חוק להסדר התדיינות בין בני-זוג
חוק להסדר התדיינות בין בני-זוג מתוך
חוק להסדר התדיינות בין בני־זוג, תשכ״ט–1969
סייגים להתדיינות [תיקון: תשע״א]
(א)
הגיש אדם נגד בן־זוגו קובלנה או תובענה אזרחית, בין שעילתן נולדה לפני נישואיהם ובין שנולדה בתקופת נישואיהם, רשאי בית המשפט, בהחלטה מנומקת, לעכב את תחילתו או המשכו של הדיון בקובלנה או בתובענה אם ראה לנכון לעשות כן בשל אחד מאלה:
(1)
בית משפט מוסמך אחר או בית דין מוסמך עושה אותה שעה, על־פי תביעה או בקשה שהוגשה לפני הגשת הקובלנה או התובענה האזרחית כאמור, להחזרת שלום הבית בין בני הזוג;
(2)
בית המשפט סבור שענינו של הקובל או התובע בקיום המשפט או בהמשכו אינו שקול כנגד הנזק לשלום הבית הצפוי מקיום המשפט או מהמשכו אותה שעה.
(ב)
עיכוב לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיקבע בית המשפט בהחלטתו ושלא תעלה על שלושה חדשים; בית המשפט רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך מדי פעם את העיכוב לתקופה נוספת שיקבע ורשאי הוא בכל עת לבטל את העיכוב לכשימצא זאת לנכון.
(ג)
עיכב בית המשפט את הדיון כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי הוא להטיל על עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955, או על אדם אחר שהסכים לכך, לפשר בין בני הזוג בענין שהוא נושא הקובלנה או התובענה.
שמירת דינים
חוק זה אינו גורע מהוראות חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי״ג–1953, או מכל סמכות של בית משפט על־פי דין.
הנוסח שולב בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
נתקבל בכנסת ביום ח׳ בתמוז תשכ״ט (24 ביוני 1969).
- גולדה מאיר
ראש הממשלה - יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים - שניאור שלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.