חבל נחלתו כה מט
סימן מט
תשלום נזילת מים
שאלה
בדירה מושכרת בישוב כפרי, בצינור המוביל מים מתחת לאדמה בין שעון המים לדירה, היתה נזילה. לאחר זמן מה לאחר שהתקבלה דרישה על תשלום מים גבוהה מאד, הבחין השוכר שישנה נזילת מים גדולה. השוכר דרש מן המשכיר לתקן את הצינור והמשכיר תיקן זאת לאחר כשבוע.
מאז הפיצוץ בצינור ועד התיקון זרמו מים רבים לאיבוד ללא שימוש של השוכר בהם. מי חייב בתשלום המים שנזלו לספק המים (למחלקת המים בעיריה או בישוב)?
תשובה
א. ראיתי בתשובת הרב ברוך שרגא (ברוך אומר חו"מ סי' צח) שמעלה אפשרות שהמונה רשום על שם המשכיר והעיריה מחייבת אותו בתשלום כל המים שעברו בשעון, והוא מחייב את השוכר על המים שהלה צרך ולא על הנזילה. והביא כן בהערה מספר עמק המשפט (ח"ה סוף סי' מז) בשם הגר"נ קרליץ שמי שהחשבון בעיריה על שמו צריך לשלם. וכן הביא מספר עלינו לשבח (לר"י זילברשטיין, שו"ת בסוף הספר על ויקרא סי' סד) שאם לא רשום החשבון על אף אחד משניהם – על המשכיר לשלם. והביא מספר 'יורו משפטיך ליעקב' (ח"ג סי' כד אות ו) שאם כתבו בחוזה השכירות שעל השוכר לשלם חשבונות מים – על השוכר לשלם. כן הביא מספר 'נתיב השכירות' (פ"ח הכ"א הערה כ) שאפילו כתוב בחוזה שעל השוכר לשלם, ישנה אומדנא שהשוכר לא התכוין לשלם על נזילות. עוד הביא מספר 'לב נתיבות' (משפט שלמה ח"ב סוף נתיב ז) לגר"ש זעפראני שלעולם על השוכר לשלם.
כן ראיתי במרשתת פסק דין של הרב אריאל בראלי שליט"א והרב דוד פנדל שליט"א שעל השוכר לשלם את הנזילה. אמנם הוסיפו שאם השוכר מוכיח שהיתה נזילה, הרשות המספקת את המים מקטינה את התשלום על הנזילה בחמישים אחוז (50%).
לאחר שהבאתי מה שמצאתי על כך בפוסקים, נחזי אנן.
ב. הדירה ביד השוכר, כמו"כ הצנרת המובילה מים לדירה משעון המים – מושכרת לשוכר. וכל המים שהוא נזקק להם נרשמים בשעון המים ומשולמים על ידי השוכר (או ע"י דיווח אלקטרוני למערכת הגביה, או על ידי רישום ידני של שליח משעוני המים של כל דירה, וחישוב התשלום במערכת הגביה).
יתר על כך, בימינו לפי חוקי תשלום המים במדינה, ישנה כמות מים בתשלום נמוך שהיא מכסת מים לפי הדיירים בפועַל בדירה (לפי 3.5 ממ"ק [קוב] לנפש), וישנו תשלום גבוה יותר, על חריגה ממכסת המים המוקצית למשפחה במחיר נמוך. גובה מכסת המים הוא לפי נפשות השוכר הגר בדירה ולא לפי המשכיר.
נמצא איפוא שכל ענייני המים של הדירה הם ביד השוכר, הוא מחליט בכמה מים ישתמש אם ישקה את גינת הדירה (השייכת ג"כ למשכיר), הוא מחליט על מספר המקלחות או בריכות קטנות שהוא ממלא מים לרחצת ילדיו, אם יש לו מדיח כלים הוא מחליט את מספר ההפעלות וכד'. והשוכר משלם על כל המים שהוא צורך.
ג. הטיעון שחשבון המים הוא על שם המשכיר ולכן הוא יצטרך לשלם על הנזילה נכון עקרונית, אולם מדוע נטיל עליו את החוב על הנזילה, ומדוע לא נאמר שכל השימוש במערכת המים מוטלת על השוכר, ולכן כל השימוש במים, הן לשימוש והן לגבי נזילות מוטל על השוכר, הרי המערכת כולה בידיו. המשכיר במקרה זה משמש כשליח ליטול את התשלום מן השוכר ולהעביר לספק המים. ולכן אפילו לשיטת הרבנים הסוברים שגובים מן המשכיר, הרי הוא השכיר את כל המערכת לשוכר והוא אחראי על כל המים שנתבזבזו.
ד. אף לשיטת מחייבי המשכיר נשאלת השאלה: וכי איך המשכיר אמור לדעת מנזילת מים? הלא הצנרת והשעון הם ברשות השוכר, ומדוע בכלל לחייבו על כך שהצנרת שאמנם יש לו בה קנין הגוף, אבל היא ברשותו של השוכר ויש לו בה קנין פירות – מדוע שהמשכיר יתחייב עליה?! אמנם מוטל על המשכיר לספק מערכת תקינה וכך עשה עד שהתקלקלה, אבל היא ברשות השוכר, ואם השוכר היה שם לבו היה מגלה את הנזילה והיו מתבזבזים פחות מים.
