חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)
חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) מתוך 
חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי״ז–1957
הגדרות [תיקון: תש״ך]
בחוק זה –
”תביעה“ – זכות תביעה בחוץ לארץ מכוח תחיקה הבאה לפצות קרבנות הרדיפות של הנאצים או של גרוריהם, או את חליפיהם של קרבנות אלה, הן בהחזרת נכסים, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא, והן בכסף או בשווה כסף, לרבות ערעור על הכרעה בתביעה כאמור; לענין הגדרה זו, דין הסכם קיבוצי ששר המשפטים הכריז עליו, בצו, לענין הוראה זו, כדין תחיקה;
”טיפול בתביעה“ – כל פעולה בשכר או בתמורה אחרת, המנויה להלן:
(1)
מתן עצה משפטית בדבר תביעה;
(2)
עריכת כתב התביעה שיוגש בחוץ לארץ לבית משפט או לרשות מוסמכת שנקבעה לכך, וכן עריכתו של מסמך הדרוש להגשת כתב התביעה או לאימות התביעה בחו״ל או לכל הליך מהליכי התביעה בחוץ לארץ;
(3)
קבלת יפויי־כוח או הוראות אחרות בין בכתב ובין בעל־פה, בין למטפל עצמו ובין לאחר, להגיש כתב תביעה בחוץ לארץ או לייצג בהליכיה בחוץ לארץ;
(4)
כל פעולה אחרת של קשר או של תיווך בין התובע לבין בא־כוחו בחוץ לארץ;
(5)
כל פעולה מן המנויות בפסקאות (1) עד (3) הנעשית בארץ בשביל מטפל השוהה בחוץ לארץ תקופה רצופה של ששה חדשים או יותר;
”טיפול בתביעה בחוץ לארץ“ – לרבות ייצוג התובע לפני בית משפט או רשות הנוגעת בדבר;
”שכר טרחה“ – לרבות הוצאות הליכי התביעה בחוץ לארץ שיריב התובע נתחייב בתשלומן הן בדין והן מרצונו;
”עורך דין“ – מי שרשאי לעסוק כעורך דין מכוח רשיון על פי פקודת עורכי הדין, 1938.
מי רשאי לטפל בתביעה
לא יטפל אדם בישראל בתביעות אלא אם הוא אחד מאלה:
(1)
עורך דין;
(2)
אדם הרשאי, לפי דיני אחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה, לייצג תובעים בקשר לתביעותיהם בבתי המשפט שלה או ברשויותיה האחרות;
(3)
יחיד שהיה כשיר לייצג תובעים באחת המדינות שהעניקה זכויות תביעה אילו היה תושב או אזרח של אותה מדינה;
(4)
מי שכיהן כדין כפרקליט, בכ״ז בטבת תרצ״ח (31 בדצמבר 1937) או בכל זמן שלאחר מכן, בשטח שבמשך תקופה כל שהיא אחרי אותו מועד היה נתון למעשה למרותה של גרמניה;
(5)
מי שנתן לו שר המשפטים היתר לכך; היתר לפי פסקה זו יכול שיהא לתביעות בדרך כלל או לסוג מסויים של תביעות, לתקופה מסויימת או ללא הגבלת זמן, בתנאים שייראו לשר המשפטים להטילם.
חובת הראיה
(א)
הטוען שהוא רשאי לטפל בתביעות – עליו הראיה.
(ב)
עשה אדם לפחות חמש פעמים במשך שנה אחת פעולה שהיא טיפול בתביעה כשהיא נעשית בשכר או בתמורה אחרת, רואים אותו כאילו טיפל בתביעות אף אם הפעולות נעשו שלא בשכר או בתמורה אחרת.
