג. נהפוך הוא, מיום ליום נעשיתי נרגז יותר למראה מעשיו, ומצפוני התנפח בתוככי תוכי, במחשבה שאין לי אומץ למחות. שוב ושוב הבטחתי לעצמי שאדבר איתו על הנושא; אבל היה זה מיזגו הקריר והלא-נעים של בן-לווייתי, שהפך אותו לאדם האחרון שהיה אפשר לדבר איתו בחופשיות. כוחותיו הגדולים, התנהגותו המזלזלת, והניסיון שהיה לי עם תכונותיו המיוחדות הרבות, גרמו לי לבלוע את רוקי ולהבליג כל פעם מחדש.
ועם זאת, באותו יום אחר הצהריים, בין אם זה היה הבוכנה שקיבלתי עם ארוחת הצהריים שלי או עם הכעס הנוסף שנוצר על ידי ההתלבטות הקיצונית של התנהגותו, חשתי פתאום שאני לא יכול להחזיק מעמד עוד.
"מה זה היום," שאלתי, "מורפין או קוקאין?"
הוא הרים את עיניו בעצלתיים מן הכרך הישן של המכתבים השחורים שהוא פתח.
"זה קוקאין," אמר, "נוסחה של שבעה אחוזים."
"למען האמת," עניתי בקצרה. "החוקה שלי עדיין לא השתלטה על הקמפיין האפגני, אני לא יכול להרשות לעצמי לזרוק עליה כל לחץ נוסף".
הוא חייך אל התלהבותי. "אולי אתה צודק, ווטסון," אמר. "אני מניח שהשפעתה הפיזית היא גרועה, אבל זה כל כך מגרה ומבהיר את המוח, כי הפעולה המשנית שלו היא עניין של רגע קטן".
"אבל שקול!" אמרתי ברצינות. "ספרו את המחיר המוח שלכם עשוי, כפי שאתם אומרים, להתרגש ולהתרגש, אבל זה תהליך פתולוגי וחולני, שמביא לשינוי רקמות מוגבר ויכול לפחות להשאיר חולשה קבועה, גם אתם יודעים מה תגובה שחורה בא לך, אין ספק שהמשחק לא שווה את הנר, למה לך, לשם הנאה חולפת בלבד, להסתכן באובדן המעצמות הגדולות האלה שעליהן ניחשת י זכור כי אני מדבר לא רק כחבר אחר אלא כ איש רפואה לאחד שחוקתו הוא במידה מסוימת אחראי".
הוא לא נראה פגוע. להפך, הוא הניח את קצות האצבעות שלו, והשעין את מרפקיו על זרועות הכיסא שלו, כמי שמוכן לשיחה ארוכה.
"למוח שלי," הוא אמר, "נמאס מהקיפאון, תן לי בעיות, תן לי עבודה, תן לי את הקריפטוגרמה המטושטשת ביותר, או את הניתוח המורכב ביותר, ואני נמצא באווירה הנכונה שלי, אבל אני מתעב את השגרה המשעממת, אני משתוקק להתעלות נפשית, ולכן בחרתי במקצוע הפרטי שלי, או בעצם בראתי אותו, כי אני היחיד בעולם שעוסק בו".
"הבלש הלא רשמי היחיד?" אמרתי, מרים את גבותי.
"הבלש המייעץ הבלתי-רשמי היחיד," ענה. "אני בית המשפט האחרון והגבוה ביותר באיתור, כאשר גרגסון, או לסטרייד או אתלני ג'ונס, נמצאים מחוץ למעמדם - אשר אגב, המצב הרגיל שלהם - העניין מונח לפניי, אני בודק את הנתונים, כמומחה, ומכריז על חוות דעת של מומחה, אני לא דורש שום קרדיט במקרים כאלה, השם שלי לא מופיע בעיתון, העבודה עצמה, התענוג למצוא שדה לכוחות המיוחדים שלי, היא הפרס הגבוה ביותר שלי, אבל יש לך את עצמך היה לי ניסיון כלשהו בשיטות העבודה שלי בפרשת ג'פרסון הופ".
"כן, באמת, "אמר לי בלבביות. "אף פעם לא הייתי כל כך נדהם מכל דבר בחיי, ואפילו סיכמתי אותו בחוברת קטנה, עם הכותרת הפנטסטית של 'חקירה בשני."
הוא נד בראשו בעצב.
"עברתי על זה," אמר. "כמובן, אני לא יכול לברך אותך על זה, אלא אם כן, זה צריך להיות מדע מדויק, או צריך להיות מטופל באותה דרך קרה ובלתי רגשית, ניסית לשוות לו רומנטיקה, שמייצרת אותו אפקט כאילו עבדת סיפור אהבה או בריחה אל ההצעה החמישית של אוקליד ".
