חבל נחלתו כד יט
סימן יט - קריאה בספר תורה אחד בשבת ראש חודש ושקלים
שאלה
השנה (תשפ"א) ראש חודש אדר חל בשבת וכן קוראים בו פרשת שקלים.
בבתי כנסיות מוציאים שלשה ספרים וקוראים הפטרה בבדק הבית של המלך יהואש ויהוידע הכהן (מלכים ב' פרק יב וספרדים מוסיפים מספר פסוקים מפרק יא).
השנה, הרבה מאד מניינים יהיו בחוץ, ולרוב המניינים יהיה רק ספר תורה אחד לקריאת התורה.
הסדר הרגיל של קריאת התורה הוא: פרשת השבוע, פר' ראש חודש, פר' שקלים ומפטירים מפטיר של שקלים בבדק הבית.
השאלות הן:
א. האם יגללו ספר תורה בציבור כדי לעבור מפרשה לפרשה.
ב. האם כדי למעט בגלילה בציבור ראוי לקרוא קודם פרשת שקלים (תחילת פר' כי תשא) ורק אח"כ לגלול לקריאה של ראש חודש. או לשמור על הסדר הקבוע אע"פ שמחייב שתי גלילות (לר"ח וחזרה לשקלים).
ג. בדרך כלל ההפטרה נקבעת לפי 'מאי דסליק מיניה' היינו הפרשה הנקראת אחרונה. במידה ויש לקרוא פר' שקלים לפני פר' ר"ח – האם צריך לשנות גם בהפטרות?
א. גלילת ספר תורה בציבור
נאמר לגבי קריאת כהן גדול ביום הכפורים (יומא סח ע"ב, וסוטה מ ע"ב): "וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור... ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה". היינו כהן גדול קורא שלש פרשיות ביוה"כ: באחרי מות את סדר עבודת היום. באמור את ציוויי יוה"כ, ואת קרבנות המוספין ליוה"כ בפר' פנחס בחומש במדבר. ומציינת המשנה שאת הקריאה של חומש במדבר קורא בע"פ.
ביומא (ע ע"א) ובסוטה (מא ע"א): "ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה. וליכרכיה לספר וליקרי! א"ר הונא בר יהודה א"ר ששת: לפי שאין גוללין ס"ת בצבור". באר הלבוש (או"ח סי' קמד ס"ג): "שגנאי הוא להם שיצפו לקריאה ויעמדו בשתיקה כל זמן שגוללין". וא"כ למניעת טירחא דצבורא ומשום כבוד הציבור אין לגלול ס"ת בציבור.
וכ"פ הרמב"ם (הל' עבודת יום הכיפורים פ"ג ה"י).
אעפ"כ פסק השולחן ערוך (או"ח סי' קמד ס"ג): "אין גוללין ס"ת בצבור, מפני כבוד הצבור; ואם אין להם אלא ס"ת אחד, והם צריכים לקרות בשני ענינים, גוללין, וידחה כבוד הצבור".
ודבריו עפ"י הריטב"א (יומא ע ע"א): "אבל במקום שאין שם אלא תורה אחת הא עדיף שלא לחוש לכבוד ציבור משנבטל קריאת סדר היום". וכן הביא הב"י (או"ח סי' קמד, ג) מן המרדכי בהגהות גיטין (סי' תסג) והפר"ח מן הכלבו (סי' כ).
עוד הביא הבית יוסף (או"ח סי' קמד): "והרשב"א כתב בתשובה, שאלת ראש חודש שחל להיות בשבת שמוציאין שני ס"ת אם אין להם אלא ס"ת אחד אם מותר לקרות המאורע בחומשים שלנו. תשובה מותר לקרות המאורע בחומש שהרי בפרק בא לו התירו לקרות בעל פה אף על פי שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה (גיטין ס:) ואסרו לגלול מפני כבוד הציבור וכ"ש כאן שקורין בכתב שאין גוללין ע"כ".
היינו לפי הרשב"א כדי למנוע גלילה בציבור עדיף לקרוא פר' של ר"ח ושקלים שהם חובת היום מתוך חומשים1 ולא לגלול ספר תורה בציבור (ובאליה רבה סי' קמד ס"ק ג תרץ שהחומשים היו בגלילה).
וסיים הבית יוסף: "והעולם לא נהגו אלא כסברא ראשונה". וכן העיר בד"מ (סי' קמד ס"ק א). היינו כריטב"א וכמרדכי ולא כרשב"א.
