חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים
(הופנה מהדף חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים)
חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים מתוך
חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בחוק זה –
”אח“ – לרבות אח חורג, ובלבד שמתקיימים לגביו שני אלה, אלא אם כן הוא היה בחזקת קרובו מלידה שלא התגורר תחת אותה קורת גג עם החטוף או הנעדר:
(1)
בזמן שהתגורר עם השבוי, החטוף או הנעדר תחת קורת גג אחת טרם מלאו לאחד מהם 21 שנים;
(2)
בזמן שהוא והשבוי, החטוף או הנעדר היו סמוכים על שולחנם של הורהו ושל הורהו של השבוי, החטוף או הנעדר, שהיו נשואים זה לזה או ידועים בציבור כבני זוג, טרם מלאו לאחד מהם 21 שנים;
”בן זוג“ – מי שזכאי לתגמולים לפי סעיף 2 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בשל כך שהיה נשוי לשבוי, לחטוף או לנעדר, או בשל כך שהם היו ידועים בציבור כבני זוג;
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, אח או ילד או נציג מוסכם על כל אלה, ובכלל זה מי שהוכר כבן משפחה לעניין ההגדרה ”בן משפחה“ בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים;
”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים“ – חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023;
”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970;
”חטוף“ – כהגדרתו בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים;
”חייל“ – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”כוחות הביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר;
”נעדר“ – מי שנעלם משירות צבאי או משירות בכוחות הביטחון, למעט מי שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי סעיפים 92 או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, וכן מי שנעלם עקב פעולת איבה, ובכלל זה מי שנקבע כי הוא נעדר לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים;
”פעולת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה;
”פקיד תביעות“ – כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”קצין תגמולים“ – מי שהשר מינה לקצין תגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה;
”שבוי“ – מי שנפל בשבי האויב, לרבות בשבי ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בביטחונה של המדינה או בביטחון תושביה;
”שירות צבאי“ – שירות ביטחון כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”השר“ – שר הביטחון.
ועדה לעניין בקשות בני משפחה [תיקון: תשפ״ד]
(א)
השר ימנה ועדה שתפקידה יהיה לדון בבקשות של בני משפחה של שבויים, חטופים ונעדרים למימון הוצאות נסיעותיהם לחוץ לארץ (להלן – הוצאות נסיעה), ולמימון הוצאות אחרות, והכל לשם קידום המאמצים לשחרור או לאיתור של השבויים, החטופים או הנעדרים.
(ב)
ואלה חברי הוועדה:
(1)
עובד משרד הביטחון, נציג השר, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
עובד משרד ראש הממשלה, נציג ראש הממשלה;
(3)
עובד משרד החוץ, נציג שר החוץ;
(4)
בדיונים שעניינם בקשה של בן משפחה של שוטר או סוהר – עובד המשרד לביטחון הפנים, נציג השר לביטחון הפנים, ובדיונים שעניינם בקשה של בן משפחה של מי שאינו חייל או משרת בכוחות הביטחון – עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא נציג השר שהמוסד לביטוח לאומי הוא בתחומי הפעילות שבאחריותו.
(ג)
נציג צבא הגנה לישראל, כוחות הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין, יוזמן לישיבות הוועדה.
(ד)
הוועדה רשאית לאשר מימון מלא או חלקי של הוצאות נסיעה, ומנימוקים שיירשמו, רשאית היא לאשר מימון הוצאות שאינן הוצאות נסיעה, ואולם הוועדה לא תאשר הוצאות נסיעה בישראל בקשר לשבוי, חטוף או נעדר שמשולם בעדו מענק לפי סעיף 2א.
(ה)
החליטה הוועדה לאשר מימון הוצאות לפי סעיף קטן (ד), תקבע את דרכי המימון על ידי משרד הביטחון, כוחות הביטחון או המוסד לביטוח לאומי, לפי העניין.
(ו)
יושב ראש הוועדה רשאי, באישור השר, לקבוע בכללים סוגי הוצאות לעניין מימון הוצאות שאינן הוצאות נסיעה; כללים כאמור יפורסמו ברשומות.
