חבל נחלתו יא יח
סימן יח המולד וקידוש לבנה
שאלה
השנה (תשע"א) בעת ברכת החודש בשבת פרשת שקלים (כט אדר א') הכריז הגבאי שהמולד היה בליל שבת. ר"ח אדר ב' חל ביום ראשון ושני. את הירח בפועל יכלו לראות רק ביום ראשון בלילה אור ליום שני. עד מתי מותר לקדש את הלבנה?
תשובה
א. פסק השו"ע (או"ח סי' תכו ס"ג): "עד אימתי מברכין עליה, עד י"ו מיום המולד, ולא י"ו בכלל".
והרמ"א הוסיף בסוגריים: "ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד, (תשובת מהרי"ל)".
עולה שלפי השו"ע מקדשים את הלבנה עד ט"ו לחודש ומשמע שכל הלילה בכלל (שכן אם הירח 'עולה' בתחילת הלילה הוא נראה בשמים כל הלילה) ואע"פ שכבר עברה מחצית החודש. לעומת זאת הרמ"א העיר שמותר לקדשו רק עד מחצית זמן החודש מן המולד.
והמשנה ברורה הוסיף ממתי מתחיל המנין של הימים:
"(יז) מיום המולד – ל"ד מיום אלא משעת המולד מנינן דמשעה זו מנינן ט"ו יום מעל"ע וא"כ כשהיה המולד באמצע יום הראשון מותר לקדש בליל יום שני דעדיין ליכא ט"ו מעל"ע".
"(יח) ולא ט"ז בכלל – דכיון שעבר ט"ו יום הולכת הלוך וחסור ואין כאן חידוש".
וא"כ לפי המשנה ברורה עולה שמרגע המולד מונים חמש עשרה יממות ( שעות) ואחריהן אין לקדש את הלבנה. ואפילו נסתיימו חמש עשרה היממות באמצע הלילה.
לגבי דברי הרמ"א כותב המשנה ברורה:
"(יט) אלא עד חצי וכו' – דקי"ל דאין חדשה של לבנה פחות מן כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקי שעה [דשעה מתחלק על תתר"ף חלקים] וא"כ אם חל המולד במ"ש ב' או ג' שעות בלילה אסור לקדשה בעוד שני שבועות בתחלת ליל שני להרמ"א אף על פי שלא נמלאו עדיין ט"ו יום שלמים".
ב. מושג המפתח שצריך לברר הוא מה קרוי בלשון השו"ע ויתר הפוסקים 'מולד'.
לשם הבנת הנושא יש לבאר בלשון פשוטה את תנועת הלבנה. הירח מקיף את כדור הארץ ממזרח למערב כל חודש במשך כעשרים ותשעה ימים וחצי ועוד כשלשת רבעי שעה. וכיון שכדור הארץ סובב סביב עצמו כל עשרים וארבע שעות ממערב למזרח אנו 'פוגשים' את הלבנה כל יום יותר מערבה על פני השמים.
הקפת הלבנה את כדור הארץ ('חודש') אינה קבועה בזמנה ואף אינה מחזורית, והחודש האסטרונומי מתנייד עד ארבע עשרה שעות יותר או פחות מהחודש הממוצע. שמידתו הוזכרה לעיל.
ג. בימינו אנו מבדילים בין ארבעה מושגים שהציבור הרחב (אף הלומד דף יומי וכד') אינו מבחין ביניהם.
. המולד הנראה – הזמן בו ניתן לראות את הירח בפועל שהוא כשש שעות אחר המולד האמיתי, ואותו היו רואים עדי החודש ועולים לירושלים להעיד שראו את המולד. ועליו היו חכמים חוקרים את העדים.
. המולד האמיתי – הוא 'הקיבוץ' של הרמב"ם ובלשון החוקרים בימינו 'התקבצות', והוא הזמן בו הלבנה 'חולפת' בין השמש לבין כדור הארץ. והוא מאורע אסטרונומי מדוייק, שהיה ידוע אף לחז"ל עפ"י חשבונותיהם ותצפיותיהם.
. המולד הממוצע – הוא החודש הממוצע האסטרונומי שבו מודדים מה הזמן הממוצע להקפת הלבנה. החישוב נעשה לפי חלוקת הזמן בין לקויי חמה (שחלים תמיד במולד, ובהם הירח מכסה את השמש מכדור הארץ) במספר החודשים בין הלקויים. או שמודדים את הזמן בין לקויי לבנה (שהם תמיד באמצע החודש ובו הארץ חוצצת בין השמש ללבנה) במספר החודשים בין לקוי ללקוי.
אף חז"ל ידעו שהחודש האמיתי של הלבנה אינו קבוע בגודלו ואף לא מחזורי. וכך מסופר בסוף פרק ב במסכת ר"ה בפלוגתא בין רבן גמליאל לר' יהושע (ראש השנה כה ע"א): "תניא, אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כך מקובלני מבית אבי אבא: פעמים שבא בארוכה, ופעמים שבא בקצרה".
. מולד הלוח – נקבע לפי גודל החודש אותו מביא הרמ"א (כ"ט, י"ב, תשצ"ג) והוא גודל החודש הממוצע אשר קבלנו בחשבון העיבור שלנו, ועל פיו מוכרז המולד ונקבע הזמן של קידוש הלבנה. כאמור מידת חודש זה היא ממוצעת שהרי החודש יכול להיות ארוך יותר או קצר יותר, כפי שהוסבר לגבי המולד הממוצע.
לכאורה, מולד הלוח ומולד ממוצע (עפ"י האסטרונומיה בימינו) צריכים להיות זהים, אולם למעשה אין הדבר כן. בין מידת החודש הממוצע לבין החודש של הלוח יש הפרש של כחצי שניה, והיום לאחר אלפי שנים המולד של הלוח מתאחר כשעתיים אחר המולד הממוצע. לעובדה זו אין משמעות לגבי קידוש לבנה.
ד. עפ"י הנאמר שחודש הלבנה אינו זהה חודש אחר חודש, ומולד הלוח הוא חודש ממוצע, א"כ אין שום התאמה בין מולד הלוח למולד האמיתי וממילא מולד הלוח המוכרז בבית הכנסת אינו מציין כלל מאורע אסטרונומי אלא זמן חשבוני כללי ב'סביבת' המולד האמיתי. וממילא 'סוף זמן קידוש לבנה' – עפ"י השו"ע או הרמ"א יכול לחול לפני זמן הניגוד האמיתי (ירח מלא) או אחריו.
ה. לעת עתה לא מצאתי שפסקו מה הדין אם מולד הלוח מוקדם למולד האמיתי האם מתארך הזמן של קידוש לבנה עד הגעת הלבנה לשיא גודלה (שלא עפ"י מולד הלוח). וכן להיפך אם מולד הלוח מאוחר למולד האמיתי לכאורה צריך להתקצר זמן קידוש לבנה וצ"ב.