אלא שתמוה: הרי במקדש לא גללו בציבור מפני כבוד ציבור וקראו סדר היום בע"פ, ומדוע בימינו עושים להיפך: גוללים בציבור ולא חוששים לכבוד צבור, ובמיוחד לפי דרכו של הרשב"א שניתן לקרוא את סדר היום מחומשים?
המג"א (ס"ק ז) תרץ שבמקדש היו כל ישראל ולא מחלו, והיום בבתי כנסיות יש מעט ומוחלים על כבודם ולכן גוללים בציבור.
ותירוץ זה תמוה שכן זו תקנת חכמים ולא החלטה של הציבור, ומאי שנא ציבור ישראל שבעזרה, מציבור ישראל שבבית כנסת. וכוונתו כנראה שתק"ח היתה על המקדש, אבל במקומות אחרים זהו כבוד הציבור, לקיים מצות חכמים בקריאות השונות, ולגלול ס"ת ולא לבטל קריאתם.
אף הפר"ח כתב שהציבור בבית הכנסת מוחל, אולם הוסיף: "אבל אם ירצו לקרות המאורע בחומשים, פשיטא דמצו עבדי במכל שכן במה שהתירו בפרק בא לו [שם סח, ב] לקרות על פה, אעפ"י שדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרו על פה ואסרו לגלול, וכן כתב בב"י [ד"ה וכן] בשם תשובת הרשב"א ז"ל ועיקר".
היינו, לפי הפר"ח הקריאה בחומשים עדיפה על גלילה בציבור והיא הדרך הנכונה לעשות, ולא לגלול בציבור. והביא דבריו וכנראה הסכים לו במאמר מרדכי (כרמי).
אמנם למעשה הכרעת כמעט כל הפוסקים שיש לגלול בציבור ולקרוא את הפרשיות במועדים מיוחדים, ולא לקרוא בחומשים או בע"פ.
ב. סדר הגלילה בשבת זו
כאמור פרשת שקלים נופלת כל שנה עם קריאת הפרשיות של ספר שמות (משפטים – כי תשא) ואילו קריאה של ראש חודש היא בחומש במדבר בשליש האחרון שלו.
הובא בספרים שהגר"ש סלנט רבה של ירושלים הורה בשנים מסוימות, כשר"ח אדר חל באמצע השבוע ובשבת קראו רק פרשת השבוע ושקלים – להוציא רק ספר אחד, ותוך כדי ברכות הגבאי לעולים גללו לפרשת שקלים. ומנהג זה מובא ממוהר"ן אדלר (רבו של החת"ס) ומובא בנחל אשכול (ח"ב עמ' 66).
בקריאה השנה בהקדמת שקלים לראש חודש יש רווח של גלילת הספר רק פעם אחת ופחות טירחא דציבורא. אולם מאידך, הסדר של ראש חודש קודם שקלים הוא משום תדיר ושאינו תדיר, מפני שראשי חודשים יש כמה פעמים בשנה, ואילו שקלים רק פעם אחת. נמצא שיש כאן כיוונים סותרים בין הסדר שקבעו חכמים, לעומת כבוד ציבור בגלילה כשהציבור ממתין.
ונראה לענ"ד (לא מצאתי שעסקו בכך), שבמקום שיש רק ספר אחד – עדיף שיגללו מפרשת השבוע לשקלים ומשם לפר' פנחס לקרבן ראש חודש. מפני שמנהג הציבור שגוללים בציבור ותולים שהציבור מוחל יש עליו קושיות, ועדיף על כן למעט בגלילה אע"פ שיקראו את שאינו תדיר לפני התדיר.
ג. הפטרת קריאה זו
כפי שהקדמנו, המנהג הוא לקרוא במאי דסליק, ולכן לכאורה ראוי לקרוא בהפטרת ראש חודש. הראשונים והאחרונים דנו לגבי שבתות שקוראים בהן שלש פרשיות, איזו הפטרה לקרוא (ללא המצב שיש רק ספר אחד וכו').
המרדכי (שבת פרק במה מדליקין רמז רעד) כתב: "נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. ונראה לר"י כשחל ר"ח טבת בשבת מפטירין בנרות זכריה ולא בהשמים כסאי, וקורין בתורה דר"ח קודם ואח"כ דחנוכה כדי שיפטיר האחרון בנרות דזכריה בדסליק מיניה, ואף על גב דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם [זבחים פט א] והוה ליה להקדים ההיא דר"ח מכל מקום פרסומי ניסא עדיף אף לקדם".