איסור פרסומת [תיקון: תשי״ז]
(א)
לא יעשה אדם פרסומת, הן בעתונות והן בדרך אחרת, לטיפולו בתביעות; אולם רשאי הוא –
(1)
לקבוע במבואות משרדו שלט המפרט את שמו, את מקצועו ואת כשירותו לטיפול בתביעות ואם העתיק משרדו – לקבוע במבואות משרדו הקודם שלט המפרט מען משרדו החדש ולהודיע בכתב על השינוי למי שנזקק בעבר לשירותו בטיפול בתביעות;
(2)
במקרה של ייסוד שותפות לשם טיפול בתביעות, או של חיסול שותפות כאמור – להודיע בכתב למי שנזקק בעבר לשירותו בטיפול בתביעות על ייסוד השותפות או על חיסולה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) – רשאי שר המשפטים להתיר לחבר בני־אדם פרסומת בעתונות לטיפול בתביעות על ידי אותו חבר בני־אדם, למשך תקופה ובתנאים שייראו לו, אם הוא סבור שאותו חבר בני־אדם אינו מתנהל לשם השגת רווחים והפרסום הוא לטובת הכלל.
איסור שיתוף מתווכים
מי שרשאי לטפל בתביעות לא ישלם לאחר עמלה או תמורה אחרת בעד השגת טיפול בתביעה בשבילו.
שותפות לטיפול בתביעות [תיקון: תש״ך]
(א)
מי שרשאי לטפל בתביעות לא יתקשר בשותפות לשם טיפול בתביעות עם מי שאינו רשאי לטפל בהן.
(ב)
על אף האמור בפקודת עורכי הדין, 1938, או בהוראות לפיה, רשאי עורך דין להתקשר בשותפות לשם טיפול בתביעות בלבד עם כל מי שרשאי לטפל בהן אף אם איננו עורך דין.
(ג)
הרשאי לטפל בתביעות לא יעסיק אדם שנפסל לפי חוק זה לטיפול בתביעות או להחזקת היתר לפי סעיף 2(5) או שבוטל היתר שניתן לו כאמור, או עורך דין ששמו נמחק מפנקס עורכי הדין או שרשיונו הותלה לפי פקודת עורכי הדין, 1938, משעה ששמו נמחק או כל עוד רשיונו מותלה.
שמירת סוד
מי שרשאי לטפל בתביעות, ישמור בסוד כל ידיעה שנמסרה לו על ידי התובע או מטעמו לענין הטפול או עקב הטפול, ולא ימסרנה אלא על פי הוראת התובע או בהסכמתו או באותם המקרים שבהם היה חייב למסרה אילו היה עורך דין.
הסדר מיוחד לעורכי דין
הסעיפים 4, 5, 6(א) ו־7 אינם חלים על עורכי דין; אך הוראה זו אינה פוטרת עורך דין מכל חובה המוטלת עליו על פי פקודת עורכי הדין, 1938.
מטפל בלי הרשאה אינו זכאי לשכר
המטפל בתביעות מבלי להיות רשאי לטפל בהן על פי חוק זה, אינו זכאי לתשלום שכר טרחה והוצאות בקשר לטיפול כאמור, על אף האמור בכל הסכם, והמשלם שכר טרחה או הוצאות כאמור, רשאי לתבוע את החזרתם.
שכר טרחה [תיקון: תשי״ז, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”קיצבה“ – לרבות תשלום חוזר כל שהוא;
”תביעת קיצבה“ – תביעה לקיצבה וכן תביעה לתשלום חד־פעמי הנובע מאותה עילה כמו תביעה לקיצבה אף אם שתי התביעות מוגשות לחוד.
