חבל נחלתו ל מד
סימן מד
חב לאחריני במצבים שונים
נתקלתי בכמה מקרים שאנשים פועלים מתוך חוסר מחשבה שהם חבים ומזיקים בגרמא לאחרים במעשיהם, מפני שחושבים על עצמם ולא על הציבור כולו.
קדישים בסיום התפילה
הנהגנו בישובנו כדי למעט בקדישים1, וכדי שלא להטריח את הציבור, לסיים את תפילת שחרית עם שני קדישים. קדיש יתום, וקדיש דרבנן אחר 'אין כאלקינו' ופיטום הקטורת. האחרון מקומו קבוע. השני לפי מנהג התפילה של החזן, החיוב הראשון שיבוא: אשכנז אחר עלינו לשבח, ספרד אחר שיר של יום.
לגבי הוספת קדיש לפי מנהגי הקהילות השונות, בקשנו מן היתומים ואומרי הקדיש שלא לאומרו. תוספת הקדישים, כל אחד לפי מנהגו, היא טירחא דציבורא, ואין צורך להוסיף קדישים ולהטריח את הציבור.
אצל אשכנזים (שאני מתפלל בנוסח זה) יש לעתים ארבעה קדישים בסיום התפילה: עלינו – קדיש יתום, שיר של יום – קדיש יתום, אין כאלקינו ופיטום הקטורת – קדיש דרבנן, מאלול עד שמ"ע – מוסיפים 'לדוד ה' אורי וישעי' ושוב קדיש יתום.
וזו טירחא גדולה לציבור העובד שממהר לעבודת יומו.
מזגנים בבית הכנסת
בימות הקיץ החמים מדליקים את המזגנים בבית הכנסת. יש אנשים שהמזגנים מפריעים להם וע"כ הם פותחים חלונות ודלתות, כתוצאה מזה המזגנים לא יעילים וחם בבית הכנסת. כמו שכתבתי בספרי חי"ט (סי' מא), מחום (במקום שאדם חייב להימצא בו) אי אפשר להסתתר, אלא ע"י קירור המקום. לגבי קור ניתן להוסיף בגד. ולכן אפילו הסובלים מחום מספרם פחות מן הסובלים מקור, בכ"ז מן הראוי שאותם שקר להם יוסיפו עוד בגד, ובכך יאפשרו אף לשאר המתפללים הסובלים מחום להתפלל בבית כנסת.
אותם הפותחים חלונות ודלתות הם מזיקים לאחרים, אמנם בגרמא, אבל אף גרמא בנזיקין אסור. ולכן יש לדרוש מאלה שהקור מפריע להם שיעמדו בתפילה ובלימוד במקומות הפחות קרים בבית הכנסת (כיון שהמזגנים תלויים על הקירות, בעיקר מרכז בית הכנסת פחות קר ממקומות אחרים). וכן שיתלבשו בבגדים נוספים להתחמם אם עדיין קר להם.
שיח נהגים באמצע הכביש בישוב
לעתים, שני נהגים עומדים באמצע הכביש בישוב, כל אחד פותח חלון כדי שיוכל לשמוע ולהשמיע לחברו את דבריו. והם משוחחים ביניהם. ומאחריהם טור מתארך של מכוניות שממהרות לדרכן אבל אותם נהגים חוסמים את הכביש מלהמשיך ולנסוע.
שוב, אותם נהגים המשוחחים באמצע הכביש חבים לכל העומדים מאחריהם, המצפים שיוכלו להמשיך למחוז חפצם.
חניות ביתיות וחניות משותפות
בישוב יש תקנת בניה שכל מי שבונה בית צריך להכין משטחו חניה לשתי מכוניות. בנוסף, בפאת הכביש הראשי יש חניות לרכבים מזדמנים. יש כאלה שבנו את החניות שלהם גבוהות מאד מעל פני הכביש הראשי ולא בנו להם כבש לעלות לחנייתם. נמצא שעשו זאת רק לשם לצאת ידי חובת התקנה, ואת רכבם הם מחנים על הכביש הראשי. יש כאלה שיש להם חניות והן נגישות, אבל מחנים את רכבם על הכביש הראשי מצד נוחיותם הרגעית, ואפילו שבכך סותמים את הכביש ועושים אותו כמעט חד-סתרי כשבשני צידי הכביש חונות מכוניות של בעלי הבתים אשר חנייתם ריקה או משמשת להנחת חפצים אחרים.
לענ"ד זו תקלה גדולה ברה"ר. המחנים את רכביהם בצידי הכביש הראשי מפריעים לתנועה בכביש ומסכנים את האחרים. בתפיסת החניות לרכב מזדמן הם גורמים לכך שבפועל לא יישארו מקומות חניה וק"ו אם גרמו לך שחנייתם לא נגישה אף להם עצמם.
הם ממש חבים לאחריני לכל הרוצים לעבור בכביש זה.
עליה לנכים
העליה במכונית לבית כנסת משמשת לנכים להגיע עד סמוך מאד לבית כנסת. העליה היא דרך רחבת החניה ובה סומן שאין לחנות בנתיב העולה לבית כנסת. מספר מועט של אנשי המקום ואורחים חונים במקום המסומן שאין לחנות, וגורמים שהנכים אינם יכולים להגיע לבית כנסת, או חוסמים את יציאתם מבית כנסת וחזרתם לביתם.