חורב - חלק א/מערכת התורות/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ו.
הַשְׁקָפָתֵנוּ עַל הַחַיִים.
(לִהְיוֹ‬ת תָּמִים עִם ה׳)‬

כי אתה בא אל הארץ אשר ה׳ אלהיך נֹתן לךָ, לא תלמד לעשות כתועבֹת הגוים ההם: לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף: וחֹבר חבר ושֹׁאל אוב וידעֹני ודֹרש אל המתים: כי תועבת ה׳ כל עֹשׂה אלה, ובגלל התועבֹת האלה ה׳ אלהיך מוריש אותם מפניך. – (דברים יח, ט).

לא תנחשו ולא תעוננו (ויקרא יט, כו).‬‬

‫א‪.‬‬

‫תמים תהיה עם ה׳ אלהיך! הן כפלים לתושיה בחייך: את אשר יהיה לך ואת הנהיה ממך, את אשר תקבל ואת אשר תפעל – מנת גורלך ומפעלך – היה תמים עם שניהם, ועם כל חלק וחלק משניהם, חושה עצמך, כי הנך נמצא בלי כל אמצעי תחת ממשלת ה׳ – דע כי מנת גורלך מיד ה׳ היא לך בלי כל אמצעי, גם חיה תחיה בחיים ערוכים ומָפנים בלי כל אמצעי אל ה׳ לבדו, והיה תמים – ה׳ הוא הביאך הלום, הוא יעד אותך להולד בעת ובזמן ידוע, מהורים כאלה ותחת מסבות ידועות, הוא יקרבך אל אנשים כאלה וכאלה, יתן לך אוהבים ומורים כאלה וכאלה, ויכוננך וְיָחנך בסכום כחות כאלה וכאלה, כחות הגוף וכחות הרוח, גם ישים אותך במצב כזה או כזה בחיים – ודע לך, כי כל אלה יתן ה׳ לך, להיות למענך בתור תעודה ואמצעי, למען תמלא במצב כזה ובמכסת אמצעים כאלה את רצונו – לכן בעד כל הדברים, אשר יהיו לך וינתנו אליך, עליך לתת תודה רק לה׳ לבדו ולא לזולתו, ורצונו הוא זה‪ ,‬אשר עליך עם כל הדברים הנתנים לך להוציאהו לפועל – אבל לא בהכרח ולא באֹנס עליך למלאות רצונו זה, הלא למלאות את רצונו או לחדול ממנו תלוי רק בך לבדך, וכאשר יאמרו חכמינו ז״ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הלא הוא הכל נהיה לך מיד ה׳, אבל לא אופן שימושך עמהם ופעולתך אתך ביראת שדי כפי רצון ה׳, הכל לה׳ הנהו, אבל לבך שלך הוא.–

ב.

אבל כמו העבר וההוה שלך בלי אמצעי נהיה לך מיד ה׳, כן גם העתיד שלך ינוח גם כן בלי אמצעי רק ביד ה׳ – גם בידך – יען כי את זה העתיד, אותו תוכל אתה להביא לך כפי השמוש עם כח מעשיך, אם טובים או רעים בזמן העבר וההוה, על פי מפעלך ומעשיך אלה בבחירה ובחופש שלך, יכונן לך ה' את "העתיד" שלך בתור גמול, בתור חנוך – ואם כן במֶחֱצָה הלא האדם הוא זה, אשר הוא בעצמו יכין ויכונן לפניו את העתיד שלו.–

ג.

לכן לא יוכל כל יציר נברא, גם העולם כלו לא יוכל לתת לך שום ידיעה קדומה מהדבר, אשר יהיה ויקרה לך בעתיד, רק ה׳ לבדו יוכל לגלות את זאת, בעוד מידו רק מידו בלי כל אמצעי תקבל לך את העתיד, ומפני זה אין כל יציר נברא, גם כל העולם כלו לא יוכלו ליעד ולקצוב את מפעליך, למען תדע על פיהם לעשות כזאת או לחדול ממנה, רק ה׳ לבדו יוכל לעשות כזאת אפס זולתו – והוא חתם את כל אלה בתורתו, תורת דברי אלהים חיים.–

ד.

