חוק בתי המשפט (עבירות שענשן מוות)
חוק בתי המשפט (עבירות שענשן מוות) מתוך
חוק בתי המשפט (עבירות שענשן מוות), תשכ״א–1961
תחולה
חוק זה יחול, על אף האמור בכל דין אחר, על משפטים בבית משפט מחוזי בשל עבירות שענשן מוות, בין שנקבע עונש זה כעונש חובה ובין שלא נקבע כך, בין שבכתב האישום נכללו עבירות כאלה בלבד ובין שנכללו בו גם עבירות אחרות.
הרכב [תיקון: תשמ״ד]
במשפט שחוק זה חל עליו ידון בית המשפט המחוזי בשלושה, שהם שופט בית המשפט העליון, והוא אב בית הדין, ושני שופטי בית משפט מחוזי. אב בית הדין ייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון. שני השופטים האחרים ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן נשיא על פי הוראות חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957.
[תיקון: תשכ״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ה]
(בוטל).
עדות הנאשם
במשפט שחוק זה חל עליו רשאי אב בית הדין להורות שנאשם אשר בחר להעיד, יתן עדותו מתא הנאשמים.
[תיקון: תשכ״ה]
(בוטל).
החזרת הוראה
על אף האמור בסעיף 40(1) לחוק לתיקון דיני העונשין (דרכי ענישה), תשי״ד–1954, יעמוד בתקפו סעיף 38 לפקודת החוק הפלילי, 1936, כאילו לא בוטל.
להלן נוסח סעיף 38 לפקודת החוק הפלילי, 1936, טרם ביטולו:
עונש מיתה יוטל ע״י תלית העברין בצוארו עד יציאת נשמתו.
ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום י״ד בשבט תשכ״א (31 בינואר 1961).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - פנחס רוזן
שר המשפטים - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.