(ב)
על אף האמור בכל הסכם –
(1)
לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול בתביעה, הן בישראל והן בחוץ לארץ, על 15% מהסכום שנפסק לזכות התובע, או שנקבע בהסכם עם הנתבע כמגיע לתובע כשלא נפסק סכום לזכותו, או משוויו של הנכס שפסקו על החזרתו או שנתחייב הנתבע בהסכם להחזירו כשלא פסקו על החזרתו של הנכס לאחר ניכוי שוויים של כל השעבודים הרובצים על הנכס;
(2)
לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול כאמור בתביעת קיצבה על 15% מסך כל הקצבאות לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורן במועד הפסק או ההסכם;
(2א)
לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד טיפול בתביעה לפי החוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות והתיקון הראשון לאותו חוק, כמשמעותם בפסקה (4), על 7.5% מהתשלום החד־פעמי ששולם למפרע בגין התביעה האמורה;
(3)
יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחוייבים לפי הענין, על תביעות שבהן הברירה בידי תובע לבחור בין קיצבה לבין תשלום חד־פעמי והוא בחר בקיצבה;
(4)
על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), ניתנה בידי תובע הברירה לבחור בין חישוב מחדש של סכום הקצבה וקבלת תשלום למפרע לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום ה׳ באב התשע״ד (1 באוגוסט 2014), ובין המשך תשלום הקצבה האמורה ללא חישוב מחדש כאמור, והתובע נתן הוראה מפורשת לטפל בבחירה האמורה, יחולו הוראות אלה:
(א)
הוגשו בעניינו תביעה או ערעור לפני יום ח׳ בסיוון התשע״ד (6 ביוני 2014) (בסעיף זה – המועד הקובע), בדבר זכותו לקבלת תשלום למפרע מיום כ״ו בסיוון התשנ״ז (1 ביולי 1997), ובמועד הקובע היו התביעה או הערעור תלויים ועומדים, לא יעלה שכר הטרחה בעד הטיפול בתביעה או בערעור על 7.5% מהתשלום למפרע שניתן לו או על 25,000 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף, לפי הנמוך;
(ב)
הוגשו בעניינו תביעה או ערעור כאמור בפסקת משנה (א) ובמועד הקובע הם לא היו תלויים ועומדים או לא הוגשו תביעה או ערעור כאמור, לא יעלה שכר הטרחה בעד הטיפול בבחירה בין שתי החלופות האמורות על 473 שקלים חדשים, בתוספת מס ערך מוסף; ואולם אם הוגדל התשלום למפרע מעבר לסכום, לרבות ריבית, שהתובע היה זכאי לו לפי החישוב מחדש, בעקבות טיפולו של מי שרשאי לטפל בתביעה, יחולו הוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, על ההפרש שבין הסכום, לרבות ריבית, שהתובע היה זכאי לו לפי החישוב מחדש ובין סכום התשלום שהוגדל כאמור.
(ג)
שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע סוגים מסויימים של תביעות או של טיפולים שבהם לא יעלה שכר הטרחה, על אף האמור בכל הסכם, על אחוז שיקבע ושהוא נמוך מהקבוע בסעיף קטן (ב).
(ד)
נקבע בדיני המדינה שבה מוגשת התביעה, שכר הטרחה בעד הטיפול בתביעה בדין או על פיו, יכול שכר הטרחה הכולל בעד הטיפול, הן בישראל והן בחוץ לארץ, לעלות על הקבוע בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלבד שלא יעלה על הקבוע באותו דין או על פיו; הטוען כי מכוח סעיף קטן זה הוא זכאי לשכר טרחה העולה על הקבוע בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), עליו הראיה.
איסור תוספת לשכר הטרחה
על אף האמור בכל הסכם לא יידרש אדם לשלם, בקשר לטיפול בתביעה על ידי אחר, כל סכום שהוא על חשבון הוצאות כוללות או הוצאות שונות או על חשבון הוצאות נסיעה לחוץ לארץ או השהיה שם, נוסף לשכר הטרחה כאמור בסעיף 10, אלא במידה ששכר הטרחה והוצאות אלה ביחד לא יעלו על הקבוע באותו סעיף.
תוספת של שכר טרחה ניתנת להחזרה
המשלם בעד טיפול בתביעה שכר טרחה או הוצאות בסכום העולה על הקבוע בסעיפים 10 ו־11 (להלן – שכר טרחה מכסימלי) רשאי לתבוע את החזרת העודף.