מערש ילדותך עד אשר תובל לקברות תלוה אותך התורה ותלמדך לדעת, לאיזה מלואי חובותיך נָתן לך ה׳ חיים ורכוש לחיים – בעד כל מקרה, בעד כל רכוש וקנין שָׂמה לך חובה וגבול – אבל איזהו המקרה ואיזה הוא המצב בכל רגע מרגעי ההֹוֶה שלך, ואל איזה חובה ומצוה הנך נקרא לפעול ולעשות ולמלאות בו ועל ידו, עליך להכיר מראש את כל רגע מחייך בהֹוֶה ולהתבונן היטב, למען תחרוץ משפטך עליו בשלמות, אם בעת ההיא נמצאו לך באמת האמצעים למלוא של החובה הזאת או האחרת, ואם במצב בחיים כזה וכזה יקראך באמת למלוא החובה הזאת או האחרת, גם איך תוכל למלאות את החובה הזאת באופן היותר טוב ונעלה – לזה נתן לך ה׳ שכל טוב – הוא יפקח את עיניך לדעת כל זאת על ידו ולמוד את ערך ומדת התכלית והאמצעים, למען תוכל לבחון היטב את אשר לפניך – השתמש עם השכל – האמצעים והדברים לפעולותיך הלא הם: הטבע והאדם, המה ערוכים ומסודרים לפניך – אותם תלמוד לדעת ולהכיר, למוד והכר אותם לדעת היטב מהעבר שלהם ושלך – אסוף לך בחינות מהנסיון – הן איזה היא המצוה או החובה שעליך למלאות תלמדך התורה. – אולם אם תוכל גם איך תוכל למלאות את כל זאת בכל רגע מרגע חייך, את הידיעה הזאת יורו וילמדו אותך הנסיון והשכל.–

ה.

לכן על דבר חובתך שאל לך את התורה, ועל דבר הוציאך אותה לפועל שאל את הנסיון והשכל – ואת העתיד שלך הָניח אותו רק ביד ה' לבדו – את אשר הכרת לדעת בכל רגע כתור חובה ומצוה עשה ואל תחדול ואל תסוג אחור מפני עניינים ומסבות כאלה, אשר רק הדמיון השוא חִבלם, להוליכך שולל ולחשוב תועה, כאילו יכולים הם לפעול את פעולתם להרע או להיטיב למעשיך, ולהאמין, כי גם המה יחושו עתידות לך, לכונן את מנת גורלך או לפרוע בה פרעות.—‬

ו.

