חבל נחלתו כח מג
סימן מג
קדימות בעל שלשים על אמו לבעל שלשים אחותו לתפילות
שאלה
האם האבל ב'שלשים' על אמו קודם לבעל 'שלשים' על אחותו, במעבר לפני התיבה בתפילות ובקדישים (במקום שנוהגים שרק אחד אומר קדיש)?
תשובה
א. במחשבה ראשונה חשבתי שאין הבדל ביניהם, שניהם 'חיובים' ולכן שיחלקו את התפילות ככתוב בפוסקים (מאמר קדישין – באור הלכה לאו"ח סי' קלה).
חיזק את מחשבתי שלא מצאתי בין הפוסקים שהבחינו ביניהם, אע"פ שהאבל על אחותו מסיים ב'שלשים' את כל אבלותו ויותר אין לו מצוות אבלות, והאבל על אמו גם אחרי ה'שלשים' יש לו חיובי אבלות עד שנה.
ב. אולם אח"כ הרהרתי שוב, ונטיתי לומר שהתעלמות הפוסקים מהבדל החיובים נובע מכך שאבלות שכולה רק עד שלשים יום – דהיינו על כל הקרובים פרט לאביו ואמו – כלל אינה נחשבת לגבי תפילות. ועל כן ה'חיוב' על אמו זוכה בכל התפילות ודוחה את ה'חיוב' על אחותו.
שאלתי בטלפון את הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א, והשיב על אתר שהחייב על אמו זוכה בכל התפילות, ואין האבל על אחותו מקבל שום חלק בתפילות אם שניהם מתפללים באותו מניין.
וכן השיב לי בדוא"ל הרה"ג יעקב אריאל (הרה"ר לרמת גן לשעבר) שליט"א.
ג. שאלתי בדוא"ל את הרב אלחנן פרינץ שליט"א ואף הוא השיב כרה"ג אביגדר נבנצל ויעקב אריאל. ושלח לי הרב פרינץ את תשובת הר"י עמדין שנדפסה בכתב עת ישורון (גליון ל' עמ' קנה) והובאה באוצר החכמה, שהשיג בחריפות על מי שהורה שיש חלק בתפילות לאבל על אחותו, וכתב כך:
"שבודאי הוראת בורות היא, כי כל עיקר מנהג זה בנוי על יסוד של אותו מעשה דזהר חדש (פרשת אחרי מות פ"א ע"א) שהבן עם אמירת קדיש העלה נשמת אביו מגיהנם לגן עדן, וזה ודאי יש לו שורש בגמרא כמ"ש (סנהדרין י"ט ע"ב) על הפסוק אל בית יעקב אשר פדה את אברהם כו', שפדאו מכבשן האש. והיינו דווקא הבן את האב פודה מדינה של גיהנם (ובני בנים כבנים), מה שאין כן באב שאין כחו יפה לפדות את הבן, כדאמרינן (שם ק"ד ע"א) אקרא דאין מידי מציל דאע"ג דברא מזכה אבא, אב לא מזכה ברא, אין אברהם מציל את ישמעאל ולא יצחק את עשו, ובמה א"כ יפה כחו לדחות גם את הבן האומר בשביל אביו".
"ואפי' במקום שאין יתום ובן שיאמר הקדיש בשביל אב ואם, אין להניח קרוב שיאמר בעד קרובו ואף לא בשביל בן ובת [ובודאי לא] בבית הכנסת שמנהגן שם שיש להם חזן קבוע מתפלל ואומר קדיש ועולה בשביל כל מתי ישראל, ואם איישר חילי אבטליניה".
"ומה תועיל כן מי שהוא... משל החזן המוציא הרבים, אמנם באב ואם שעושים מנין בביתם, ובשביל לומדים שילמדו ויאמרו קדיש אז טוב [הדבר ואין מונע]".
עולה מדבריו שרק בן האבל על אביו או אמו זוכה בתפילה כשליח ציבור, אבל שאר אבלים אפילו ב'שלשים' אין להם שום זכות מיוחדת לעבור לפני התיבה, ועל אחת כמה וכמה לדחות בן האבל על אביו או אמו.