אחריות במעשי המורשה
(א)
נתן תובע ייפוי כוח או הוראות אחרות לטיפול בתביעה למורשה בחוץ־לארץ, בתיווכו של מי שטיפל בתביעה בישראל, יהיה מי שטיפל בתביעה בישראל כאמור אחראי לגבי התובע ששכר הטרחה הכולל, שלו ושל המורשה בחוץ לארץ, לא יעלה על שכר הטרחה המכסימלי על אף האמור בכל הסכם.
(ב)
ניכה המורשה בחוץ לארץ מסכומים שגבה לזכות התובע סכום העולה על שכר הטרחה המכסימלי או גבה בחוץ לארץ סכום כאמור בדרך אחרת – חייב מי שטיפל בישראל בתביעה כאמור בהחזרת העודף לידי התובע.
(ג)
סעיף זה אינו גורע מאחריותו של המורשה בחוץ לארץ.
ראיות
בבירור תביעה על החזרת תשלום שנעשה תמורת טיפול בתביעה, כולו או מקצתו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בכל דין, לקבל כראיה בקשר לתשלום עדות בעל פה וכן להסתפק בעדות יחיד.
עבירות ועונשים [תיקון: תש״ך]
(א)
המטפל בתביעות ואינו רשאי לטפל בהן לפי חוק זה, או העובר על הוראות הסעיפים 4, 5, 6(א) או 6(ג) – דינו, ביחיד – קנס 5000 לירות, ובתאגיד – קנס 10000 לירות; ואם כבר נתחייב פעם על עבירה לפי סעיף זה, דינו – ביחיד – קנס 10000 לירות, ובתאגיד 20000 לירות.
(ב)
אדם שהורשע בעבירה על הוראות הסעיפים 4, 5, 6(א) או 6(ג) וכן מי שאינו עורך דין והוא רשאי לטפל בתביעות שהורשע בעבירה שבוצעה תוך כדי טיפול, שלו או מטעמו, בתביעה או עקב טיפול כאמור, רשאי בית המשפט נוסף לכל עונש אחר שיטיל, או במקומו, לפסול את הנידון לטיפול בתביעות, הן לצמיתות והן לתקופה שיקבע.
(ג)
בית המשפט רשאי להורות על פרסום הרשעה לפי סעיף זה בכל דרך שימצא לנכון.
אחריות של חברי הנהלה ושל מנהלים
נעברה עבירה לפי סעיף 15 על ידי חבר בני אדם, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר מינהלה, מנהל, שותף או פקיד אחראי של אותו חבר בני אדם, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי להבטיח שהוראות חוק זה יקויימו על ידי החבר.
מינוי ועדה [תיקון: תש״ך]
שר המשפטים ימנה ועדת פיקוח של שלושה ובהם שופט שיהיה היושב ראש (להלן – הועדה).
סמכות משמעתית של הועדה [תיקון: תש״ך]
הועדה תהא מוסמכת לדון בתלונות נגד מטפלים בשל עבירות משמעתיות; ”מטפל“ לענין סעיף זה והסעיפים 16ג עד 16יג – מי שרשאי לטפל בתביעות לפי סעיף 2, פסקאות (2), (3), (4) או (5) או לפי סעיף 21(א).
עבירות משמעתיות [תיקון: תש״ך, תש״ך־2]
ואלה עבירות משמעתיות לענין סעיף 16ב:
(1)
קבלת שכר טרחה או הוצאות מעל לשכר הטרחה המקסימלי, לפי חוק זה או לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957, אם על ידי ניכוי ממה שנגבה בשביל התובע ואם בכל דרך אחרת, או דרישה לקבלת שכר או הוצאות כאלה;
(2)
הפרת הוראה אחרת מהוראות חוק זה או התקנות שהותקנו על פיו;
(3)
הפרת תנאי מהתנאים שנקבעו בהיתר לפי סעיף 2(5);
(4)
כל מעשה או מחדל בקשר לטיפול בתביעות שיש בו התנהגות מבישה או התנהגות הנוגדת את הטיפול ההוגן בתביעות;
(5)
הרשעה בשל עבירה שיש בה קלון.