"אבל הרומנטיקה היתה שם," הפגנתי. "לא יכולתי להתעסק עם העובדות".
"יש לדכא עובדות מסוימות, או, לפחות, יש להתייחס לתחושת יחס צודקת בטיפול בהן, הנקודה היחידה במקרה שראוי להזכיר היתה ההנמקה האנליטית הסקרנית מהשפעות לגורמים, שבאמצעותה הצלחתי לפענח אותה.
כעסתי על הביקורת הזאת על יצירה שתוכננה במיוחד כדי לרצות אותו. אני מודה, גם אני, שהרגיזה אותי האנוכיות, שכנראה דורשת שכל שורה של העלון שלי תהיה מוקדשת למעשיו המיוחדים. יותר מפעם אחת במשך השנים שבהן חייתי אתו ברחוב בייקר הבחנתי כי יהירות קטנה מעידה על התנהגותה השקטה והדידקטית של ידידי. לא העליתי שום הערה, אבל ישבתי לינק את רגלי הפצועה. היה לי כדור ג'זאי דרכו זמן מה לפני כן, ואף על פי שזה לא מנע ממני ללכת בה כאבה בכל שינוי במזג האוויר.
"הפרקטיקה שלי התפשטה לאחרונה ליבשת, "אמר הולמס כעבור זמן מה ומילא את צינור השורש הישן שלו. "היו לי התייעצויות בשבוע שעבר על ידי פרנסואה לה וילארד, אשר, כפי שודאי ידוע לך, הגיע לאחרונה לחזית בשירות הבלשים הצרפתי, יש לו את כל הכוח הקלטי של אינטואיציה מהירה, אבל הוא חסר בטווח רחב של דיוק ידע שהוא חיוני להתפתחויות הגבוהות באמנותו, המקרה היה קשור לרצון ולבעלי תכונות מסוימות, יכולתי להפנות אותו לשני מקרים מקבילים, זה שבריגה בשנת 1857, והשני בסנט. לואי ב- 1871, שהציעו לו את הפתרון האמיתי.הנה המכתב שהכרתי הבוקר בסיוע שלי".
הוא זז, בעודו מדבר, גליון נייר מקומט של נייר. העפתי מבט בעיניו למטה, קולטת שפע של הערצה, עם זוויות תועות, של מלכודות ושל סיורים-כוח, הכול מעידים על הערצתו הנלהבת של הצרפתי.
"הוא מדבר כסטודנט לאדון שלו", אמר.
"הו, הוא מעריך את הסיוע שלי יותר מדי, "אמר שרלוק הולמס בקלילות. "יש לו מתנות רבות, יש לו שניים מתוך שלוש התכונות הדרושות לבלש האידיאלי, יש לו כוח של תצפית ושל ניכוי, הוא רק רוצה בידע, וזה יכול לבוא בזמן. היצירות הקטנות שלי לצרפתית ".
"העבודות שלך?"
"הו, לא ידעת?" הוא בכה, צוחק. "כן, אני אשם בכמה מונוגרפיות, כולן על נושאים טכניים, הנה, למשל, 'על ההבחנה בין האפר של הטבקים השונים'. בתוכה אני מונה מאה וארבע צורות של סיגר, סיגריות וטבק מקטרת, עם לוחות צבעוניים המדגימים את ההבדל באפר, נקודה שהולכת ומתגלגלת ללא הרף במשפטים פליליים, ולפעמים היא בעלת חשיבות עליונה אם אתה יכול לומר בוודאות, למשל, שרצח כלשהו נעשה על ידי אדם שעישן עשן הודי, זה בהחלט מצמצם את שדה החיפוש שלך.לעין המאומנת יש הבדל גדול בין האפר השחור של טריצ'ינפול ואת העין הלבנה של העוף, כמו בין כרוב לתפוח אדמה ".
"יש לך גאוניות יוצאת דופן לדקות, "הערתי.
"אני מעריך את חשיבותם: הנה המונוגרפיה שלי על מעקב אחר צעדים, עם כמה הערות על השימושים של טיח של פריז בתור שומר של רושמים.גם כאן היא עבודה מוזרה קטנה על ההשפעה של הסחר על הטופס של היד, עם ליטוטיפים של ידידים, מלחים, חותכי פקקים, מסדרים, אורגים ומלטשי יהלומים.זה עניין מעמיק מאוד לבלש המדעי - בייחוד במקרים של גופים ללא דורש, או בגילוי את פסקי הדין של פושעים, אבל אני עייף אותך עם התחביב שלי ".
"בכלל לא, "עניתי ברצינות. "זה מעניין אותי מאוד, במיוחד מאז שהייתה לי הזדמנות להתבונן ביישום המעשי שלך, אבל עכשיו דיברת רק על התבוננות וניכוי, זה בהחלט אומר במידת מה".
