חבל נחלתו יא יג
האם מוצרי מזון אשר יש בהם טפיוקה מותרים לאכילה בפסח?
תשובה טפיוקה (Tapioca) הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון. הוא מיוצר משורש צמח 'מניהוט' מיובש, בדומה להכנת פסטה מחיטה. מקורו בברזיל, ומשם הופץ לארצות טרופיות נוספות. גרגרי הטפיוקה הם כדורונים לבנים דמויי פנינים, שקוטרם, בדרך כלל, כשני מילימטרים. קיימת גם טפיוקה במרקם של קמח דק, דומה לקורנפלור, המשמש להכנת דייסות, ובברזיל נפוצה גם טפיוקה במרקם של קמח גס יותר, המשמש להכנת חביתיות. בישראל משווקת טפיוקה בעיקר בחנויות של מוצרי מזון ממזרח אסיה.
תרשים סכמטי של צמח המניהוט המצוי כאמור, המדובר במוצר המיוצר מצמח בשם 'מניהוט'. וכך תיאור הצמח (מתוך ויקיפדיה): שיח מעוצה ממשפחת החלבלוביים שמקורו בדרום אמריקה. גובהו הממוצע כ-מטר אחד. שורשי ה'מניהוט' הם דמויי קרניים, ארוכים ומחודדים בקצה (ראה שרטוט). קוטרו של כל שורש בין 5 ל-10 סנטימטרים; אורכו בין 50 ל-80 סנטימטרים. הקליפה ניתנת להפרדה מהתוך. עובי הקליפה כמילימטר אחד, שטח הפנים שלה גס וצבעה חום-אדמדם. התוך מוצק והומוגני. צבעו בין לבן לצהבהב. חוט עצי עובר לאורך צירו של השורש. ענפי הצמח חלקים וזקופים. עליו ירוקים-כהים, ולכל אחד שבעה עלעלים. בצורתו המבויתת זהו גידול חקלאי רב-שנתי באזורים טרופיים וסובטרופיים, ומשמש למאכל בשל השורש הפקעתי עתיר העמילן שלו. עיקר הגידול נעשה כיום באפריקה. 'מניהוט' הוא המקור השלישי בגודלו לפחמימות באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס. שורש ה'מניהוט' עשיר מאוד בעמילן ומכיל כמויות גדולות יחסית של סידן (50 מיליגרם לכל 100 גרם), זרחן (40 מיליגרם ל-100 גרם) וויטמין סי (25 מיליגרם ל-100 גרם). מן הקמח עתיר העמילן, המיוצר משורש ה'מניהוט', מכינים גם טפיוקה. טפיוקה היא מרכיב עמילני חסר טעם המיוצר משורש 'מניהוט' מיובש ומשמש במיני מזון מוכנים (גם בישראל).
בירור הלכתי נראה שאין שום קשר בין גזירת קטניות שנוהגים האשכנזים בפסח לבין הטפיוקה, אמנם חלק ממוצרי ה'מניהוט' באים בצורת גרגרים, אבל גם הם מופקים מהשורש. השורש דומה מעט לבטטה. כל הצמח אינו קטנית בהגדרת חז"ל (צמח שזרעו נאכל – עי' רמב"ם הל' כלאים פ"א ה"ח). צמח זה לא היה מוכר כלל באירופה בשעת הגזירה, ולכן אין שום סיבה לאסור על אכילת הטפיוקה בפסח משום גזירת קטניות.
מסקנה מותר לאכול מוצרים בהם מוכנס טפיוקה ואין בחומר זה חשש קטניות.