לענין הפסקאות (1) עד (4) אין נפקא מינה אם העבירה המשמעתית נעברה בארץ או בחוץ לארץ; לענין פסקה (5) אין נפקא מינה אם העבירה נעברה או ההרשעה היתה בארץ או בחוץ לארץ, ובלבד שהעבירה היתה מן העבירות שבישראל רואים אותן כעבירות שיש בהן קלון.
אמצעים משמעתיים [תיקון: תש״ך, תש״ך־2]
מצאה הועדה מטפל אשם בעבירה משמעתית, רשאית היא לנקוט נגדו באחד או באחדים מאלה:
(1)
מתן התראה;
(2)
מתן נזיפה;
(3)
פסילה לטיפול בתביעות ולהחזקת היתר לפי סעיף 2(5), לתקופה קצובה שתקבע הועדה או לצמיתות;
(4)
חיוב בהחזרת שכר טרחה או הוצאות ששולמו מעל לשכר הטרחה המקסימלי, לפי חוק זה או לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957.
הגשת קובלנה [תיקון: תש״ך]
קובלנה בשל עבירה משמעתית של מטפל, רשאים להגיש לועדה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ובבקשת חיוב לפי סעיף 16ד(4) – גם מי שתובע את החזרת העודף.
סמכויות עזר של הועדה [תיקון: תש״ך]
לועדה נתונות כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה לפי פקודת ועדות החקירה.
סדרי דיוני הועדה [תיקון: תש״ך]
הועדה תקבע בעצמה את סדרי דיוניה במידה שלא קבעם שר המשפטים בתקנות.
פרסום החלטות [תיקון: תש״ך]
הועדה רשאית לפרסם החלטותיה בכל דרך שתמצא לנכון.
ערעור [תיקון: תש״ך]
החלטת הועדה לפי סעיף 16ד ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום מתן החלטה, ואם ניתנה שלא בפני המערער – מהיום שנמסר לו העתק ממנה.
עיכוב ביצוע [תיקון: תש״ך]
לא תבוצע ולא תפורסם החלטת הועדה לפי סעיף 16ד כל עוד לא עברה תקופת הערעור, ואם הוגש הערעור במועדו – כל עוד הוא תלוי ועומד.
הוצאה לפועל של חיוב להחזרת שכר [תיקון: תש״ך]
החלטת הועדה לפי סעיף 16ד(4) ניתנת להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן במשפט אזרחי.
שמירת סמכויות [תיקון: תש״ך]
סמכות הועדה לפי סעיף 16ד(4) אינה באה לגרוע מסמכות הנתונה לבית משפט לפי כל חיקוק אחר.
זיכוי או הרשעה אינם מונעים דין משמעתי [תיקון: תש״ך]
זיכוי או הרשעה בדין פלילי בשל מעשה או מחדל, אין בהם כדי למנוע את הועדה מלנקוט נגד הנאשם באמצעים לפי חוק זה.
שכר נוטריון
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא למנוע מעורך דין, שהוא גם נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ומטפל בתביעה, לגבות שכר טרחה בעד פעולה נוטריונית שעשה עקב הטיפול, בהתאם לשיעורים הקבועים לכך על פי חוק הנוטריונים למסמכים יוצאי־חוץ, תש״י–1952.
תעודת שר המשפטים ראיה
מותר להוכיח על ידי תעודה חתומה בידי שר המשפטים כי חוק פלוני במדינה פלונית היא תחיקה הבאה לפצות קרבנות הרדיפות של הנאצים או של גרוריהם, או את חליפיהם של קרבנות אלה.