"למה, בקושי, "ענה, נשען לאחור בכורסתו ושלח זרמים כחולים ועבים מן המקטרת. "לדוגמה, התצפית מראה לי שהיית הבוקר במשרד הדואר של ויגמור, אבל הניכוי מאפשר לי לדעת שכאשר שלחת מברק".
"ימין!" אמר לי: "נכון בשתי הנקודות י אבל אני מודה שאני לא רואה איך הגעת לזה, זה היה דחף פתאומי מצדי, ואני לא הזכרתי את זה לאף אחד".
"זאת הפשטות עצמה, "העיר, מצחקק להפתעתי - "כל כך פשוט עד כדי כך שהסיבה מיותרת, ובכל זאת היא יכולה להגדיר את גבולות התצפית ואת הניכוי.התבוננות אומרת לי שיש לך עובש אדמדם קטן דבקו אל המפתן שלך, ממש מול משרד רחוב ויגמור הם לקחו את המדרכה וזרקו קצת אדמה, שנמצאת בצורה כזו שקשה להימנע מלדרוך בה פנימה, האדמה היא של גוון אדמדם משונה זה נמצא, למיטב ידיעתי, בשום מקום אחר בשכונה, כל כך הרבה התבוננות, השאר הוא ניכוי ".
"איך, אם כך, להסיק את המברק?"
"כמובן שידעתי שלא כתבת מכתב, כי ישבתי מולך כל הבוקר, ואני רואה גם בשולחן הפתוח שלך שיש לך גליון בולים וצרור עבה של גלויות. לתוך הדואר שלאחר מכן, אבל כדי לשלוח חוט? לחסל את כל הגורמים האחרים, ואת אחד שנשאר חייב להיות האמת. "
"במקרה הזה זה בהחלט כך, "עניתי אחרי קצת מחשבה. "אבל העניין הוא, כפי שאתה אומר, את הפשוטה ביותר: האם אתה חושב שאני חצוף אילו הייתי מציב את התיאוריות שלך במבחן חמור יותר?
"להיפך", הוא ענה, "זה ימנע ממני לקחת מנה נוספת של קוקאין, אני אשמח לבדוק כל בעיה שתגיש לי".
"שמעתי אותך אומר שקשה לגבר להחזיק בכל חפץ בשימוש יומיומי בלי להשאיר את הרושם של האינדיבידואליות שלו על זה כך שצופה מאומן יקרא את זה.עכשיו יש לי שעון שעד לאחרונה בא לי, האם יש לך טוב לב לתת לי דעה על אופיו או הרגליו של בעל המנוח? "
הושטתי לו את השעון בתחושה קלה של שעשוע בלבי, שכן המבחן היה, כפי שחשבתי, בלתי אפשרי, והתכוונתי לכך כאל לקח נגד הטון הדוגמטי, שלעתים הניח. הוא איזן את השעון שבידו, הביט בחוזקה, פתח את הגב, ובחן את העבודות, תחילה בעיניו העירומות ואחר-כך עם עדשת קמור חזקה. בקושי הצלחתי לחייך אל פרצופו הכושל כשסוף סוף הוא שבר את התיק והחזיר אותו.
"אין כמעט נתונים, "העיר. "השעון נוקה לאחרונה, וזה גוזל ממני את העובדות המרמזות ביותר שלי".
"את צודקת, "עניתי. "זה היה נקי לפני שנשלחו אלי."
בלבי האשים את בן-לווייתי בהצגת תירוץ צולע וחסר אונים לכסות את כישלונו. אילו נתונים הוא יכול לצפות משעון לא נקי?
"על אף שלא היה משביע רצון, המחקר שלי לא היה עקרי לגמרי, "העיר והביט בתקרה בעיניים חלומות, חסרות ברק. "בכפוף לתיקון שלך, אני צריך לשפוט כי השעון שייך לאח שלך הבכור, שירש אותו מאבא שלך."
"כי אתה לאסוף, ללא ספק, מן HW על הגב?"
תאריך השעון הוא כמעט חמישים שנה לאחור, וראשי התיבות הם עתיקים כמו השעון: כך זה נעשה לדור האחרון.התכשיטים בדרך כלל יורדים אל הבן הבכור, והוא קרוב לוודאי שיש לו שם זהה לאבא, ואבא שלך, אם אני זוכר נכון, מת כבר הרבה שנים, ולכן הוא נמצא בידיו של אחיך הבכור.
"נכון, עד עכשיו, "אמרתי.
"הוא היה איש של הרגלים לא מסודרים - מאוד לא מסודר וחסר זהירות, הוא נשאר עם לקוחות פוטנציאליים טובים, אבל הוא זרק את הסיכויים שלו, חי זמן מה בעוני עם מפעם לפעם קצר של שגשוג, ולבסוף, לוקח לשתות, הוא מת זה כל מה שאני יכול לאסוף ".
