חבל נחלתו כח לא

<< · חבל נחלתו · כח · לא · >>

סימן לא

פיצוי כספי אינו רבית

שאלה

חברת תעופה ביטלה טיסה לנוסע כ-7 שעות לפני ההמראה. בעקבות זה, נגרם לו נזק כלכלי, גם המלון שהוזמן לא מוכן להחזיר את הכסף על שכירות חדרים.

חברת התעופה מציעה פיצוי באתר שלה בסך 120 אחוז מהתשלום ששולם, זאת אומרת מוסיפים 20 אחוז על טיסות בעתיד וכל הכסף עומד לזכותו על טיסות בעתיד עם חברת תעופה זו.

האם יש בכך רבית?

תשובה

א. ראשית, ישנו חוק התעופה המחייב את חברות התעופה על ביטולים ושינויים עם הנוסעים. חוק זה מחייב מבחינה הלכתית את חברות התעופה, ולכן כדאי לנוסע, שנגרם לו נזק כתוצאה מביטול הטיסה, להתיעץ עם עורך דין המומחה בנושא זה וידע את זכויותיו כלפי החברה, ויכולתו לקבל ממנה פיצוי על כל נזקיו.

ב. רבית מן התורה היא רבית קצוצה (קצובה מראש), כאן ודאי שהביטול אינו מתוכנן, ולכן אין זו רבית מן התורה. כמו"כ רבית מן התורה היא דוקא בהלוואה ולא במכירה וקניה של כרטיס נסיעה. כמו"כ כיון שמדובר בחברת תעופה זרה אין כלפיה איסור רבית.

ג. נראה לע"ד שאמנם הוא כמלוה לחברה את ממונו, עד טיסתו הבאה באותה חברה ואז יעמוד לרשותו סכום כסף יותר גדול לשם רכישת כרטיס שעולה יותר כסף. אולם אין זה נעשה מטעמי רבית. אלא מטעמים אחרים:

א) החברה רוצה לשָמֵר אותו כנוסע בחברת התעופה שלהם, ולכן הפיצוי אינו ניתן על העבר או על שכספו היה ברשותם, אלא על כך שימשיך לנסוע בחברת התעופה הזאת, על אף שהם אכזבו אותו.

ב) אם אדם הסכים להוספה זאת הוא לא יתבע אותם, ולחברה עדיף שלא להיכנס לפרשת משפטים ובמקום זאת לא להרויח את הרווח המלא על טיסת נוסע. (לא נראה שהחברה מפסידה עליו אלא רק מקטינה את רווחיה). והפיצוי הניתן הוא בגדר משיכת לקוחות ולא ניתן כרבית.

ד. הליך דומה יש בקניית מוצרים פגומים. אם אדם קנה מחברה מוכרת וידועה מוצר פגום, רוב הלקוחות אינם יוצאים למשפט מול החברה על החזר התשלום. אלא הם שולחים את המוצר הפגום לחברה ומקבלים חבילת פיצוי ממוצרי החברה.

כגון: אם קנה אריזה סגורה ובה שפופרת משחת שיניים ריקה, הוא ישלח אותה לחברה עם חשבונית הקניה ויקבל חבילה של שפופרות שיניים או סבונים וכד'. לחברה משתלם לשלוח לו חבילה כזאת ולפצותו ובכך למנוע שהקונה יפרסם זאת ויוציא שם רע על החברה, ויפתח בהליך משפטי נגדה, וגם יעבור לקנות מחברה אחרת.

כל התוצאות הרעות האלה נמנעות ע"י משלוח חבילת הפיצוי, ולחברה כדאי מבחינה כלכלית לתת את חבילת הפיצוי ולא שיצא עליה שם רע והיא תיתבע להחזיר את דמי רכישת המוצר והקונים שישמעו על התקלה שיצאה מתחת ידם יעזבו אותם ויעברו לחברה מתחרה.

ולכן אין ההחזר בעבור מעותיו של הקונה שבטלות אצל החברה, אלא חלק מדרכי המסחר.

ה. כך נאמר בבבא מציעא (פ"ד מי"ב): "...רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין".

ופרש הרמב"ם ב"מ פ"ד מי"ב): "וחכמים מתירין, מפני שלא עשה בכך שום מרמה".

ולא החשיבו זאת כרבית, לא רבית מוקדמת ולא רבית מאוחרת, על אף שנותן יותר ממה שהתחייב (ואין זאת הלואה). וטעם הדבר מפני שכן דרכי המסחר ומשיכת הלקוחות, ואפילו בתשלום מוקדם שהמעות 'בטלות' אצל המוכר והקונה מקבל תוספת לקניה.

וכך פרש הנצי"ב "וחגור נתנה לכנעני" שהוסיפה לסוחר הכנעני עוד חגורה על הסדין שעשתה מתוך שהוא נמצא עימה בקשרי מסחר.

וכ"פ הרמב"ם (הל' מכירה פי"ח ה"ד): "ומותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות ולשפחות כדי להרגילן לבא אצלו, ופוחת משער שבשוק כדי להרבות במקיפין ממנו, ואין בני השוק יכולין לעכב עליו ואין בזה גניבת הדעת".

וכ"פ שולחן ערוך (חו"מ סי' רכח סי"ח).

מסקנה

אין בפיצוי שחברת התעופה מציעה רבית, אלא זו דרך מסחרית לצמצם נזקים כתוצאה מביטול הטיסה ולשמור את הנוסע כלקוח שלה.