חוק איסור אפיית לילה מתוך

חוק איסור אפיית לילה, תשי״א–1951

2000079

ס״ח תשי״א, 61; תשי״ח, 39; תשכ״ד, 140; תשל״ג, 176; תש״ם, 135; תשנ״ח, 266.

לפי סעיף 1 לחוק איסור אפיית לילה (ביטול), התשנ״ח–1998, חוק איסור אפיית לילה, תשי״א–1951 – בטל.

1.

פירושים

”אפיה“ פירושו – אפיית לחם, חלה, עוגות, וכל מאפה קמח, לרבות כל עבודה הכרוכה באפיה, בין שהיא נעשית לפניה ובין לאחריה;

”ארגון עובדים רפרזנטטיבי“ פירושו – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים בענף האפיה;

”ארגון מעבידים רפרזנטטיבי“ פירושו – ארגון מעבידים הנוגע בדבר ושחבריו מעבידים את המספר הגדול ביותר של עובדים בענף האפיה;

”מפקח עבודה“ פירושו – מי שנתמנה מפקח עבודה כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;

”מפקח עבודה אזורי“ פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי;

”לילה“ פירושו – השעות שבין 22.00 ובין 06.00.

2.

איסור אפיית לילה

אפיה בלילה אסורה.

3.

יוצאים מכלל האיסור

האיסור על פי סעיף 2 אינו חל על –

(1)

אפיית הפרט לצרכי ביתו;

(2)

אפיית מצות וביסקויטים למיניהם למכירה בסיטונות, במקום שהעבודה מתנהלת במשמרות ואין בו אפיה אחרת.

4.

עבודות הכנה או גמר [תיקון: תשי״ח]

(א)

עבודות הכנה או גמר מותרות בשעות שקבע שר העבודה, בהודעה שפורסמה ברשומות, לאחר התיעצות עם ארגון העובדים הרפרזנטטיבי ועם ארגונים רפרזנטטיביים של מעבידים.

(ב)

עבודות הכנה הן –

(1)

הסקת התנור;

(2)

הכנת הבצק;

עבודת גמר היא –

רדיית המאפה מהתנור.

(ג)

מספר בני האדם שיעבדו בעבודות הכנה או גמר המותרות כאמור לא יעלה על –

(1)

שנים – למשמרת של ארבעה עשר או פחות מזה;

(2)

שלושה – למשמרת של יותר מארבעה עשר.

5.

אפיית לילה במקרים מיוחדים

(א)

אפיה בלילה מותרת, אם מאורע שאין לראותו מראש, או קלקול במכונות או בציוד, מחייבים זאת, כדי למנוע הפרעה רבה במהלך העבודה.

אפו בלילה על פי סעיף קטן זה, תימסר, לכל המאוחר למחרת היום, הודעה על כך בכתב למפקח עבודה אזורי, ולא ימשיכו לאפות בלילה אלא אם נתן המפקח היתר בכתב ולפי התנאים שנקבעו בהיתר.

(ב)

בלילה הקודם לחג, לשבת או ליום מנוחה שבועי אחר שבו אין אופים באותו מקום – מותרת האפיה.

6.

היתר אפיית לילה [תיקון: תשי״ח, תשל״ג]

(א)

שר העבודה רשאי להתיר אפיה בלילה או בשעות מסויימות של הלילה –

(1)

בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, וכן בשעה שצרכי המדינה או שצרכי ההספקה מחייבים זאת;

(2)

לצרכים דחופים של צבא־הגנה לישראל;

(3)

במקומות ישוב ובחדשי השנה שתנאי האקלים מחייבים זאת;

(4)

לשם אספקת מצות לחג הפסח;

(5)

במוצאי חג, שבת או יום מנוחה שבועי אחר שבו אין אופים באותו מקום.

(ב)

שר העבודה רשאי להתיר אפיה החל מהשעה 05.00; היתר לפי סעיף קטן זה יכול להיות לכל שטח המדינה, לאזור מסויים או לעונה מסויימת.

(ב1)

(1)

שר העבודה רשאי, לתקופה שיקבע, להתיר אפיה החל משעה 04.00 אם הוסכם על כך בין ארגון מעבידים שהוא לדעת השר יציג בענף האפיה וארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים בענף זה, ובלבד שההיתר לא יעבור את תקופת ההסכם.

(2)

שר העבודה, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להאריך היתר כאמור עד לששה חדשים מתום תקופתו של ההסכם אם נראה לו כי הנסיבות מצדיקות את הארכת ההיתר.

(3)

בהארכת היתר כאמור לא יהיה כדי לפגוע בזכויות שהיו לעובדים על פי ההסכם שתמה תקופתו.

(ג)

שר העבודה רשאי לקבוע תנאים להיתר, שתכליתם לשמור על בריאותם של העסוקים באפיה, על בטחונם ועל רווחתם.

(ד)

היתר יכול להיות כללי או מיוחד; הודעה על מתן היתר כללי וכן התנאים שנקבעו לאותו היתר בתוקף סעיף קטן (ב) והודעה על היתר שניתן לפי סעיף קטן (ב1) ותקופת תקפו יפורסמו ברשומות.

(ה)

היתר מיוחד יוצג על ידי מי שניתן לו ההיתר, הצגה נראית לעין, במקום שבו מעבידים לפיו.

(ו)

לא יינתן היתר, חוץ מהיתר על פי סעיף קטן (א)(1) ו־(2), אלא לאחר התיעצות עם ארגון העובדים הרפרזנטטיבי ועם ארגונים רפרזנטטיבים של מעבידים.

(ז)

שר העבודה רשאי בכל עת לבטל היתר.

7.

סמכויות מפקח עבודה

(א)

סמכויותיו של מפקח עבודה, ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שיש בו אפיה שחוק זה חל עליה, הן כסמכויותיו של מפקח עבודה לפי סעיף 10(1) לפקודת מחלקת העבודה, 1943.

(ב)

מפקח עבודה רשאי לחקור כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה.

מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.

(ג)

דין הפרוטוקול שנרשם לפי סעיף קטן (ב) כדין פרוטוקול (הודעה) שנרשם לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה חלים עליו.

8.

עבירות וענשים [תיקון: תשי״ח]

(א)

מי שהעביד אדם באפיה בניגוד להוראות חוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר לפיו, דינו – קנס חמש מאות לירות או מאסר חודש אחד; נתחייב אדם בדין לפי סעיף קטן זה לאחר שכבר נתחייב לפיו בשתי השנים שלפני כן, דינו – מאסר שני חדשים.

(ב)

מי שאפה בלילה בניגוד להוראות חוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, כשאין הוא מועבד על ידי אדם אחר, דינו – קנס חמש מאות לירות או מאסר חודש אחד; נתחייב אדם בדין לפי סעיף קטן זה לאחר שכבר נתחייב לפיו בשתי השנים שלפני כן, דינו – מאסר שני חדשים.

9.

אחריותם של חברי הנהלה ושל מנהלים

חברה, אגודה שיתופית או כל גוף אחר, שהעבידה, בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו גוף ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה אם לא הוכיח אחד משני אלה:

(1)

שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)

שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה – יקוימו.

10.

דין אגודה שיתופית

לצורך סעיף 8 דין אגודה שיתופית ביחס לחבריה כדין מעביד ביחס לעובדיו.

11.

[תיקון: תשכ״ד, תש״ם]

(בוטל).

12.

ביצוע ותקנות