חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק גיל הנישואין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק גיל הנישואין, תש״י–1950


1.
הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״ד]
בחוק זה –
”נישואין“ – כוללים קידושין; והפועל ”נשא“ לכל בניניו, יתפרש לפי זה;
”עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין“ – עובד סוציאלי שמונה בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים, לעניין חוק זה;
2.
עבירות [תיקון: תשנ״ח]
מי שעשה אחד מאלה –
(א)
נשא קטינה או נשאה קטין;
(ב)
ערך נישואין, או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין, או בקשר לעריכת נישואין, של קטינה או של קטין;
(ג)
השיא קטינה או קטין שהם בתו או בנו שהם נתונים לאפוטרופסותו – דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
3.
עילת תביעה להתרת קשר נישואין [תיקון: תשי״ט, תשנ״ח, תשע״א]
(א)
נערכו נישואין בניגוד לסעיף 2, והם תופסים לפי החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים – תשמש העובדה שהנישואין נערכו בניגוד לסעיף 2 עילת תביעה להתרתם בדרך של גט, או בדרך של פירוק קשר הנישואין, או בדרך אחרת, הכל לפי הוראות החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים.
(ב)
תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א) יכולה להיות מוגשת על ידי מי שנישאה בהיותה קטינה או מי שנישא בהיותו קטין, או על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם, או על ידי עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין.
(ג)
הוגשה, שלא על ידי עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין, תביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א), ובשעת הגשת התביעה לא מלאו למי שנישאה בהיותה קטינה או למי שנישא בהיותו קטין שמונה־עשרה שנים תמימות, ועובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין סבור שהדיון בתביעה יש בו ענין לכלל – רשאי הוא להופיע בדיון ולהשמיע בו את טענותיו.
(ד)
אין נזקקים לתביעה להתרת קשר נישואין על יסוד העילה האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם –
(1)
הוגשה התביעה על ידי מי שנישאה בהיותה קטינה או מי שנישא בהיותו קטין לפני שמלאו להם תשע־עשרה שנים תמימות; או
(2)
הוגשה התביעה על ידי אחד מהוריהם או מאפוטרופסיהם של מי שנישאה בהיותה קטינה או מי שנישא בהיותו קטין, או על ידי עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין, לפני שמלאו להם שמונה־עשרה שנים תמימות.
4.
נסיבות מקילות [תיקון: תשנ״ח]
בקביעת ענשו של אדם שיצא חייב בדין על עבירה לפי פסקה (א) של סעיף 2, יביא בית המשפט בחשבון, כגורם לקולא, את העובדות הבאות:
(א)
אותו אדם התיר או הסכים להתיר את קשר הנישואין, לפי דרישת בן זוגו, בהתאם להוראות החוק החל על עניני המעמד האישי של הצדדים;
(ב)
אותו אדם קיים פסק דין להתרת קשר הנישואין, שניתן מאת בית משפט או מאת בית דין מוסמך.
5.
היתר נישואי קטין או קטינה [תיקון: תשע״ד]
(א)
על אף האמור בחוק זה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לתת היתר לנישואי קטין או קטינה אם מלאו להם שש עשרה שנים, ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה, לפי העניין, המצדיקות מתן היתר זה; בית המשפט לענייני משפחה יכריע בבקשה למתן היתר לאחר ששמע את הקטין או הקטינה, לפי העניין.
(ב)
לא יכריע בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להיתר נישואין של קטין או קטינה שמלאו להם שש עשרה שנים אך טרם מלאו להם שבע עשרה שנים, אלא לאחר שקיבל תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין.
בקשה להיתר נישואין [תיקון: תש״ך, תשנ״ח]
בקשה להיתר נישואין לפי סעיף 5 תוגש על ידי הקטינה או הקטין או על ידי אחד מהוריהם או אפוטרופסיהם או על ידי מי שמבקש להינשא להם.
נישואין לפי היתר [תיקון: תש״ך]
סעיף 2 לא יחול על נישואין שנערכו בהיתר לפי סעיף 5.
6.
7.
ביצוע
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.
8.
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ד]
(א)
מדי שנה, ב־1 במרס, יימסר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), דיווח בכתב, כמפורט בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), על יישום הוראות חוק זה, בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח.
(ב)
שר המשפטים ידווח לוועדה על אלה:
(1)
מספר הבקשות שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה למתן היתר נישואין;
(2)
מספר הקטינים והקטינות שקיבלו היתר נישואין מבתי המשפט לענייני משפחה, בחלוקה לפי גילאים;
(3)
הנסיבות שבשלהן ניתנו היתרי נישואין לפי סעיף 5;
(4)
מספר כתבי האישום שהוגשו בכל מחוז בשל עבירות לפי סעיף 2;
(5)
מספר פסקי הדין שניתנו בהליכים לפי סעיף 2, ושיעורי ההרשעה והזיכוי מתוכם;
(6)
גזרי הדין שניתנו בהליכים לפי סעיף 2;
(7)
מספר הקטינים והקטינות שנישאו ורושמי הנישואין או בתי הדין הדתיים התבקשו לערוך את נישואיהם או לרשמם, בחלוקה לפי גילאים – לעניין רושמי נישואין ובתי דין דתיים שבשטח הפעולה של משרד המשפטים; בסעיף זה, ”רושם נישואין“ – הרשות הרושמת כהגדרתה בפקודת הנישואין והגירושין (רישום).
(ג)
השר לשירותי דת ידווח לוועדה על מספר הקטינים והקטינות שנישאו ורושמי הנישואין התבקשו לערוך את נישואיהם או לרשמם, בחלוקה לפי גילאים – לעניין רושמי נישואין ובתי דין דתיים שבשטח הפעולה של המשרד לשירותי דת.
(ד)
שר הפנים ידווח לוועדה על אלה:
(1)
מספר הקטינים והקטינות שנישאו ופקיד הרישום כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, התבקש לרשום את נישואיהם באותה שנה, בחלוקה לפי גילאים, לפי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה, ולפי נישואין בהיתר בית המשפט לענייני משפחה ובלא היתר;
(2)
מספר התלונות שהגיש משרד הפנים למשטרה בשל עבירות לפי סעיף 2, בחלוקה לפי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה.
(ה)
שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדה על מספר התסקירים שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה בהליכים לפי חוק זה.
(ו)
השר לביטחון הפנים ידווח לוועדה על אלה:
(1)
מספר התלונות שהוגשו למשטרה בשל עבירות לפי סעיף 2, ומספר התלונות מתוכן שהגיש משרד הפנים;
(2)
מספר החקירות שנערכו בשל עבירות לפי סעיף 2;
(3)
מספר התיקים בשל עבירות לפי סעיף 2 שהועברו לפרקליטות לשם הגשת כתב אישום.


נתקבל בכנסת ביום י״ח באב תש״י (1 באוגוסט 1950).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
  • יוסף שפרינצק
    יושר ראש הכנסת
    ממלא מקום נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.