חבל נחלתו כג טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן טו

ניקוי מסנני מזגן ביום טוב

שאלה[עריכה]

בראש השנה המזגנים של בית הכנסת עבדו אולם לא צננו את בית הכנסת. התברר שלא ניקו את המסננים במזגנים כבר זמן רב. האם מותר לשולפם ממקומם, לנקותם ולהשיבם למקומם?

תשובה[עריכה]

א. צריך לדון האם יש בכך משום בונה וסותר בשבת ויו"ט.

כתב בתפארת ישראל (כלכלת שבת כללי ל"ט מלאכות, כלל לד, א) בונה בקרקע): "...וכן השובר או מנתק צירי דלת כמו שעושה (השלאססער) כשלא יוכל לפתוח הדלת, או המסיר או מחזיר דלת או חלון לצירן, חייב משום סותר או בונה, ולהכי גם ע"י עובד כוכבים אסור (מג"א ש"ח סקכ"ב, ורט"ז שי"ג ה'), ואפי' אם אין הדלת והחלון מחוברין בצירן רק תחובי' בחוזק, ואינו עשוי להוציאן רק לעתים רחוקים, כשסתרם או תקען בשבת חייב משום בונה וסותר (מג"א שי"ג ז'). ובמחוברין בצירין, אפי' באינן תחובים בחוזק, חייב כשהוציאן מהצירין או מחזירן (כשבת קכ"ב ב' ועירובין ק"ב), דדוקא בכלים גזרינן שמא יתקע בחוזק, אבל בבנין אפי' באינו תקוע בחוזק חייב (ע"ש)".

והוסיף (שם): "דבר המחובר לקרקע ע"י שקשור בחבל, לרש"י הו"ל סתירת חותמות שבקרקע מד"ס, ולתוס' י"ל דהוה דאורייתא. מיהו לכ"ע שרי ע"י עובד כוכבים (משבצות שי"ט ט')".

מזגנים מחוברים לקיר הבנין, ועל כן כל פעולה בחלקי המזגן צריך לדון עליה משום בונה או סותר.

הזזת פתחי יציאת האויר או סגירתם במזגנים – אם ניתנת להיעשות ידנית והם על צירים – אינה שונה מפתיחת חלון ודלת על צירים ומותרת בשבת על ידי כל אדם.

לעומת זאת, פתיחת המכסים ושליפת המסננים היא פעולה שאיננה יום-יומית ויש בה פירוק והרכבה מחדש (ללא דיון על ניקוי המסנן).

ב. כתב בפסקי תשובות (או"ח סי' שיג)1:

"וכללים יסודיים נתבאר בדבריהם בענין מלאכת בונה וסותר, ומסקנת דבריהם ובתוספת מעוד אחרונים, נחלק הדבר לשלשה חלוקות, כדלהלן:"

"חלוקה א. דבר המיועד להיות בקביעות ובתמידות מחובר או צמוד לקרקע או לבנין או לארון גדול (שיש בו נפח של ארבעים סאה), ומשמש לו ומשלימו והוא כחלק ממנו (ואפילו אין מטרתו אלא לנוי ויופי), אסור בשבת להניחו במקום המיועד לכך, [ונלמד מדברי הגמ' (שבת ק"ב ע"ב) הבונה נדבך של אבנים חייב על הנחת האבנים אפילו לא הדביקם בטיט, שכן היתה דרך בנייתם, עיין שם. אבל אם הדרך לדבק בטיט או מסמרים, והרכיבם בלא הדבקה, אין חיוב בונה מה"ת אלא מדרבנן, והתירוהו במקום כבוד הבריות (שו"ע סי' שי"ב סעי' י') ובמקום עונג שבת (סי' רנ"ט סעי' ו', ועיי"ש במשנ"ב)] ואפילו אינו עושה שום פעולת הידוק או חיבור בדבק או במסמרים אלא הנחה בעלמא, ואפילו אין כוונתו להניחו שם אלא לזמן קצר, מכל מקום כיון שמיועד עבור להניחו שם בתמידות וקביעות, הרי זה בכלל איסור בונה, ואם מסלקו משם הרי זה בכלל איסור סותר".... (עיי"ש בדוגמאות).

במקרה הנוכחי מסנני מזגן אינם מחוברים למזגן אלא מכוסים בדלת נפתחת, ונמצאים במסילות לשם הוצאה, ניקוי, והכנסה מחדש. הם אמנם חלק מן המזגן אבל מתוכננים לפירוק והרכבה, ולכן נראה לי שאיסור הוצאתם והכנסתם הוא מדרבנן.

ג. כיון שהאיסור מדרבנן, מותר לומר לנכרי לפתוח ולשלוף את המסננים בשבת וביו"ט מפני צער הרבים כאמור בשולחן ערוך (או"ח סי' שז ס"ה): "דבר שאינו מלאכה, ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לא"י לעשותו בשבת; והוא שיהיה שם מקצת חולי, או יהיה צריך לדבר צורך הרבה, או מפני מצוה; כיצד: אומר ישראל לא"י בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה; או להביא מים דרך חצר שלא עירבו, לרחוץ בו המצטער; ויש אוסרין".

והוסיף המשנ"ב בשער הציון (סימן שז ס"ק כד): "ומה שכתב צורך הרבה, אפשר דוקא בדבר שהוא צער הגוף, כמו שמסיים לרחוץ בו המצטער". וכאן זהו צער של הרבים להתפלל בחום גדול.

ד. נראה שהמסננים הם מוקצה, ואסורים בטלטול כמו כל כלי שמלאכתו לאיסור (ואולי הם מוקצה מחמת חסרון כיס). ולכן הטלטול שלהם בשבת ויו"ט יכול להיעשות רק ע"י נכרי ולא ע"י ישראל.

ה. הדרך בה מותר לנקות את המסננים על ידי נכרי היא בראש וראשונה לנער אותו בחזקה או להטיח אותו בקיר ואז חלק גדול מהלכלוך יוצא ונופל.

כמו"כ מותר לנכרי לעבור עליהם עם מברשת.

לגבי שטיפת המסננים במים בשבת ע"י נכרי, נראה שהדבר תלוי בחומר ממנו המסננים עשויים, אם הם מסיבים הבאים מהצומח או מן החי הדבר אסור משום מלבן ככל הרטבת בד במים. אם המסננים עשויים סיבי פלסטיק ונילון נראה שמותר לשטוף אותם במים ע"י נכרי.

מסקנה[עריכה]

א. אין לפרק ולהרכיב מסנני מזגן אלא ע"י נכרי באמירה לו מחמת צורך גדול של צער הרבים.

ב. המסננים הם מוקצה בשבת ויו"ט ומותרים בטלטול רק ע"י נכרי.

ג. ניקוי המסננים בניעור והברשה מותרים ע"י נכרי.

ד. ניקוי המזגנים במים ע"י נכרי תלוי בחומרים מהם עשויים המסננים.