פטור
טיפול בתביעות על ידי הקרן הקיימת לישראל או מטעמה פטור מהגבלות חוק זה; אולם בטיפול על ידי הקרן הקיימת לישראל או מטעמה שטרם נסתיים ביום תחילתו של חוק זה יחולו הסעיפים 10, 11 ו־13 כאילו בכל מקום בסעיף 10 היה מדובר ב־20% במקום 15%.
סמכות בית המשפט
על אף האמור בכל הסכם מוסמכים בתי המשפט בישראל לדון בכל תובענה הנוגעת בטיפול בתביעה שחלק ממנו לפחות היה בישראל.
סייג לביטול היתר לפי סעיף 2(5) [תיקון: תש״ך]
עורך דין שרשיונו בוטל או הותלה [תיקון: תש״ך]
עורך דין ששמו נמחק מפנקס עורכי הדין או שרשיונו הותלה לפי פקודת עורכי הדין, 1938, לא יהיה רשאי – על אף האמור בסעיפים 2(2), (3), (4) או (5) או בסעיף 21(א) – לטפל בתביעות משעה ששמו נמחק או כל עוד רשיונו מותלה.
פקדונות שוויץ [תיקון: תשכ״ג]
(א)
בסעיף זה –
”תביעה לגביית פקדונות שווייץ“ – כל תביעה בחוץ־לארץ שהגשתה נתאפשרה על ידי גילוי רכוש, כתוצאה מהוראות חוק הקהילה הפדראלית ההלווטית מיום 20 בדצמבר 1962 בדבר הרכוש הנמצא בשווייץ והשייך לנתינים זרים או למחוסרי נתינות שנרדפו מטעמי גזע, דת או השקפה מדינית, או כל חוק שיבוא במקומו (להלן – פקדונות שווייץ);
”טיפול בתביעה לגביית פקדונות שווייץ“ – לרבות כל פעולה שמטרתה היא לגלות פקדונות שווייץ או להוכיח כי הזכויות של הבעל המקורי של פקדון שווייץ עברו לידי אדם אחר.
(ב)
על תביעות לגביית פקדונות שווייץ ועל הטיפול בהן יחולו הוראות חוק זה, למעט הסעיפים 2, 10, 16א עד 16ג, 18, 20א, 20ב ו־21, כאילו התביעות הן תביעות כמשמעותן בסעיף 1.
(ג)
לא יטפל אדם בישראל בתביעות לגביית פקדונות שווייץ אלא אם הוא –
(1)
עורך־דין, או
(2)
תאגיד שאושר לענין זה על ידי שר המשפטים; האישור יכול להיות לתקופה ובתנאים שיקבע השר, ובעד מתן האישור תשולם אגרה שתיקבע בתקנות.
(ד)
לא יאשר שר המשפטים תאגיד לענין הטיפול בתביעות לגביית פקדונות שווייץ אלא אם ראה –
(1)
שלממשלה או להסתדרות הציונית העולמית או למוסד ממוסדותיהן יש נציג בהנהלת התאגיד, או שהתאגיד הוא בעל רשיון לניהול עסקי בנק לפי פקודת הבנקאות, 1941; וכן
(2)
שהטיפול בתביעות כאמור על ידי התאגיד יהיה בפיקוח של עורך־דין שבשירות התאגיד;
אולם אין במילוי שני התנאים האלה כדי לחייב את שר המשפטים לאשר תאגיד לענין סעיף זה.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ג) לא יהא תאגיד שאושר לענין סעיף זה רשאי לעשות בישראל פעולות אלה: לייצג תובע, לטעון בשמו ולעשות כל פעולה אחרת בשמו לפני בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
(ו)
הוראות סעיף זה אינן פוגעות בזכות הייצוג לפני בתי דין דתיים.
(ז)
על אף האמור בכל הסכם – בין שנערך לפני תחילתו של חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) (תיקון מס׳ 4), תשכ״ג–1963, ובין שנערך לאחר מכן – לא יעלה שכר הטרחה הכולל בעד הטיפול בתביעה לגביית פקדונות שווייץ הן בישראל והן בחוץ־לארץ על השיעורים שיקבע שר המשפטים בתקנות לפי מבחן או מבחנים שייראו לשר; בכל מקום בחוק זה שמדובר בו בסכום העולה על הקבוע בסעיף 12, יבוא, לענין הטיפול בתביעות לגביית פקדונות שווייץ, הסכום העולה על השיעורים כפי שנקבעו על פי סעיף זה.
