חבל נחלתו כד כ
סימן כ
שאלות ותשובות על פורים
א. בן עיר שהלך לכרך כשפורים בערב שבת
שאלה
בן עיר שהלך לכרך כשחל י"ד בערב שבת וחוזר בט"ו לעירו, ואף בכרך קוראים את המגילה בי"ד, איך ינהג בשאר מצוות פורים: קריאת התורה, סעודת פורים ומשלוח מנות ועה"נ. (מתנות לאביונים נוהגות ביחד עם קריאת מגילה מפני שנושאים את עיניהן לקריאת מגילה.)
תשובה
נראה שהשאלה תלויה בהבנה מה תקנו חכמים בדין פרוז בן יומו ומוקף בן יומו.
ונראה לענ"ד לפי שיטת השו"ע (אליבא דשי' רש"י והרמב"ם והגר"א), שי"ד, תוקן לכרכים בשנה שפורים בשבת, לקריאת מגילה בלבד, אבל זמנם של כרכים נשאר אף בפורים משולש, בט"ו בשבת (על אף שממצוות היום לא נותר קיום בפועל בט"ו אלא עה"נ וקה"ת), ולכן זה שהפרוז בא לכרך בי"ד לא נותן לו דין מוקף בן יומו. ולכן אם היה בכרך בי"ד, ובט"ו חזר לעירו חייב בכל דיני עירו כשהוא בכרך, וזה שהוא נמצא בכרך בי"ד אין מחשיבו כמוקף בן יומו. כי רק הימצאותו בכרך בט"ו יכול ליצור דין מוקף בן יומו, אבל יום י"ד בכרך, אף שקראו את המגילה בי"ד, לא יוצר דין מוקף בן יומו.
ואף לשיטת הרא"ש והטור ודעימיה, ניתן לומר שבשנה זו אין דין מוקף בן יומו אף אם היה בכרך בי"ד, מפני שכולם קוראים בי"ד, וכיון שחוזר לעירו מקיים את כל המצוות לפי דין עירו בי"ד בכל המקומות.
בן עיר שהלך לכרך בי"ד ואינו חוזר לעירו עד אחר שבת (ט"ו) נראה שמתחייב בדיני כרך הן לשיטת רש"י והן לשיטת הרא"ש. (וכן כתב הגרשז"א ודבריו הובאו בקובץ 'קול התורה' נ"ח, תשס"ה עמ' שמה, שכתב שי"ד הוא המחייב באותה שנה, ולא התייחס מה דינו אם חוזר לעירו בט"ו.)
ב. אבלות בט"ז באדר בירושלים בפורים משולש
שאלה
איך נוהג אבל בט"ז בפורים משולש?
תשובה
בספר פורים משולש לרב דבליצקי (פ"ח סעיף כ) הביא מכתבו של הגרשז"א אליו שיום ט"ז נחשב יום משתה ושמחה, וכך נהגו מאז תקנת פורים כשפורים בשבת שדוחים את השמחה לט"ז ולכן דינו כפורים לגבי אבלות (וכן לגבי תחנונים).
והעיר שם הרב דבליצקי בהערה מג, שכל זה דוקא ביום ט"ז אבל בלילה שלפניו (מוצאי שבת) לא מצאנו שום דין מיוחד של פורים ולכן הוא ודאי אינו יום משתה ושמחה ונוהגת בו אבלות.
עלה למעשה:
במוצאי שבת מתנהג באבלות כרגיל, ומחליף מיד בצאת השבת לבגד בו עשה קריעה.
בט"ז ביום בירושלים – אין אבלות. ומיד בצאת הכוכבים לובש שוב בגדי אבלות.
ג. שהחיינו על תחפושת
שאלה
האם מותר לילד לברך 'שהחיינו' על תחפושת?
תשובה
נראה שמותר כמי שקנה כלים חדשים, וכאן קנו לו והוא שמח בכך. על כן נראה שמותר לחנך ילד שקיבל תחפושת חדשה ושמח בה לברך שהחיינו (או"ח סי' רכג ס"ג). ועם זאת אם קנו לו כמה פריטים כגון: אקדח קפצונים, בגדים וכובע וכד' יברך רק ברכה אחת ולא על כל פריט ופריט.
על תחפושת שאולה לא יברך.