חבל נחלתו כב כד
סימן כד
אספקת מוצרי מזון כשרים למרכול שאינו כשר
שאלה
אדם שומר מצוות מוכר ומחלק מזון יבש כשר (כגון אטריות, שקדי מרק) למרכולים. בין המרכולים גם כאלה שמוכרים מוצרי בשר שאינם כשרים. האם מותר לו לעשות כן?
תשובה
א. אדם זה אינו מכשיל אף אחד, שכן כולם יודעים שמרכולים אלו מספקים בשר שאינו כשר, ועל כן אף יהודי שומר כשרות אינו נכנס למרכולים אלו.
כמו"כ הוא לא מסייע למרכול בכך שהוא מוביל לו מוצרי מזון כשרים, שכן את המוצרים הללו יובילו אליו אף אחרים (שאינם באים לשאול).
ב. ולכן השאלה היא: האם יש חילול השם בכך שיהודי דתי נכנס למרכול ומביא לו מוצרים.
נראה לומר, כיון שלמרכול יש אזור פריקה שאינו חשוף לעין כל. יפרוק את תוצרתו באזור הפריקה של התוצרת. ואפילו אם הוא צריך לגשת למשרדי המרכול לא יעשה זאת דרך אזור המכירה אלא יעבור ממשטח הפריקה למשרדים באופן שלא יגרום לחילול השם.
ג. השאלה הקשה לפי קוצר דעתי היא שסוף סוף הוא מסייע לעבריין המוכר נבלות וטריפות. ובמקום להפרישו מן האיסור הוא מספק לו מוצרים כשרים לחנותו ובעצם גורם לו להמשיך בקיומו הכלכלי.
ד. פסק הרמ"א (או"ח סי' קסג ס"ב): "ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו, משום לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט, יד) (הר"י ס"פ אלו דברים)".
ובאר המגן אברהם (סי' קסג ס"ק ב): "ואסור להאכיל. נ"ל דוקא כשנתן לו משלו אבל אם הפרוסה של האוכל רק שהוא מושיטו לו שרי דהא אם לא היה מושיט לו נוטלו ממילא, אא"כ קאי בתרי עברא דנהרא כדאי' בע"א פ"ק ועמ"ש סי' שמ"ז ואפשר דמ"מ איכא מסייע ידי עוברי עבירה. ועיין בתוס' גיטין דף ס"א ובע"א דף נ"ה וע' ברמב"ם ספ"י ממעשר שכ' שמותר ליתן לחולה ע"ה דמאי לתוך ידו אם הדמאי הוא של ע"ה אבל לא לתוך פיו ובודאי אפילו לתוך ידו אסור וה"ה אם הדמאי של הרופא אסור".
והסביר הפרי מגדים (אשל אברהם סי' קסג ס"ק ב) שמסייע הוא איסור מדרבנן וכאשר השאלה היא על סיוע לאיסור מדרבנן יש בכך תרי דרבנן שלא גזרו עליו, ומותר לסייע.
במקרה דילן הוא אינו מספק דבר האסור מדרבנן אלא דבר המותר ולכן אין הסיוע לשום עבירה אלא לכל היותר חיזוק העבריין.
יתירה מכן, הסיק במחצית השקל שכתב בהבנה שנותן את האוכל לפי מי שלא נטל ידיו: "מכל מקום עכ"פ איסורו קיל מאלו אוכל הוא עצמו בלי נטילת ידים דודאי נוגע, וא"כ יש סברא להתיר להאכילו בדליכא תרי עברי דנהרא, די"ל דזה לא מקרי מסייע ידי עוברי עבירה אדרבא מצילו מן האיסור, שאם לא יאכילנו הוא, יאכל הוא בעצמו ויעשה איסור יותר חמור, כן נראה לי".
אף במקרה שלפנינו הוא מספק מזון כשר לעבריין ולכן אין בכך משום מסייע, ואולי אף מציל את הקונים מדבר עבירה שהיה מגיע ממוכרים אחרים של מוצר דומה שאינו כשר.
ה. כך העלה בשו"ת עשה לך רב (ח"ב סי' ע):
לשאלה: "האם מותר ללמוד באולפן שהמורים עלולים לבדוק שיעורים בשבת (ולפני עור לא תתן מכשול)".
ודן באיסור לפי עיור ומסייע ומסיק: "אלא שלגבי שאלתך יש דרך היתר ברורה, שכל הנ"ל מדובר בדבר שהוא ודאי אסור כמו כוס יין לנזיר, שבכל זמן שישתהו יעשה איסור, משא"כ בנדון זה, ודאי שאין כל בטחון שהמורה יבדוק השיעורים דוקא בשבת".
וכן מסיק בשו"ת עשה לך רב (ח"ו סי' צח) לשאלת אדם שרצה למכור מקרנה וחשש שהקונה יראה סרטים שאינם ראויים. והשיבו: "כונתך ודאי משום לפני עור לא תתן מכשול, ומשום מסייע בידי עוברי עבירה. ובכן בהלכה דומה דנתי כבר בספרי "עשה לך רב" חלק שני סימן ע', ועל פי כל מה שביררתי שם, יש גם כאן יסוד להתיר, שכן יכול כל אדם להשיג מכשירים אלה בכל מקום שירצה, ואף שגם באופן זה אסור מדרבנן, אין כאן שום עבירה ודאית, כי שמא לא יקרין הקונה סרטי תועבה כלל. ובאופן כזה גם מדרבנן אין איסור. כמו"כ אין איסור מסייע ביד עוברי עבירה שייך כשלא נעשית בשעת עבירה ממש, ובמכירת מכשירים אלה לא נעשית שום עבירה באותה שעה. ולכן אין לדעתי איסור למוכרם".
ובשאלות הללו יש עדיין צד של ספק עבירה, אבל כאן אין שום חשש במוצרים שהוא מוכר אלא שמחזקים במקצת את הקונה העבריין שמוכר דברי איסור. אבל כיון שבעל המרכול אם לא יקנה ממנו יקנה מאחרים, נראה שאין שום סיבה שלא למכור לו אותם מוצרים.
ו. כתב הש"ך (יו"ד סי' קנא ס"ק ו) שישראל מומר כיון שאין מצווים להפרישו מדבר עבירה, אין עוברים בו בלפני עיור ולא במסייע ידי עוברי עבירה. והדגמ"ר הבין שכל מומר במזיד אין חייבים להפרישו מאיסור. וא"כ לפי דבריהם כיון שאין מצווים על הקונים וק"ו על המוכר במרכול לכאורה אין שום בעיה אפילו במכירת מוצרי איסור וק"ו מוצרים כשרים.
אולם ספק, לעניות דעתי, אם כדאי להסתמך על היתר זה בימינו, מפני שהבלבול רב, והמוכרים וכש"כ הקונים עושים זאת לתאבון מבלי להבין מה כשר ומה טרף. וההגדרה של תינוקות שנשבו יותר מתאימה למצבם הרוחני.
וככלל נראה לענ"ד בדורנו, שבמקום שאין הציבור עובר באיסורים, דוקא הפגישה וההתחברות עם הציבור החילוני, שברובו הגדול מבולבל והולך אחר תאוות לבו, מפני שזו גירסא דינקותא דיליה, תביא לפקיחת עיניים וחזרה בתשובה, וממילא גם בעלי המרכול יפסיקו את מכירת הבשר הלא כשר מפני שלא ישתלם להם כלכלית.
מסקנה
מותר לספק ולמכור מוצרים כשרים למרכול המוכר אף מוצרים שאינם כשרים.