זהר חלק ג קיז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"


דף קיז ב


חילוי דאורייתא כמה חיילין אינון דאורייתא כמה חיילין אינון דמשכנא.

ת"ח כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא כלא כגוונא דלעילא דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו בד אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב "וידבר יי' אל משה במדבר סיני באהל מועד". אי באהל מועד אמאי במדבר סיני. אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי. באחד לחדש השני בשנה השנית וכלא חד והאי אקרי (מלכים א, ו) "חדש זיו" רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו. "לצאתם מארץ מצרים" לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה.


רבי יצחק פתח "יי' זכרנו יברך יברך את בית וגו'". "יי' זכרנו יברך" -- אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.

ת"ח האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דמוניה בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן. ממשה דכתיב "והנכם היום כככבי השמים לרוב" לבתר מה כתיב "יי' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים וגו'". תרין ברכאן הוו. חד "יי' אלקי אבותיכם וגו'" - הא חד. לבתר "ויברך אתכם כאשר דבר לכם". לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן. הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה הוא מתברך מלעילא.

וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא. ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא. מאן דמברך לקב"ה עאכ"ו דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא. בג"כ "ואהבת את יי' אלקיך בכל לבבך וגו'".

ת"ח הא אוקמוה. לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון. אלא כופרא נטלי מנייהו והא אוקמוה וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא ובקדמיתא מברכן להו לישראל ולבתר מנאן ההוא כופרא ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא. אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא לסלקא עליה מנייהו (ס"א מעליה מותנא).

"יברך את בית ישראל" אלין נשין דלא סלקין במניינא. "יברך את בית אהרן" דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. את בית אהרן הכי נמי נשין (דלהון) דאתברכן בברכתא (ס"א דלהון). "יברך יראי יי'" - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. "הקטנים עם הגדולים" אע"ג דלא עאלין במניינא.

ת"ח לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא. דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה, ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב "באחד לחדש השני" דאיהו זיוא דברכאן דעלמא דמניה נפיק זיוא לעלמא ועל דא אקרי חדש זי"ו, דזיוא דכלא נפיק מניה, ועל דא כתיב "יברכך יי' מציון". וכלא חד מלה. וכתיב "כי שם צוה יי' את הברכה וגו'":