חוק הגנת החייל (דירה)
חוק הגנת החייל (דירה) מתוך
חוק הגנת החייל (דירה), תש״ט–1949
תוכן עניינים
[תיקון: תשמ״ד]
פרק א׳: החזרת דירה לחייל (בוטל)
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
פרק ב׳: הגנת החייל בפני פינוי (בוטל)
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ד]
(בוטל).
פרק ג׳: הגנת בני משפחתו של חייל נפטר ושל חייל נעדר
בני המשפחה המוגנים
חייל שנפטר תוך תקופת שירותו בצבא או תוך ששה חדשים מהיום הנקוב בתעודת השחרור כיום שחרורו, או כתוצאה ממחלה שחלה עקב שירותו או מפגיעה שנפגע תוך תקופת שירותו, וכן חייל שנעדר תוך תקופת שירותו בצבא, יהיה דין בני משפחתו הנקובים להלן כזה:
(א)
לגבי בית מגוריו יהיו בן זוגו של החייל, ילדו שהיה תלוי בו או גר אתו, הוריו שהיו תלויים בו או גרים אתו וכל בן משפחה אחר הכלול במונח ”דייר“ כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת הגבלת שכר דירה (דירות), 1940, נחשבים – אם אין לבן המשפחה התובע את הזכות בית מגורים מתאים אחר – ל”דייר“ כמשמעותו האמורה, וסדר עדיפותם לפי הסדר שבו הם נקובים בסעיף־קטן זה;
(ב)
לגבי בית עסקו יהיו בן זוגו של החייל, ילדו שהיה תלוי בו או עובד אתו בבית העסק שלו, הוריו שהיו תלויים בו או עובדים אתו בבית העסק שלו – נחשבים ל”דייר“ או ל”דייר משנה“, הכל לפי הענין, כמשמעותם בסעיף 2 לפקודת ההגבלות על שכר דירה (בתי עסק), 1941, אם אין לבן המשפחה התובע את הזכות בית עסק מתאים אחר, ועסקו, מקצועו או מלאכתו של החייל התנהל בבית העסק שלו על ידי אחד מבני משפחתו אלה גם לאחר התגייסותו. סדר עדיפותם של בני המשפחה יהיה לפי הסדר שבו הם נקובים בסעיף קטן זה.
דין בני משפחתו של חייל נפטר או נעדר
הזכויות הניתנות לחייל לפי הסעיפים 1 עד 6 תהיינה נתונות לגבי בית מגורים של החייל הנפטר או הנעדר לבן המשפחה שהוא בעל זכות לפי סעיף 7(א), ולגבי בית עסק של חייל הנפטר או הנעדר לבן המשפחה שהוא בעל זכות לפי סעיף 7(ב).
פרק ד׳: שונות
ביצוע ותקנות
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בית משפט הנוגעות להגשת תביעה או ערעור לפי פרק א׳, לסדר הדיון בהם, וכן להוצאה לפועל של פסק־הדין שניתן בתביעה כזו.
(ב)
בתקנות בית־משפט כאמור רשאי שר המשפטים לבטל או לשנות הוראות של פקודת שיפוט בתי־משפט שלום, 1947, הנוגעות לערעור לפי הסעיפים 1 עד 3 והוראות חוק ההוצאה לפועל העותומני הנוגעות למועדי פעולה, לעיכוב ההוצאה לפועל ולדרך מסירת מסמכים.
הגדרות [תיקון: תשי״ב]
בחוק זה -
”שירות בצבא“ פירושו –
(א)
שירות מלא בצבא־הגנה לישראל;
(ב)
לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו באכרזה שפורסמה ברשומות, כעל שירות בצבא לצורך חוק זה.
”חייל“ פירושו – אדם בשירות בצבא או אדם שהיה בשירות בצבא ושוחרר מהשירות.
”חייל נעדר“ – פירושו חייל ששר הבטחון או האדם הממונה לכך על ידיו אישר שיש לראותו כנעדר.
”דירת חייל“ כוללת את בית מגוריו ובית עסקו של החייל.
”בית מגוריו של חייל“ – פירושו בית מגורים, או אותו חלק בו, שהיה מוחזק בידי החייל סמוך לפני התגייסותו, או שקנה חזקה בו לאחר התגייסותו, וכולל בית מגורים מרוהט, ואם היתה לחייל – נוסף על החזקה בחלק מבית מגורים – זכות שימוש בכל חלק אחר בבית המגורים יחד עם אדם אחר – גם זכות שימוש זו.
”בית עסקו של חייל“ – פירושו בית עסק, או אותו חלק בו, שהיה מוחזק בידי החייל סמוך לפני התגייסותו להנהלת עסקו, מקצועו או מלאכתו, או שקנה חזקה בו למטרות האמורות לאחר התגייסותו.
”השכרת דירת חייל“ לפי סעיף 1 כוללת השכרת משנה והשכרת משנה למשנה, וכן מסירת דירה שלא בדרך שכירות לכל אדם, לרבות האדם שהשכיר את הדירה לחייל, וכוללת השכרה כאמור על ידי אחד מבני משפחתו של החייל.
שמירת זכויות
חוק זה לא יגרע מזכויותיו של חייל ובני משפחתו לפי כל חוק אחר. אולם זכויות חייל המחזיק בדירת חייל כאמור בסעיף 3(ב) תהיינה כפי שנקבעו באותו סעיף קטן.
נתקבל בכנסת ביום ל׳ בסיון תש״ט (27 ביוני 1949).
- ד. בן־גוריון
ראש הממשלה - פ. רוזנבליט
שר המשפטים - חיים ווייצמן
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.