חבל נחלתו כא לו
סימן לו - העברת רימון
שאלה[עריכה]
האם עץ הרימון הנטוע בגוש (בתמונה שלפנינו) צריך מנין שנות ערלה מחדש, או שנחשב נטיעה בגוש וממשיכים למנות לו את שנות הערלה?
תשובה[עריכה]
בספרי בחלק ט סימן מ עסקתי בכך בהרחבה.
ואלה הן דעות הפוסקים המובאות שם בקצרה:
א) יש סוברים שצריך שיוכל לחיות מגוש העפר שלו שלש שנים (שו"ת פרח מטה אהרן, שו"ת לבו"ש).
ב) יש סוברים שבארץ ישראל צריך ג' שנים ובחו"ל מספר ימים (שו"ת שיבת ציון). ג) הרשב"א בתשובה אחת כתב שיכול לחיות ממנו כמה ימים ובחידושיו כתב ג' שנים, ובשו"ת נחפה בכסף מסיק שבחו"ל כמה ימים ובא"י ג' שנים.
ד) האגרות משה סבר שצריך שיוכל לחיות בגושו ג' שנים לאחר חבורו לארץ.
ה) הראי"ה קוק זצ"ל הסיק שאם המדובר באילן שפירותיו מותרים כלומר לאחר שנות ערלה די בגוש שיכול לחיות ממנו מן העקירה עד שישתרש ויחיה ממקום נטיעתו החדש. אבל אילן שהוא בשנות ערלה צריך ג' שנים.
ו) הגרשז"א סבר שצריך שיוכל לחיות ממנו שבועיים של קליטה באילנות. וכן נראה מהחזו"א ומן הציץ אליעזר. וכל זאת בתנאי שלא שהו בין עקירה לנטיעה זמן רב שאז צריך לאמוד אם בגוש יש כדי חיותו בתקופת היותו עקור מן האדמה ועוד שבועיים לקליטה.
למעשה אחרוני זמננו הקלו שדי בגוש שיכול לחיות ממנו שבועיים של קליטה אם הוצא ונשתל מחדש.
מסקנה למעשה
למעשה, באילן (שבתמונה) הוריתי לספור שנות ערלה מחדש, מפני שלא נראה לי שהגוש מספיק גדול להחיות את כל האילן אפילו שבועיים. וכן הורה אגרונום מכון התורה והארץ – ד"ר מרדכי שומרון.