הביטה נא וראה! הן רק אז כאשר שכח האדם להכיר ולהבחין מעשהו על פי החובה והמצוה האצורות בעצם המעשה והמפעל, יען כי שכח האדם את ה׳, אשר הציגו לו לחובה ולמצוה לפעול ולעשות ולקיים ולקבל את רצון ה׳ בתור מדה וקצב לפעולתו זאת, כאשר שבח האדם, כי רק ‬התעודה, הגמול והמבחן, רק המה יעריכו בעד האדם את ערך מנת גורלו עליו, וכי פועל האדם, משפט צדק של ה׳ לגמול ולשלם לאיש כמעשהו, גם אהבת ה׳ לחנך את האדם, כי רק המה לבדם ייעדו ויקצבו את העתיד שלו, מפני ההיסח הדעת הזה, רק אז החל האדם להביט בחרדה על כל מפעל ומעש שעליו לעשות ולבו הגה אימה פן לא יצלחו לו אלה באחריתם – לכן מבלי הכיר עוד את המבחן הפנימי, ויען כי העריך את המפעל רק על פי מזל ההצלחה, מבלי הבין ומבלי דעת עוד, כי אמנם הצלחת המפעל תלויה רק בחכמה רבה, אשר למשפט צדק של אדון העולם ואהבתו, מפני זה יאבה ויחפוץ האדם, כי תבל היצורים, אשר בה ישים כל מעיָנו סלה, ואליה יתקשר בכל לבו ונפשו, כי היא תודיע לו מראש את אשר יקרה לו ואם יש אחרית ושכר לפעולתו – הוא חפוץ יחפוץ, כי העולם כלו או איזה יצורים, אשר יחשוב אותם לעומדים ברשות עצמם, יגלו לו על פי סימניהם, אם נאותים גם המה להכניס עצמם ולהתערב בין תחילת מעשהו ואחרית פעולתו – אבל אין אֹמר ודברים לתבל היצורים, אִלֵם הנהו העולם כֻלו גם אין מלה בלשונו, להודיע ולהגיד לך בזאת אף במאומה: מה גזר עליו אדון העולם האל היחיד ומיוחד!!– ובאופן הזה על ידי דמיון כוזב נפתה האדם ונמשך אחריו להאמין באמונת הבל ורעות רוח בסימני המסבות‏[1] והנמצאים, אשר באמת אינם עומדים בשום יחס וקשר עם פעולות האדם ותוצאותיהן.—

ז.

הן דמיון כוזב כזה והשקפה נבערה על החיים כזאת תועבה היא לה׳ הקורא אותך לפעולה אנושית בבחירה ובחופש, תועבה היא, יען כי בכל אלה צפונים המה באופן נתעב ונאלח למאד כחש בה׳ ובערך עצמות האדם, הן כל אלה יבטלו וימחו את שם ה׳ ואת יתרון האדם מקרב לב האדם.—

ח‪.‬‬

לכן לא יהיה בכם איש אשר יאמין, כי עליו להכניע ולהשפיל את עצמו ולעבוד את האליל "מולך" ואת כל כח ומזל השולט רק בדמיון שוא ותהו. לא יהיה בכם איש, אשר יפיל פור ויהיה חולש על דבר מעשהו ופעולתו, בטרם יחל מעשהו זה. איש אשר יחזה בכוכבים, אשר יעונן‬ ‫לדעת את עתו ועונתו אם מסוגלה היא לפעולתו. – (הן בעד מעשה־רע אין לך שעה שהיא טובה לו, ובעד כל פעולה טובה, הלא כל שעה ושעה טובה ומסוגלת היא, ואם תוכל לפעול עתה איזה פעולה של חובה, החפוץ תחפוץ לדחות אותה ולחכות עד השעה הרצויה אחרי כן? האם תדע אם תחיה אז? הידעת אם יהיו לך אחרי כן עוד הכח והאמצעים לפעולתך זאת?) לכן לא יהיה בכם איש, אשר יקצוב וייעד לו שום פעולה על פי איזה חזיונות מאותות וסימנים, ולדעת על פיהם אם לעשות את זאת או לחדול ממנה – אם היום יום ב׳ או ג׳‪ ,‬אם נגפה רגלך על סף הבית, אם נפל מטך מידך, אם פתך נפלה מפיך, אם מעל מפתן הבית קרא בנך מאחריך, אם ארנבת או צבי עברו ורצו על דרכך, אם עבר מימינך נחש ומשמאלך שועל, אם נפגשו עמך חולדה, קפוד או כלב – הן כל אלה בשום אופן לא יקצבו ולא ייעדו את פעולתך, למען דעת על ידם לעשות זאת או לחדול ממנה – אם קוי כף ידך כה או אחרת נערכו, אם נולדת בחדש זה או בירח אחר, אם צִלך לאור הירח נראה כה או בתמונה אחרת ועוד דמיונות, חזיונות וסימנים כאלה, חלילה לך לשים לב עליהם, חלילה לך לגור מפני אלה ולהביא דבר עצב בלבך על דבר העתיד שלך או לחדות בשמחה את פניך בגלל רמזי אותותיהם, בהאמינך, כי יורו על הצלחת מעשיך – הֱיה תמים עם ה׳ אלהיך!! אל תשאל לא את המַטֶה, לא את הגורל, לא את היום ולא את השעה, לא את הבהמה, חיה ועוף, לא את הקבר ולא את המת, לא את השמים ולא את הארץ על דבר מעשיך ופעולותיך, על דבר העתיד שלך, רק שאל את פי ה׳ בתורתו על אדות מפעלך, והפקד ביד ה׳ את הצלחת המפעל ואת העתיד שלך. – הצלחת המפעל? למה כה תתחקה לדעת אותה? הן אמנם ברגע הזה, אם ככה היא חובתך, גם מצאת זאת אל נכון בשכלך ובאמצעיך לפעול כזאת ולא אחרת, הלא אתה עשית את שלך, ואת השאר הפקידה ביד ה׳, הן הצלחת מפעל רע על פי האותות והסימנים לא תעלה בערכה ולא תיטב יותר, ואי־הצלחת מפעל טוב על פיהם לא תגרע ולא תרע עוד יותר.—

