זהר חלק ג רסא ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רסא ב
מתוך: זוהר חלק כט (עריכה)
ההיא מלה כד בקדמיתא לא הוה יכיל עלמא למהוי חדיב לבתר ואינון הוו קיימין לדרי דרין דהא בשעתא קדמיתא מיתו. מ"ט בגין דהכי אצטריך דהא אילנא דמותא גרים לבתר דחייו וקמו וקא סגו ובעא קב"ה לאעלא לון לאילנא דחיי דקאים על ההוא אילנא דמותא בגין למהוי קיימין לעלמין אתרחק ולא בעון כדין אתחלש חילא דמשה עלייהו ואתחלש חילא אחרא. אמר קב"ה אנא בעינא לקיימא לכו באתר עלאה ולאתדבקא בחיים אתון בעיתון אתר דנוקבא שריא ובג"כ לך אמור להם וגו'. כל חד יהך לנוקביה ויתיחד בה. ועם כל דא כיון דישראל לא עבדו אלא בדחילו עלאה דהוה עלייהו לא אתמר עלייהו אלא מי יתן והיה לבבם זה להם וגו'. מכאן אוליפנא כל מאן דעביד מלה ולבא ורעותיה לא שוי לסטרא בישא אע"ג דאיהו ביש הואיל ולא עביד ברעותא עונשא לא שריא עליה ולא כב"נ אחרא. וקב"ה לא דאין ליה לביש:
"ואתה פה עמוד עמדי" -- מהכא אתפרש מכל וכל באתתיה ואתדבק ואסתלק באתר אחרא דדכורא ולא בנוקבא. זכאה חולקא דמשה נביאה מהימנא דזכה לדרגין עלאין מה דלא זכה ב"נ אחרא לעלמין על דא כתיב טוב לפני האלקים ימלט ממנה. מאי טוב. דא משה דכתיב כי טוב הוא. ובגין דהוה טב סליק לדרגא אחרא עלאה. וע"ד כתיב כי המקום אשר אתה עמוד עליו אדמת קדש הוא עומד עליו דייקא מ"ט בגין כי טוב הוא וטוב הוא דכורא.
ואי תימא דהא אמר רבי יהודה הא דוד דכתיב ביה טוב כד"א וטוב ראי אמאי לא הוה יתיר. א"ל וטוב ראי כתיב. טוב ראי דא דאיהו חיזו לאסתכלא הכי הוה דוד. טוב ראי הוה טוב דאיהו חיזו. ובמשה כתיב הוא ממש והכא טוב ראי. ועם כל דא בתרווייהו הוה אחיד דהא דא בדא אחיד. ומשה לבתר דהוה טב סליק למהוי גופא איש. איש האלקים והאיש משה ענו מאד.
אמר רבי יהודה בכל עובדוי בעי ב"נ לשואה לקבליה לקב"ה והא אוקימנא מלה. רבי יהודה לטעמיה דא"ר יהודה האי מאן דאזיל בארחא יכוין לתלת מלין ועילא מנהון צלותא ואע"ג דצלותא יתיר. עלאה מכלא תרי חברי או תלתא דלעאן במלי דאורייתא דהא לא מסתפי בגין דשכינתא (ס"א ועילא מנהון צלותא. ועלאה מכלהו חברייא במלי דאורייתא דהא שכינתא) אשתתפ' בהדייהו.
[כי הא ד] ר' אלעזר ור' חייא הוו אזלי בארחא א"ר אלעזר (ס"א חייא) כתיב ויעש יי' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור. וכי עד השתא פשיטי הוו מההוא עור אין אלא מאני לבושי יקר הוו. א"ל ר' חייא אי הכי לא אתחזון להו אפי' כתנות עור וכי תימא דעד לא חאבו אלבישו להו לא. אלא לבתר דחבו כתיב ויעש יי' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וגו'. א"ל הכי הוא ודאי בקדמיתא הוו כגוונא דלעילא ומתפשטן מן גווני דלתתא והוה נהורא דלעילא אסחר עלייהו. ולבתר דחבו אהדר לון בגווני דהאי עלמא ואעבר מנייהו גווני דלעילא מה כתיב ויעש יי' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם מגוונא דהאי עלמא.
כתיב ואת אהרן ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות התם כגוונא דלעילא. הכא כגוונא דלתתא. התם כתנות שש הכא כתנות עור ואע"ג דאיהו בר הכי שפירא דאינון לבושין סליק על כלא. ותפקחנה עיני שניהם בעפושא דהאי עלמא מה דלא הוה קודם דחוו משגחין ופקחין לעילא לזמנא דאתי כתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו'. זמין קב"ה לאפקחא עיינין דלא חכימין ולאסתכלא