זהר חלק ג רו א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רו א
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
ליה וגפיף ליה. בכו ר' אלעזר וחברייא כלהו ואבוי בכה בהדייהו נטלוהו כלהו ונשקוהו בפומוי על רישיה ועל עינוי ואבוה הוה בכי בהדיה. א"ל רבי אלעזר ברי הואיל ואמרת מלה דא מהו כי בחטאו מת. אמר ההוא ינוקא אבא אבא בחד מלה סגי לון בחטאו דההוא (ס"א כיון דההוא) נחש דכריך בזנביה לעילא משיך טעמא בחטאו מאי בחטאו בחטאו דההוא נחש (ולא בחטא אחרא) ומאי איהו מלולא דפומיה כי בחטאו מת טעמא דההוא משיכו דההוא נחש דכרוך בזנביה בחטאו ודאי. נטליה ר' אלעזר בתוקפיה בין דרועוי ובכו כלהו חבריא אמר לון רבנן שבוקו לי בהדי אבא דעד כען לא אתיישבא רוחי (ס"א רוחיה) א"ר אלעזר לר' יוסי אימא כמה יומין ושנין להאי ינוקא. אמר לון חברייא במטו מנייכו לא תבעון דא דהא עד לא מטו עלוי חמש שנין א"ל ר' אלעזר ח"ו דהא בעינא טבא אשגחנא ביה ומה דאמרת חמש שנין אינון חמש שנין אשר אין חריש וקציר דלא תקצור לה לעלמין. א"ר אלעזר לר' אבא ניתיב הכא עד ז' יומין בגין דאתיישבא ביתא דהא כל שבעה יומין דנשמתא נפקת מן גופא אזלת ערטילאה והשתא דאהדרת עד כען לא אתיישבת בדוכתהא עד שבעה יומין:
אמר ר' אבא כתב פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך קרא דא הא תנינן ליה דלא ישבוק ב"נ עניא דיליה ויהב לאחרא הא ר' יוסי חמוך בבי מרעיה ניזיל ונגמול חסד עמיה. ובתר דנהדר ניעול בהאי והא כל זמנא דנהך ונהדר בארחא דא נחמי תחיית המתים. א"ר אלעזר ודאי הכי הוא נשקוהו לההוא ינוקא ברכוהו ואזלו. אמר ר' אבא תווהנא על דרדקי דדרא דא כמה תקיפא חילייהו ואינון טנרין רברבין ראמין. אמר ר' אלעזר זכאה חולקיה דאבא מאריה דדרא דא. דהא ביומוי בעי קב"ה לאתקנא תרין מתיבתין דיליה ולמעבד לון ישובא רברבא ועלאה כדקא יאות דהא לא יהא כדרא דא עד דייתי מלכא משיחא. אזלו עד דהוו אזלי. אמר רבי אבא הא תנינן על חד סרי מלין נגעין אתיין על בני נשא. ואלין אינון על ע"ז ועל קללת השם ועל גלוי עריות ועל גניבה ועל לשון הרע. ועל עדות שקר. ועל דיינא דמקלקל ית דינא. ועל שבועת שוא. ועל דעאל בתחומא דחבריה. ועל דמחשב מחשבין בישין. ועל דמשלח מדנים בין אחים. ואית אמרי אף על עינא בישא וכלהו תנינן במתניתא. ע"ז מנין דכתיב וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן. מאי כי פרוע הוא דאלקו בצרעת. כתיב הכא כי פרוע הוא. וכתיב התם והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע. ועל קללת השם דכתיב היום הזה יסגרך יי' בידי וכתיב והסגירו הכהן. אמר ר' אבא מלה דא לא אתיישבא ואצטריך לעיינא ביה. א"ר אלעזר הכי הוא ודאי פלשתי דא קריב לייחוסא דדוד הוה וברח דערפה הוה והיינו דכתיב ממערכות פלשתים אל תקרי ממערכות אלא ממערות פלשתים דשוייוה לאמיה כמערתא דא. וכיון דכתיב (שם) ויקלל הפלשתי את דוד באלקיו אסתכל ביה דוד בעינא בישא ובכל אתר דהוה מסתכל בעינא בישא כל זיני צרעת אתמשכן מעיניה דדוד. והכי הוה ביואב כיון דאסתכל ביה דוד בעינא בישא מה כתיב ולא יכרת מבית יואב זב ומצורע וגו'. והכא בפלשתי דא כיון שקלל את השם אסתכל ביה בעינא בישא וחמא במצחיה דאצטרע מיד (שם) ותטבע האבן במצחו ואתדבקת הצרעת במצחו. וכלא הוה אשתקעת עינא בישא דצרעת במצחו ואשתקעת אבנא ממש במצחו ודאי מצורע הוה. רשע חייבא