חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי״ג–1953


1.
רשות זכרון יד ושם
מוקמת בזה בירושלים רשות זכרון, יד ושם –
(1)
לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם;
(2)
לבתי אב מבית יעקב שהושמדו ונחרבו על ידי הצורר;
(3)
לקהילות, לבתי כנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים;
(4)
לעוז רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה;
(5)
לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי מחתרת בישובים וביערות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;
(6)
למסכת הגבורה של נצורי גיטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם;
(7)
למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האבדון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית;
(8)
למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם;
(9)
ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים.
2.
תפקיד יד ושם וסמכויותיו [תיקון: תשמ״ה, תש״ס]
תפקידו של יד ושם הוא לאסוף אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ובעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי; וכן להנציח את זכרם של חסידי אומות העולם; למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך –
(1)
להקים מפעלי זכרון ביזמתו ובהנהלתו;
(2)
לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה;
(3)
להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על ידי הכנסת כיום הזכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זכרון לגבוריה ולקרבנותיה;
(4)
להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות־זכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם;
(4א)
להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות־כבוד, ואם הלכו לעולמם – אזרחות־זכרון, של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם;
(4ב)
להקים מפעל זיכרון להנצחת זכרם וגבורתם של ותיקי מלחמת העולם השניה, שחירפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;
(5)
לאשר ולהדריך מפעלים העושים להנצחת זכרם של קרבנות השואה וגבוריה או לשתף פעולה עם מפעלים כאלה;
(6)
לייצג את ישראל במפעלים בינלאומיים שמטרתם הנצחת זכרם של קרבנות הנאצים וחללי המלחמה בהם;
(7)
לעשות כל פעולה אחרת שתידרש לשם ביצוע תפקידו.
[תיקון: תש״ס, תשס״ח, תשע״ז]
(בוטל).
3.
יד ושם – גוף מואגד
יד ושם הוא גוף מואגד, זכאי להתקשר בחוזים, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר.
4.
מוסדות יד ושם
המוסדות המנהלים של יד ושם יהיו מועצה והנהלה.
5.
תקציב יד ושם
השתתפות אוצר המדינה בהקמתו ובהחזקתו של יד ושם תיקבע בתקציב המדינה; יד ושם יפעל על־פי תקציבו הוא, אשר ההכנסות לכיסויו יבואו מהשתתפות זו, ומהשתתפות חמרית של מוסדות וארגונים לאומיים וציבוריים, ממפעליו ושירותיו, מתשלומי חברים, מינויים ותומכים, מעזבונות, הקצבות ותרומות, וכן מכספים ואמצעים חמריים אחרים שיגייס באישור הממשלה.
פטור ממסים [תיקון: תשס״ד]
(א)
דין רשות זכרון, יד ושם כדין המדינה לענין תשלום מסים.
(ב)
על אף האמור בכל דין, כל עסקה של רשות זכרון, יד ושם וכל נכסיה יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשות מקומית.
6.
תקנון יד ושם
חבר הממשלה שיוסמך על ידיה לבצע חוק זה (להלן – השר) יתקין, באישור הממשלה, את תקנון יד ושם ותקפו מיום פרסומו ברשומות.
פורסם תקנון יד ושם, תשכ״ט–1968 (ק״ת תשכ״ט, 563).
7.
הוראות התקנון [תיקון: תשמ״ה]
בתקנון ייקבעו –
(1)
הרכב המועצה, דרך הקמתה, סמכויותיה וסדרי כינוסה;
(2)
הרכב ההנהלה, דרך הקמתה, סמכויותיה ודרכי עבודתה;
(3)
הדרכים והסדרים לזימון ועידות וכינוסים;
(4)
תנאים לקבלת אזרחות־כבוד ואזרחות־הזכרון וסדרי הענקתן;
(5)
האמצעים לציון השתתפותם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו של חיילים ולוחמי מחתרת יהודים ונצורי גיטאות;
(6)
סדרי הכנת התקציב ואישורו, והוראות בדבר המשק והנהלת הכספים;
(7)
הוראות אחרות שהשר יקבע כנחוצות לקיומו של יד ושם כרשות זכרון.
8.
תקנות
השר רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ באלול תשי״ג (19 באוגוסט 1953).
  • משה שרת
    שר החוץ
    ממלא מקום ראש הממשלה
  • בן־ציון דינור
    שר החינוך והתרבות
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.