הוראות מעבר
(א)
רשאי אדם, אף אם אינו מוסמך לטפל בתביעות לפי סעיף 2, להמשיך ולגמור טיפול בתביעות שהוגשו על ידו או מטעמו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15 בינואר 1957) לבית המשפט או לרשות המוסמכת בחוץ לארץ ולקבל את שכר טרחתו בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), ועל גמר הטיפול כאמור יחולו כל ההגבלות המוטלות על טיפול בתביעה לפי חוק זה; הטוען כי תביעה הוגשה לפני המועד כאמור, עליו הראיה.
(ב)
תביעה שהמטפל בה ערב תחילת חוק זה אינו רשאי עוד להמשיך בטיפול בה (להלן – המטפל הקודם), יחולו בה הוראות מיוחדות אלה:
(1)
המטפל הקודם ימסור את המסמכים שברשותו והדרושים להמשך הטיפול למי שהתובע יורה עליו, ואם לא עשה כן, דינו כדין העובר עבירה לפי סעיף 15;
(2)
המטפל הקודם יהיה זכאי לקבל שכר ראוי בעד הטיפול עד לתחילת חוק זה בשים לב לשכר הטרחה המכסימלי, אולם לא לפני המועד שהיה רשאי בו לקבל שכר טרחה אילו המשיך בטיפול;
(3)
שכר הטרחה המכסימלי של מורשהו החדש של התובע יוקטן בסכום השכר הראוי המגיע למטפל הקודם.
(ג)
מסר תובע הוראות לטפל בתביעתו לפני יום י״ג בשבט תשי״ז (15 בינואר 1957) ולא שולם במלואו שכר הטרחה המוסכם בעד הטיפול בתביעה עד לתחילתו של חוק זה, יבוא, לענין חישוב שכר הטרחה המכסימלי בעד הטיפול האמור ”20%“ בכל מקום שמדובר בסעיף 10 ב־”15%“, וסעיף 10(ג) לא יחול; הטוען שנמסרו הוראות לטיפול לפני המועד האמור – עליו הראיה.
(ד)
במידה ששכר הטרחה המוסכם בעד טיפול בתביעה שולם, כולו או מקצתו, לפני תחילתו של חוק זה, אין מחזירים אותו מכוח הוראות חוק זה בלבד; הוראה זו אינה גורעת מהוראות סעיף קטן (ב)(2).
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ך]
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות –
(1)
בדבר אגרות המשתלמות בעד היתרים על פי חוק זה ובעד בקשות למתן היתרים כאמור;
(2)
הקובעות את מידות השלטים לענין סעיף 4(1) וצורתם;
(3)
הקובעות שיעורים מכסימליים לשכר הראוי לענין סעיף 21(ב);
(4)
הקובעות הוראות משלימות הבאות להבטיח את רציפותו של הטיפול בתביעה בנסיבות המתוארות בסעיף 21(ב), ובין השאר, הוראות בדבר הבטחת התשלום של השכר הראוי על ידי התובע או מורשהו החדש, דרכי הבירור של שיעור השכר הראוי וקיום תקפם של יפויי־כוח או הוראות אחרות שניתנו על ידי המטפל הקודם או באמצעותו למורשה בחוץ לארץ;
(4א)
המטילות חיובים ואיסורים על מטפלים בתביעות שאינם עורכי דין;
(4ב)
הקובעות סדרי דין בועדה ובערעור על החלטותיה;
(5)
בכל ענין אחר הנוגע לביצוע חוק זה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ג באדר ב׳ תשי״ז (26 במרס 1957).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - פנחס רוזן
שר המשפטים - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.