חורב - חלק א/מערכת התורות/ב
ב.
אַחְדּוּת.
שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד (דברים ו, ד):
וידעת היום והשבֹת אל לבבך, כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד (דברים ד, לט).—
א.
שמע ישראל ושים לבך להבין, שמע את כל זאת מנסיון עַמך, מדברי ה׳ אלהיך, צא ולמַד, דע והכר והוקיר בעד החיים :כי ה׳, אשר אותו הִכַּרְתָּ לדעת, שהוא ה׳ אלהיך, כ ה׳ אלהיך הוא "ה׳ אחד".
ואם כי התבל תַציג ותשַוה לננד עיניך חזיונות מחזיונות שונים: בריאה, סדר, החזָקה – פה קריאה למציאות ושם לאפיסת המציאות, אִבִּים (קיימע) לציץ ופרי, פרי לרקבון ואבק, אבק ורקבון לזרע וצמח מחדש – פה תנוח האבן סגורה ומסוגרת בפני עצמה ושם הצומח יִתְפַּתֵּח לברכה; הנך רואה את הבעל חי, מתחרה בתעצומות עזו לפעולה עצמותית, ואת האדם המסיר מעליו את כבלי "החברה" יתיצב לפניך בתור בעל פועל בבחירה חפשית – חוק ולא יעבור שׂורר בעולמות השמים ותמורה תמידית שלטת בהתפתחות התבל.—
כמו כן בקורות העמים חזיונות המונים ושונים למיניהם יופיעו אליך: בני אדם נבראים, מלֻמדים, מקַבלים עָנשם, מחֻנָכים – לפעמים, כאלו אין צופה ומביט עליהם, הנם מסורים ברשות עצמם; גם בזמן ובמקום ידועים יד ה׳ נטויה במערכת התולדה ובהתגלות ה', יצא לאור עולם עם מיוחד מקרב עמים, אף ברָאוֹ אף יצָרוֹ – ילמדהו וינחהו – מלחמה ושלום, שפע רב ומחסור, מות וחיים בגזרת המושל בלאומים – עמים נהוגים בדרך החיים, אשר לתולדות בני אדם וּבַעֲרוֹב שִׁמְשָׁם והנה שערי שאול ואבדון נפתחים לפניהם.—
חזיונות מחזיונות שונים יגלו לך גם בחיי עצמך:
כח אשר הביאך הלום – עין צופיה עליך – קול מחוקק חֻקי חייך, קול שופט צדק, אשר ידין ויחרוץ משפטך, יד אשר תחנך אותך ותיסרך למשפט, יד שהיא הנותנת והיא הלוקחת חליפות ממך, גוף ורוח, חיים ומות, בריאות ומחלה, אֹשֶר ואסון, כח ורפיון, צרה ושמחה; אתה בעצמך הנך יצור כפול בעל "גוף ורוח" גם קרוא הנך הלום לקחת ולתת – להתפעל ולפעול.—
אולם אם גם חזיונות מרובים ושונים יתיצבו ויופיעו לנגד עיניך גם בטבע, גם בתולדות בני אדם, גם בחיי עצמך, בכל זאת הלא הִשַגתָּ והכרת לדעת, גם עליך ללַבב ולחַבב את זאת, בתור ידיעה נאמנה בעד החיים, כי כל אלה יחד, הן המה רק מפעלות ה׳ אל אחד ומיוחד לבדו, ורק ברצונו נעשה וְיֵעָשֶה הכל, ברצונו גם לך נִתַּן ויִנָתֵן הכל. בכל מקום ובַכֹּל הנהו רק ה׳ אחד ושהכל נהיה רק מה׳ אחד זה בשמים ובארץ, ואשר אם כן הלא הכל כאשר לכל נועד הנהו רק אל תכלית אחת, אל תָּכְנית החכמה האחת.—
ב.
אבל על כֻלם עליך לקבוע זאת בלבך בעד חיי עצמך; הן הכַּרתָּ לדעת כי ה׳ אלהים, אל יחיד ומיוחד זה, הוא ה׳ אלהיך בעד החיים, וכמו העולם כֻּלו עם כל חזיונותיו השונים ותולדות בני אדם עם כל החליפות והתמורות, בכל זאת מיד אל אחד יצאו לפועל, ה׳ אחד ינטלם וינהלם, ותעודתם לעבוד את ה׳ אחד ולהתפתח לעבודת יחודו זה – כמו כן עליך להכיר ולדעת ולחוש בנפשך, כי חיי עצמך עם כל חליפותיהם ותמורותיהם, גם כן מוצאם הוא מאל יחיד ומיוחד זה, הוא ינהלם, ינטלם וינשאם, למען ישאפו אל קרבת ה׳ אל אחד, ועל כֻלם לחוש ולהשיג, כי חייך עם כל תמורותיהם מתנת אל יחיד המה לך, וכי עליך לכונן אותם באחדות גמורה וחלוטה ולדבקה בה׳ שהוא אל אחד, למען דעת, כי תעודת חייך ברוח וגוף, ברעיון וברגש, בדבור, במעשה והנאה, בעֹשר ובמחסור, בשמחה וצרה, בבריאות ובמחלה, בחופש ובעבדות, בחיים ובמות, בכל מקום ובכל זמן, היא תשאר לעולם תעודה אחת, יען כל אלה מוצאם לך מה׳ אחד, מה׳ אחד נתנו לך כל אלה לתעודת החיים, ולכן דרושים המה להיות לך שוים יחד בערכם עליהם, בעוד בכֻלם ועם כֻלם הנך קרוא רק לעבודת ה׳ אל יחיד ומיוחד, אחרי ה׳ אלהיך, ה׳ אחד זה, תלך, והתאמץ לחיות באחדות שלמה כאחדות ה׳, אל אחד ומיוחד.—