ט.

התכונה המיוחדה, אשר להדמיון הנזכר הוא: כי מתאמצים מהחזיזנות להכיר ולדעת את היחס והמצב של הדברים בעבר ובעתיד, אבל לא על פי הכלל של ההשגה והידיעה מהסבה את המסובב על פי הכח אשר נטע ה׳ בעצמו ברוח האדם בהליכות עולם למו, ואשר אמנם על פיהו גם כן לא נוכל להחליט בבטחה את תוצאות פעולותינו, יען גם באופן הזה החזיון וידיעת היחס בלתי עומדים במדרגה כזאת להיות לאות נאמן, למען דעת מראשית אחרית – אכן הדמיון הכוזב לוקח את החזיון מכללות העולם, להיות לו‬ בתור מנַבא על פעולת האדם ומנת גורלו, עד כי באופן הזה יעמיד האדם את עצמו ואת פעולתו לא תחת השגחת ה׳, רק תחת התבל מסביב לו, תחת עולם הכחות והיצורים.—

י.

אבל אחרת היא עם הדבר, אשר יורה לך "הנסיון" – אשר בו הִכַּרְתָּ לדעת עפ״י בחינה וַדָאית שני יחוסים בתור "סבה ומסובב" בטבע, גם מקור ותוצאה בחיי האדם, באופן כזה תוכל אצל הסבה והמקור לצפות על המסובב והתוצאה גם בהֵפך מהמסובב והתוצאה תובל להבין את הסבה והמקור – יען כי באופן כזה הנך מוקיר את החוקים אשר נתן ה׳ ויסד אותם בעצמו בחיי האדם – אז תעשה את מעשיך עפ״י הכלל והכח, אשר נטע ה׳ ברוחך להשיג ולהכיר אותם – כמו כן, אם ראית שני חזיונות אשר ברור לך כי בחיצוניותם חזרו לבוא ולהתקיים שלש פעמים, אז תוכל להתבונן עליהם ולהשתמש אתם בתור מבחן וסימן, אף כי על פי נסיונך לא הכרת עדנה לדעת היטב את היחס וההתקשרות בין שניהם – כי רק במערכה כזאת יתקבצו ויאתיו כל בחינות הנסיון – בכל זאת גם בנסיון של עצמך הזהר מאד לבל תתעה בשוא, שית לבך לתבונה, לרכוש לך מנוחת הנפש, מתינות, כשרון הבחינה, הבדלת העיקר מהטפל, הפרט מהכלל – ואם תרצה לקיים ולקבל לך גם את הנסיון של אחרים, עליך להתבונן ולהודע מראש, אם נמצאו באלה המעלות שזכרנו ולהוָכח לדעת בראש וראשון אם תוכל לתת אמון בהם (יורה דעה קעט).—

הערות

  1. ^ אולי: המסכות