זינקתי מהכיסא וצלעתי בחוסר סבלנות על החדר במרירות ניכרת בלבי.
"זה לא ראוי לך, הולמס, "אמרתי. "לא יכולתי להאמין שהייתם יורדים לזה, עברתם את ההיסטוריה של אחי האומלל, ועכשיו אתם מעמידים פנים שאתם מסיקים את הידע הזה בצורה דמיונית כלשהי, אתם לא יכולים לצפות ממני להאמין שקראתם הכל זה מן השעון הישן שלו! זה לא נעים, וכדי לדבר בבירור, יש בו נופך של שרלטנות ".
"הרופא היקר שלי, "אמר בחביבות, "התפלל לקבל את התנצלותי, לראות את העניין כבעיה מופשטת, שכחתי עד כמה אישי וכואב זה יכול להיות לך, אבל אני מבטיח לך שאף פעם לא ידעתי שהיה לך אח עד שהמסרת לי את השעון ".
"אז איך בשם כל זה נפלא יש לך את העובדות האלה? הם צודקים לחלוטין בכל פרט."
"אה, זה מזל טוב, יכולתי רק להגיד מה זה מאזן ההסתברות, בכלל לא ציפיתי להיות מדויקת כל כך".
"אבל זה לא היה סתם ניחוש?"
"לא, לא, אני מניח, זה הרגל מזעזע - הרסני לפקולטה הלוגית, מה שנראה לך מוזר הוא רק מפני שאינך עוקב אחר זרם המחשבה שלי או מתבונן בעובדות הקטנות שעליהן מסתמכים מסקנות גדולות. לדוגמה, התחלתי באומרו כי אחיך היה חסר זהירות.כאשר אתה מתבונן בחלק התחתון של שעון זה אתה שם לב כי זה לא רק dinted בשני מקומות אבל זה לחתוך מסומנים בכל רחבי הרגל של הרגל לשמור על קשה אחרים חפצים, כגון מטבעות או מפתחות, באותו כיס, אין ספק כי אין זה הישג גדול להניח שאדם שמתייחס לחמישים גיניאה מתבונן באכזריות כזאת חייב להיות אדם רשלני, וגם אין זה מסקנה מופרזת, אדם שיורש מאמר אחד בעל ערך כזה מסופק היטב במובנים אחרים ".
הנהנתי בראשי כדי להראות שאני עוקב אחר ההיגיון שלו.
"זה נהוג מאוד עבור המשכונאים באנגליה, כאשר הם לוקחים שעון, לגרד את מספר הכרטיס עם נקודת ציון על החלק הפנימי של המקרה.זה נוח יותר תווית כמו אין סיכון של מספר הולך לאיבוד או שהוחלפו: לא פחות מארבע מספרים כאלה נראים לעין שלי על החלק הפנימי של המקרה הזה.ההערכה - שאחיך נמצא לעתים קרובות במים נמוכים.הערכה משנית - שלפעמים היו לו פרצי שגשוג, או שלא היה יכול לגאול אני מבקש מכם לבדוק את הצלחת הפנימית, המכילה את חור המנעול, תראו את אלפי השריטות מסביב לחור - סימנים שבהם החליק המפתח, איזה מפתח של אדם מפוכח יכול היה לקלוע את החריצים האלה? לעולם לא יראה את השעון של שיכור בלעדיהם, הוא רועם אותו בלילה, והוא משאיר את עקבות ידו הלא יציבה, איפה המסתורין בכל זה? "
"זה ברור כמו אור היום, "עניתי. "אני מצטער על העוול שעשיתי אותך, הייתי צריך להיות יותר אמון בפקולטה הנהדרת שלך, האם מותר לי לשאול אם יש לך חקירה מקצועית ברגל היום?"
עמדתי ליד החלון, האם היה כזה עולם קודר, עגום, לא רווחי, תראי איך הערפל הצהוב מסתחרר במורד הרחוב ונסחף לרוחב. בבתים צבעוניים, מה יכול להיות יותר פרוזאי וחומר חסר תועלת, מה זה השימוש שיש לו כוחות, דוקטור, כשאין לך שדה על מנת להפעיל אותם, פשע הוא דבר שבשגרה, הקיום הוא דבר שבשגרה, ואין שום תכונות שיכולות להציל את אלה הם נפוצים יש כל תפקיד על פני האדמה. "
פתחתי את פי כדי להשיב לשמע הנאום הזה, כשנכנסנו בעליה חדה, נושאת קלף על מכור הנחושת.
"גברת צעירה בשבילך, אדוני, "אמרה ופנתה אל בן-לווייתי.
"מיס מורסטאן," קרא. "אין לי שום זכר לשמו, תבקשי מהגברת הצעירה שתעלה, גברת הדסון. אל תלך, דוקטור, אני מעדיף שתשאר".