(ז)
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
מענקי סיוע למשפחה לשם קידום מאמצים לשחרור או לאיתור של חטוף או נעדר – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2]
(א)
לשם סיוע למשפחה לקדם מאמצים לשחרורו או לאיתורו של מי שנקבע לגביו כי הוא חטוף או נעדר לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים, ושמתקיימים בו התנאים לזכאות לפי סעיף 4 לחוק האמור או שהוא חייל או משרת בכוחות הביטחון, ישולם מענק כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) להלן, ובכפוף להוראות סעיף זה וסעיף 2ב:
(1)
מענק בסכום של 90,000 שקלים חדשים, שמחציתו תשולם לבן הזוג של החטוף או הנעדר ומחציתו, בחלקים שווים – להוריו; ואולם –
(א)
באין בן זוג או שבן הזוג עצמו חטוף או נעדר – תועבר המחצית לקודמים מבין אלה:
(1)
לילדי החטוף או הנעדר שמלאו להם 21 שנים, בחלקים שווים;
(2)
להורי החטוף או הנעדר, בחלקים שווים;
(3)
לקרוב משפחה אחר של החטוף או הנעדר, אחד או יותר בחלקים שווים, לפי קביעת פקיד תביעות או קצין תגמולים, לפי העניין, אם מצא שהתשלום נועד לביצוע מאמצים לשחרור או לאיתור של החטוף או הנעדר;
(ב)
באין הורים או שההורים עצמם חטופים או נעדרים, תועבר המחצית לקודמים מבין אלה:
(1)
לילדי החטוף או הנעדר שמלאו להם 21 שנים, בחלקים שווים;
(2)
לאחיו ואחיותיו של החטוף או הנעדר שמלאו להם 21 שנים, בחלקים שווים;
(3)
לקרוב משפחה אחר של החטוף או הנעדר, אחד או יותר בחלקים שווים, לפי קביעת פקיד תביעות או קצין תגמולים, לפי העניין, אם מצא שהתשלום נועד לביצוע מאמצים לשחרור או לאיתור של החטוף או הנעדר;
(2)
מענק בסכום של 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו ואחיותיו של החטוף או הנעדר שמלאו להם 18 שנים ולכל אחד מילדיו שמלאו להם 18 שנים, והכול ובלבד שאם הם זכאים, בשל אותו חטוף או נעדר, לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או שתוספת לתגמול כאמור משתלמת בעדם – יהיה המענק שיהיו זכאים לו בסכום השווה להפרש שבין סכום המענק כאמור למכפלה בשלוש של התגמול המשתלם להם או של התוספת לתגמול המשתלמת בעדם לפי אותם חוקים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה זכאי אדם מכוח אותו סעיף קטן למענק בסכום העולה על 200 אלף שקלים חדשים בתקופת תשלום מענק אחת.
(ג)
(1)
כל עוד לא שוחרר חטוף או אותר נעדר ישולם מענק כאמור בסעיף קטן (א), אחת לשלושה חודשים (בסעיף זה – תקופת תשלום המענק), החל ממועד החטיפה או ממועד תחילת ההיעדרות, בתוך ארבעה ימים מתחילת תקופת תשלום המענק.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), מענק ראשון ישולם בתוך שלושים ימים ממועד החטיפה או ממועד תחילת ההיעדרות.
(3)
מענק ששולם לא יוחזר אף אם בתקופת תשלום המענק שוחרר החטוף או אותר הנעדר.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
(1)
לעניין מי שנחטף או נעדר בפעולת איבה שאירעה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) – ישולם המענק הראשון בתוך 14 ימים מיום תחילתו של חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים (ביום 7.11.2023), בעד התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם אם עד יום התשלום שוחרר החטוף, ולעניין נעדר – ובלבד שהיה נעדר ביום תחילתו של החוק האמור;
(2)
לעניין מי שהיה חטוף או נעדר לפני יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), ישולם מענק ראשון בעד התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכל עוד לא שוחרר החטוף או אותר הנעדר.
(ה)
(1)
מענק כאמור בסעיף קטן (א) אינו ניתן להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מזכאי למענק לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(2)
הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות חברת הדואר, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(3)
על אף האמור בפסקה (2), שולם מענק בתקופת המצב המיוחד בעורף או בשלושים הימים שקדמו ליום תחילתו של חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים, יחולו הוראות אותה פסקה גם על מענק ששולם באמצעות תאגיד בנקאי או חברת הדואר, במשך תשעים ימים מיום ששולם, ואם הסתיימה תקופת המצב המיוחד בעורף לפני תום תשעים הימים כאמור – במשך התקופה שתחילתה מהיום ששולם וסיומה בתום שלושים ימים מיום סיום תקופת המצב המיוחד בעורף.
(4)
בסעיף קטן זה –
”חברת הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק;
”תקופת המצב המיוחד בעורף“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום האמור לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.
(ו)
מענק כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב להכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן קבע השר אחרת.
(ז)
הוראות סעיף זה החלות לעניין חטוף יחולו גם לעניין נספה שגופתו מוחזקת בידי כוחות אויב.
(ח)
הוראות סעיף זה החלות לעניין חטוף שהוא חייל יחולו גם לעניין שבוי.
(ט)
הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן שנתיים מיום תחילתו של חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של סעיף זה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים.
מתן תשלומים ושיפוי [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלומים לפי חוק זה לעניין שבוי, חטוף או נעדר שהוא חייל או משרת בכוחות הביטחון ישולמו באמצעות משרד הביטחון; תשלומים כאמור לעניין נעדר או חטוף אחר ישולמו באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
(ב)
בקשות לפי חוק זה לעניין שבוי, חטוף או נעדר שהוא חייל או משרת בכוחות הביטחון יוגשו למשרד הביטחון, והוראות פרקים חמישי ושישי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף 2א; בקשות לפי חוק זה לעניין שבוי, חטוף או נעדר אחר יוגשו למוסד לביטוח לאומי, והוראות סעיפים 13, 13א ו־15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה יחולו לעניין זה.
(ג)
אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא למתן התשלומים לפי הוראות חוק זה ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד לביטוח לאומי הנובעות מביצוע חוק זה.
דיווח לכנסת
השר ידווח לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתחילת כל שנה, על החלטות הוועדה שמונתה לפי סעיף 2 שנתקבלו לפי הוראות חוק זה בשנה שקדמה לה.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
התקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשס״ח (29 ביולי 2008).
- אהוד אולמרט
ראש הממשלה - אהוד ברק
שר הביטחון - שמעון פרס
נשיא המדינה - דליה איציק
יושבת ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.