זהר חלק ג רב ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף רב ב
מתוך: זוהר חלק כז (עריכה)
עץ השדה דא אקרי אדם דאשתמודע עילא ותתא. עץ השדה אילנא רברבא ותקיף דההוא שדה אשר ברכו יי' (דא) סמך עליה אילן דאשתמודע לההוא שדה תדיר. לבא בפניך במצור מלה דא אהדר לרישא דקרא דכתיב לא תשחית את עצה ההוא דיהיב לון עיטא ואתקין למתא לבא מפניך במצור איהו יהיב לון עיטא לאתקנא ולאהדרא בתיובתא ואתקין ליה מאני זיינין בוקינס ושופרין. לבא מפניך. מאי לבא מפניך לבא לקמאי ולאעלא מפניך. מקמי דחילו דילך. במצור באתר דעלאין ותתאין לא יכלין לאעלא תמן ומאן איהו דרגא דבעלי תשובה עאלין תמן ומאן איהו תשובה דא איהו מצור אתר תקיף וטנרא תקיפא וכיון דעיטא דא נטלין אנא מכפר לחובייהו ואתקבלן ברעוא לקמאי וכל דא פקיד קב"ה על אינון דמשתדלי באורייתא בג"כ זכאין אינון דקא משתדלי באורייתא אינון דמשתדלי באורייתא אינון אילנין רברבין בהאי עלמא. חמו מה עבד קב"ה דנטע אילין אילנין זכאה ארחא דא ולא די אילנא חדא אלא תלתא אילנין רברבין פריסן ענפין לכל סטר עביד לן קב"ה יהא רעוא קמי שמיא דלא יתעדון לעלמא אילנין אלין ודא מעיינא מאתר דא ועד יומא קיימין תמן וההוא מעיינא דמיא וקראן לון בני נשא נציבו דר' פנחס בן יאיר ע"כ.
(חסר וזהו)
פתח ר"ש ואמר וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך ת"ח ההוא רשע דעשו יהיב עינוי לעיינא על נשין ובגיניה אתקין תיקונוי יעקב שוי שפחות בקדמיתא ובניהון לבתר דחשיבו יתיר. לאה אבתרייהו ובנהא לבתר. לבתר יוסף ובתרה רחל והוא עבר לפניהם כד סגידו כלהון מה כתיב (שם) ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ולבתר כתיב ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וגו'. והא יוסף לבתרייתא הוה ורחל לקמיה אלא ברא טבא ברא רחימא צדיקא דעלמא יוסף כיון דחמא עיניה דההוא רשע מסתכל בנשין דחיל על אמיה נפיק מאבתרה ופריש דרועוי וגופיה וכסי עלה בגין דלא יתן ההוא רשע עינוי באמיה כמה אתסגי שית אמין לכל סטר וחפא עלה ולא יכיל עיניה דההוא רשע לשלטאה עלה. כגוונא דא וישא בלעם את עיניו עינו כתיב ההוא עינא בישא (תרין עיינין הוה זקיף אלא בשעתא) דבעא לאסתכלא עלייהו. וירא את ישראל שוכן לשבטיו מהו שוכן לשבטיו אלא שבטא דיוסף הוה תמן ושבטא דבנימן. שבטא דיוסף דלא שלטא בהו עינא בישא דכתיב בן פורת יוסף. מאן בן פורת דאתסגי לכסאה על אמיה. בן פורת עלי עין דלא שלטא ביה עינא בישא. שבטא דבנימן דכתיב ביה ובין כתפיו שכן. וכתיב (שם) ישכון לבטח. מאי לבטח דלא דחיל מעינא בישא ולא דחיל מפגעין בישין. אמר ההוא רשע אנא אעבר שורה דא דלא אתקיים ואנא אסתכל כדקא יאות. רחל הות תמן חמאת דעינא דההוא רשע משננא לאבאשא מה עבדת נפקת ופרישת גדפהא עלייהו וחפאת על ברהא הה"ד וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל כיון דחמא רוח דקודשא עינא משננא מיד ותהי עליו רוח אלקים על מאן על ישראל דפריש גדפוי וחפא עליהון. ומיד תב ההוא רשע לאחורא. בקדמיתא ברא חפא על אמיה. והשתא אימא חפאת על ברא. אמר קב"ה בההיא שעתא דחפא איהו על רחל אמיה דלא ישלוט עינא דההוא רשע עלה חייך בשעתא דייתי עינא בישא אחרא לאסתכלא על בנך ועל בני אמך תחפי עלייהו. את חפית על אמך. אמך תחפי עלייהו את חפית על אמך אמך תחפי עלך.
וישא את עיניו וירא את הנשים. האי קרא ברזא דחכמתא אתמר ביומא דכפורי דבני עלמא קיימי בדינא וישראל חייבין בתיובתא קמי קב"ה לכפרא על חובייהו וההוא מקטרגא קיימא עלייהו דחשיב לאובדא לון על חובייהו שלחי ליה ההוא דורונא וכדין כתיב כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לבתר דמקבל ההוא מקטרגא לההוא דורונא אתהפך להו סניגורא זקיף וחמי לון לישראל כלהו מתענן בתעניתא יחפי רגלין חמי נשין חמי ינוקין כלהו בתעניתא כלהו