וכי אם הקלקול היה במתקן הורדת מים ('ניגארה') בדירה השכורה, ובמקום להיאגר במיכל, היו מים ניגרים ללא הפסק ומתבזבזים, וכי גם אז הם היו מחייבים את המשכיר?! וכי מה יהיה הדין אם נשברה מִרְצפת בבית והשוכר נתקל בה ונשברה רגלו, וכי המשכיר חייב בתשלומי נזק של השוכר?! אף אם השוכר יושב בבית עתה כמה חודשים ואינו יכול לפרנס, אין זו אחריות של המשכיר, המרצפת נשברה כשהבית ביד השוכר והוא צריך לשמור על גופו שלא יינזק, ואם נשברה מרצפת הוא צריך להישמר שבעתיים, אבל מה שייך המשכיר לתשלום נזקי השוכר?! הוא אפילו אינו גרמא בנזקין. מזלו של השוכר גרם שנשבר הצינור שברשותו או המרצפת ועליו להיזהר שלא יוזק.
וכי אם נשברו רעפים וחדרו מים לדירה, וציוד של השוכר בבית המושכר נרטב והתקלקל – וכי המשכיר חייב בכך?! והיה אם ח"ו פגע ברק בבית ושרף מכשירי חשמל של השוכר (מקרה שהיה בגוש קטיף) וכי ג"כ המשכיר חייב בכך, מדוע? הרי הוא לא סוכן הביטוח של הדירה ואינו אחראי על כל נזקיה. המשכיר תפקידו להעמיד דירה תקינה למשכיר. והיה אם נוצר קלקול ותיקונו הוא מעשה אומן – המשכיר חייב לתקנו (כמבואר בחו"מ סי' שיד ס"א), ואם הוא מעשה הדיוט כמו נורה שנשרפה וכד' היא מוטלת על השוכר, אבל מאין נוצר החיוב שהמשכיר חייב בנזקים שארעו לשוכר?!
אם המשכיר מספק דירה פגומה כגון שהצנרת נוזלת, מוטל עליו לתקן, ועד שיתקן יתחייב בתשלום המים היתרים, שהשוכר לא נצרך להם, והם הלכו לאיבוד. אבל אם השכיר מערכת תקינה, מזלו של השוכר גרם, וכיון שההפסד הכספי נוצר ברשותו אגב שימושו בדירה – הוא חייב עליו.
ה. נאמר בבבא מציעא (פ"ט מ"ו): "המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו, אם אינו מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו רבי יהודה אומר אם קבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו".
אם אין זו מכת מדינה ונשדפה השדה שקיבל בשכירות – מזלו גרם ונסתחפה שדהו, והוא חייב בתשלומים לשוכר כפי שהסכימו.
וכך פסק השולחן ערוך (חו"מ סי' שכב ס"א): "החוכר או השוכר שדה מחבירו, ואכלה חגב או נשדפה, אם אירע דבר זה לרוב השדות של אותה העיר, מנכה לו מחכירו הכל, לפי ההפסד שאירעו. ואם לא פשטה המכה ברוב השדות, אינו מנכה לו מחכירו אף על פי שנשתדפו כל השדות של בעל הקרקע. נשתדפו כל השדות של השוכר או החוכר, אף על פי שפשטה המכה ברוב השדות, אינו מנכה לו מחכירו, שאין זה ההפסד תלוי אלא בשוכר".
כאמור מזלו של השוכר גרם אע"פ שלא הוא גרם לנזק. ולכן לענ"ד חובת התשלום של כל המים שנזלו מוטלת על השוכר ועליו בלבד.
ו. אמנם כל הדיון באחרונים הוא שהתשלום על המים בדירה נשאר על המשכיר. אבל לכו"ע אם השוכר הוא העומד מול רשות הגביה של המים – לפי כולם ודאי התשלום על כל המים על השוכר, ובפרט שבתשובות שראיתי לא הביאו בחשבון שהתשלום המופחת (3.5 קוב לחודש) היא לפי השוכר. ואם כן הוא עומד מול הרשות בתשלום המים ומשלם לה ישירות. וכן הוא במקרה הנוכחי.
ז. במקרה הנוכחי, לפי עדות השוכר, בתאריך 3/9 (למניין אוה"ע) הוא הודיע למשכיר שיש נזילת מים מהצנרת. בתאריך 3/10 הנזילה תוקנה על ידי המשכיר.
אם המשכיר היה מתקן ב-4/9 הוא היה פטור מכל תשלום. כיון שתיקן רק כשבוע אחר כך הוא חייב בתשלום חלקי על הנזילה במשך השבוע, עד התיקון. לפי דעתי הוא חייב בתשלום חלקי משום שהיה יכול לתקן מוקדם יותר. אולם גם השוכר שאצלו קרתה התקלה נראה לי שאחראי על הנזילה. ועל כן את התשלום על אותו שבוע יש לחלק ביניהם.
ח. חישוב התשלום:
החריגה בצריכת המים של חודש 9/21 היתה 457 שקל כתוצאה מן הנזילה והשימוש במים.
התשלום על החריגות בשלשת חודשי הקיץ שנה לפני כן (8-10/20) היה בממוצע 36 שקל (כך קבלתי מגזברות גביית המים). ולכן החריגה בגלל נזילת המים בחודש המדובר היא 421 שקל והיא צריכה להתחלק בין השוכר למשכיר.
בשלשת הימים הראשונים לחודש, המשכיר לא ידע מן הנזילה והוא פטור על תשלום הנזילה. ולכן מתוך 421 שקל הוא צריך להשתתף רק ב 9/10 היינו 378.9 שקל. מתוך הסכום הזה חציו נופל על כתפי המשכיר וחציו על כתפי השוכר. וכיון שהשוכר שילם את כל חשבונות המים המשכיר צריך להחזיר לו סך 189.45 שקל.