בהגהות הרמ"א על המרדכי, בארו: "ואין להקשות אדרבה היא הנותנת דמשום שהוא תדיר קורין בשל ר"ח קודם וא"כ של חנוכה הוא האחרון ולכן מפטירין בשל חנוכה כו' וכמו שכתב המרדכי פרק בני העיר לענין ר"ח של אדר שחל בשבת כו' לא קשה מידי דהרי במרדכי פרק בני העיר בעצמו כתב שם החילוק דשאני ר"ח אדר דמפטירין ביהודע משום דכולל של ר"ח ג"כ בשל שקלים וכו' עד אבל הפטרה דלא משתעי בשל ר"ח נדחית מפני של ר"ח, חדא דתדיר קודם כו'. הרי לך דבהפטרה שהוא כמו הפטרת חנוכה שאינה מדברת כלל בשל ר"ח נדחת מפני ר"ח וא"כ מדינא היה לקרות בשל חנוכה תחילה ואח"כ בשל ר"ח ולהפטיר בהפטרה דר"ח וזהו יותר קדימה לתדיר ממה שנדחת הפטרתו לגמרי ונקדמם לענין קריאת התורה לחוד, ולכן הוצרך לטעמא דפרסומא ניסא. והא דקאמר במרדכי פרק בני העיר לגבי הפטרת אדר דמטעם תדיר קודם מקדימים הקריאה בשל ר"ח ואח"כ בשל שקלים ומפטירין בשל שקלים היינו דוקא באותה הפטרה שמדברת ג"כ בר"ח ואין ר"ח נדחה לגמרי וזה דבר פשוט שפירושו הכי. ממורי מהר"ר משה איסרלש ש"ן". וחזר על דבריו בשו"ת הרמ"א (סי' לח אות ב).
עולה מדבריו שהכלל העיקרי הוא תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם ועל כן היה ראוי לקרא אף הפטרה בר"ח, אבל כיון שהפטרה של חנוכה כוללת ברמז על ר"ח מקדימים בקה"ת את ר"ח ולהפטרה קורים רק בשל חנוכה שיש בה גם כן פרסומי ניסא.
בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת – או"ח סי' יא) בעקבות מקרה שקראו בטעות שקלים קודם ר"ח, הורה לקרוא את הפטרת ר"ח ולא שקלים מפני שרמוז בה גם בית המקדש שאליו הובאו מחציות השקל. ובהפטרת ר"ח כלולה גם הזכרה של שבת ('ומדי שבת בשבתו').
וכן פסק בשער אפרים (שער ח סעיף פב) לאחר שתאר את הטעות בנו"ב: "...ואח"כ להעולה בס"ת השלישית למפטיר יקרא עמו בפ' ר"ח והפטורה בנביא יאמר ג"כ של שבת ור"ח שהוא השמים כסאי מאחר שבקריאת התורה נסתלק (=במאי דסליק) מענין של שבת ור"ח".
ועפי"ו פסק המשנה ברורה (סי' תרפה ס"ק ה): "ואם אחר שגמר פרשת השבת טעה ולקח הס"ת שהיתה מגוללת על פרשת שקלים ובירך לפניה והתחיל לקרות יסיים בפרשת שקלים ואח"כ להעולה בס"ת השלישית למפטיר יקרא עמו בפרשת ר"ח וההפטרה יאמר השמים כסאי מאחר שבקריאת התורה נסתיים מענין של שבת ור"ח. וכן ה"ה בשבת פרשת החודש כשחל ר"ח ניסן בשבת והקדים לקרות בפרשת החודש [ש"א]".
אולם בספר שבלי הלקט (ענין חנוכה סי' קצ) דן בדבר לא מדין טעות אלא עפ"י סדר פרשות והפטרות, וז"ל:
"וראש חודש טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' תורות וקורין ששה בסדרו של יום והשביעי קורא בשל ראש חודש ומפטיר קורא בשל חנוכה לפי מנהג סידורו של רב עמרם גאון זצ"ל ועל ענין ההפטרה בדברי הגאונים מצאתי שאלתי אני עמרם מרבינו שמואל משמו של רבינו נתן ב"ר מכיר ז"ל ואמרתי לפניו ראש חודש ניסן שחל להיות בשבת במה מפטירין בהפטרות פ' החודש כה אמר ה' בראשון באחד לחודש או בהפטרת ראש חודש השמים כסאי ענה ואמר לי למה לא שאלת על הפטרות בן שבע שנים אם מפטירין בה בשבת שקלים שחל בו ראש חודש אדר או בהשמים כסאי אמרתי לו לפי שאירע ואמר לי יש לומר שאין מזיזין הפטרת של ארבע פרשיות ממקומן ובאו לפניו מלמדי תינוקות באותו השבוע ושאלוהו אי זו הפטרה יאמרו בן שבע שנים או השמים כסאי והורה להם בן שבע שנים ואמרתי לו רבינו הלא אמרת בחנוכה וראש חודש תדיר ואינו תדיר תדיר קודם ואמר לי הפטרות של ארבע פרשיות אין מזיזין אותן ממקומן ומפטירין בפרשת החודש כה אמר ה' בראשון באחד לחודש".
