חבל נחלתו ג נב
סימן נב- נזקים בגידול עופות
תיאור המקרה
חברה לשיווק בשר עופות מעסיקה קבלן לגידול. לַקבלן לולים, עובדים וכד'. הקבלן אחראי לגידול התקין של העופות, והחברה משלמת לו לפי כמות הבשר שהוא מצליח לייצר בכל להקה. הקבלן מצידו משלם את העבודה בלבד. העבודה נמדדת לפי כמות העבודה הרגילה ללהקה. ועל כן אם החברה המעסיקה דורשת הוספת עבודה כגון: הוספת חיסונים או טיפולים מיוחדים היא משלמת את עלותם. החברה אחראית לשלם את כל שאר הוצאות הגידול היינו: אפרוחים, תרופות, מזון, שיווק (הן באיסוף העופות והן בהובלתם למשחטה) והוצאות סביבתיות כגון חשמל, מים, מבנים, מצע וכד'.
בלהקות קודמות איסוף העופות והעמסתם על המשאיות היה באחריות קבלן הגידול, והוא קיבל על כך תשלום מהחברה המעסיקה. כיון שהקבלן התקשה מאד בהעמדת צוות מתאים להעמסות, הוא ביקש מהחברה שתעמיד לו קבלן מטעמה, אשר יעבוד איתה ישירות, ואשר יעמיס את העופות. החברה קישרה בינו לבין אחד קבלנים הקבועים שלה. קבלן ההעמסות לקח קבלן משנה אשר ביצע את ההעמסה בפועל.
קבלן המשנה, לא היה מנוסה בהעמסות, וע"כ הוא דחס את העופות לפני ההעמסה לכלובים, וגרם לכך שכמאתים עופות מתו עד שהגיעו למשחטה, חלקם מתו בלול וחלקם על המשאיות. יצויין שבמשלוח רגיל התמותה היא של עופות בודדים.
קבלן הגידול הפסיד כ- שקל (עפ"י אג' לכל ק"ג בשר ולפי עופות שמשקל כ"א ק"ג). קבלן ההעמסה אשר מקבל שכר לפי כמות הק"ג שהעמיס ג"כ הפסיד כ- שקל. החברה לשיווק בשר הפסידה את כל העופות שמתו (כ- ק"ג בשר הודו).
האם מוטל חיוב תשלום על מישהו מהמעורבים בעניין, וא"כ על מי?
תשובה
א. ראשית לפני חוות הדעת, צריך להדגיש שהקובע בכל הבעיות הממוניות בין הצדדים השונים הוא החוזה שביניהם. וחוזה זה הרבה פעמים נכתב בחפזון ובקיצור רב, כאשר לא ניתנת תשומת לב לכל צדדיו, ולכל הבעיות אשר יכולות להיוצר, ואח"כ נכנסים למחלוקות ומתחים מיותרים. וע"כ מן הראוי לגשת ולפרוש את כל הבעיות ולפרשן בחוזה מי האחראי ומי המשלם.
ב. הוגדר בחוזה כי הקבלן הוא קבלן גידול אשר מקבל את התשלום עפ"י כמות הבשר (בק"ג). אשר הוא מייצר. משמעות הדברים היא שהעופות אינם שייכים לו, הוא קבלן מצד גדרי עבודתו, ושומר שכר עליהם מצד דיני שמירה. הוא מקבל אותם בקטנותם ומשיבם לחברה לאחר מספר חודשים.
וע"כ בכל שלבי גידול הלהקה צריך לקבוע מהי חלוקת האחריות הטכנית והכספית בין המגדל לבין החברה. במידה וכל זה לא הותנה בחוזה חוזרים לדין תורה ולמנהג המדינה. היינו שהמגדל שומר שכר בלבד ואינו אחראי ליותר מכך.
לדוגמא, אם המגדל לא ביצע הזרקה נגד מחלה אע"פ שהורו לו כך, וכתוצאה מזה חלק מהלהקה מתה, ברור שהוא אינו ראוי לפיצוי על עבודתו, וחייב בתשלומים לחברה מצד פשיעה בשמירתו/עבודתו. כמו"כ אם חלק מהלהקה מתו תוך כדי גידול מחמת אונס, הוא ראוי לתשלום על אף שכמות הבשר שייצר קטנה.
ג. אם נדון עליו כקבלן גידול, התמורה שהוא מקבל עפ"י הבשר שהוא מייצר אינה תואמת את תפקידו בעיסקה. שהרי עבודתו קבועה והוא שכיר קבלן, וע"כ מן הראוי שיטול שכר קבוע לכל להקה לפי כמות האפרוחים שקיבל. המצב הנוכחי שאם הוא ייצר הרבה מקבל שכר גבוה ואם ייצר מעט מקבל פחות, מטילה עליו קבלת סיכונים שאינה מתוקף תפקידו. ולכאורה הוא היה ראוי לשכר קבוע עבור כל להקה. כשהרווח וההפסד על כתפי החברה. ואיני יודע מדוע לחלק כך את הרווחים ביניהם, אא"כ החברה רוצה לעודד את הקבלן לגדל היטב, ולזכות במעין בונוס. אולם עכ"פ צריך לחלק את שכרו לשכר קבוע ולתוספת על הצלחה יתירה ולא בדרך זו.
ד. לא מוגדר בחוזה ממתי העופות יוצאים מאחריותו ומשמירתו, מרגע שהם על המשאית, או מרגע שהם נשחטו? נוצר חלל שצריך להגדירו. מצד ההגיון מרגע שהחברה מכניסה קבלן שלה לאיסוף העופות, האחריות על כתפיו. הקבלן-המגדל אמנם נמצא במקום אבל כפי שהוא עובד במבנה המושכר לחברה, כן הקבלן אוסף במבנה המושכר עופות של החברה, ומעמיסן על רכב המושכר לחברה.
ע"כ מן הראוי שהמגדל יקבל את שכרו על כמות הבשר שגידל לפי שעת מסירת העופות לקבלן האוסף, וכמובן שאינו אחראי (וגם לא יכול להיות אחראי) על העופות בזמן הסעתם למשחטה.
ה. ממילא אם הקבלן האוסף פשע במלאכתו וגרם לחנק של חלק מהלהקה (אף העופות שמתו בדרך למשחטה — מתו כתוצאה מכך שציפפו אותם יתר על המידה באיסוף) — הוא צריך להיות חייב בתשלומים על פשיעתו. וחיוביו הם כלפי שני הצדדים האחרים. היינו, בתשלום לחברה המעסיקה והיא לקבלן המגדל את הסכום שהפסיד כ- שקל, שהרי המגדל עשה את חלקו בעיסקה. והקבלן המעמיס חייב בתשלומים אף כלפי החברה בשווי של עופות.
אמנם כיון שהתשלום עבור גידול העופות למגדל מופרש משווי העופות למכירה אין הקבלן המעמיס צריך לשלם פעמיים הן למגדל והן לחברה המשווקת, אלא מתוך התשלום שלו לחברה יורד התשלום לקבלן המגדל.
כמו"כ תשלומיו לחברה המגדלת הם לפי התמחיר שלה בניכוי כל העבודות הנעשות בעופות (שחיטה, מליחה וכו'). מפני שזה ההפסד בפועל ולא כל ההוצאות הנוספות.