עולה מדברי תשובת הגאונים בשבלי הלקט שמחלק בין ארבע פרשיות לחנוכה. בחנוכה מביא (בהמשך הסימן) שיש קוראים הפטרת ר"ח – השמים כסאי אף בשבת, אבל בארבע פרשיות אף אם אינן 'במאי דסליק' בכ"ז קוראים בארבע פרשיות.
ולענ"ד דבריו עולים מן המשנה במגילה (פ"ג מ"ד, כט ע"א בתלמוד): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן".
ובדף ל (ע"ב) חלקו אם חוזרים לסדר פרשות או לסדר הפטרות. ומפרש הרמב"ם עה"מ: "ואמרו חוזרין לכסדרן, רוצה לומר לסדר הפטרות, כי בכל שבת קורין הפטרה מענין הסדר, ובזמן שקורין פרשיות אלו וכן בפרקים מפטירין מענין הפרשה לא מענין הסדר".
וכ"פ הרמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פי"ג ה"כ): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן". הא קמן שבשבת ור"ח שקורים שקלים (או פר' החודש) – תמיד קוראים הפטרת שקלים ולא הפטרת שבת או ר"ח. ולא כפי שהורה הנו"ב.
באליה רבה (סי' תרפה ס"ק יז) הקשה על טעמו של הנו"ב ולבסוף העיר מדברי שבה"ל: "משום דמשקלים סליקו וכו'. כ"כ במרדכי פרק בני העיר [מגילה סי' תתלא] ומנהגים [מנהג אדר]. וקשה א"כ יותר [ראוי] להקדים ס"ת דשקלים מס"ת דר"ח כדי להפטיר בשל ר"ח, דהא עדיף להתאחר התדיר מלדחות לגמרי. וראיתי בתשובת רמ"א סי' ל"ח אות ב' שפירש טעמא משום דאותה הפטרה מדברת ג"כ משל ר"ח עי"ש. אך קצת קשה למה לי טעמא דרבנן דמשקלים סליקו וכו', תיפוק ליה כיון דמדברות מר"ח ומשקלים אמרינן לה, ויש ליישב. מיהו נ"ל בעיקר קושיא ראשונה דניחא לן קדומי בתדיר בס"ת מדחייה לגמרי דנביאים. ובשבלי הלקט סי' כ"ג [בקצר ובשלם סי' קצג] אף שמקדימין קריאת ר"ח לשקלים או להחודש משום דתדיר, הני מילי לקרות התורה, אבל הפטרה לא, לפי שד' פרשיות אלו קבועות מפי רבותינו כהפטרת ר"ח ע"כ".
וא"כ כל הטעמים שהביאו מהמרדכי והרמ"א לכאורה לא דוחים את טעמו של שבלי הלקט והדבר צ"ע לענ"ד.
אף בשערי אפרים (שם) הביא דברי א"ר ותמה על הכרעת הנו"ב, אולם סיים שכיון שכך הורה זקן (=הנו"ב) ועמד בדעתו יש להורות כן. ולענ"ד הדבר תמוה כי נראה שהנו"ב לא ראה את שבה"ל ואילו היה רואה היה מבטל דעתו מפניו. ובעיקר שהוא נתמך מדברי הסוגיא במגילה.
נראה לענ"ד שבמקרה זה של קריאה בספר תורה אחד (וכן אם טעו בג' ספרים) יש לקרוא בהפטרת פרשת שקלים, שהיא הנקראת בקביעות בשבת זו, ואין לשנות לר"ח, הן מפני שבכל בתי הכנסיות יקראו הפטרה זו, והן מפני שהכלל לקרוא במאי דסליק נועד לא למצב מקרי, אלא לשבת בה קוראים פרשה נוספת למפטיר כגון בראש חודש או בחנוכה וכד'. אבל הפטרה זו נבחרה כדי לפרסם את פרשת שקלים ולכן מן הראוי שלא לשנות בה. ואילו לגבי ר"ח כל התפילות וברכות המזון מפרסמות ומזכירות שהיום ר"ח, אבל ענין השקלים 'חצי' מהזכרתו היא ההפטרה, והיא אינה נדחית על אף שינוי סדר הקריאה כפי שהבאתי מהש"ס ומן הרמב"ם.