זהר חלק ג צג ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
פרשת אמור - זהר
מתוך: זוהר חלק כג (עריכה)
הדר ואמר "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" - דלילה לית בלא יום, ולית יום בלא לילה, ולא אקרי 'אחד' אלא בזווגא חד. וקב"ה וכנסת ישראל אקרי 'אחד', ודא בלא דא לא אקרי 'אחד'.
תא חזי בגין דכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי "אחד". ואימתי אקרי "אחד"? בשעתא דיפקון ישראל מן גלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקב"ה. הדא הוא דכתיב "ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד" (זכריה, יד). ודא בלא דא לא אקרי "אחד".
תא חזי "מועדי יהו"ה אשר תקראו וגו'" - לזַמנא כלא לאתר חד, ולאשתכחא כלא בשלימו ברזא ד'אחד', ולמהוי ישראל לתתא גוי אחד בארץ. תינח קב"ה בכנסת ישראל דאקרי "אחד", ישראל לתתא דאינון זמינין כגונא דלעילא - במה יקרון "אחד"? אלא בירושלם דלתתא אקרון ישראל "אחד". מנא לן? דכתיב "גוי אחד בארץ" - ודאי "בארץ" הם "גוי אחד"; עמה אקרון 'אחד', ולא אינון בלחודייהו. דהא "ומי כעמך ישראל גוי אחד" סגי ליה! אבל לא אקרון 'אחד' אלא "בארץ" - בזווגא דהאי ארץ כגוונא דלעילא. ובגין כך כלא קשיר דא בדא, זווגא חדא. זכאה חולקהון דישראל!
"ששת ימים תעשה מלאכה" (ויקרא כג, ג) - אתמר והא אוקמוה:
- "רבי יוסי ור' חייא הוו אזלי בארחא וכו'" עד "הושיעה ימינך וענני" - כבר נדפס בפרשת וארא דף לב עמוד א.
- וצריך להוסיף בשורה י"א אחר מלת "קדישא" - "א"ל את חמי ואנא חמינא מפומיה דר' שמעון שמענא מלה ובכינא. א"ל מאי האי". שורה כ' "בי כדקא יאות":
"אלה מועדי יהו"ה מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג, ד).
ר' יצחק פתח: "לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהו"ה אבקש" (תהלים כז, ח). האי קרא אוקמוה חברייא בכמה אתר אבל האי קרא הכי אתמר.
"לך אמר לבי" - דוד מלכא אמר דא בגין כנסת ישראל לקבל מלכא קדישא. ומאי אמר? "לך אמר לבי" - בגינך אמר לבי לבני עלמא ואזהר לון לבי דאיהו אחיד ביה. דדא בגין מלכא עלאה אמר. "בקשו פני" - אלין עטרי מלכא דאיהו אחיד בהו ואינון ביה. אינון שמיה והוא ושמיה מלה חדא הוא. בגין כך אמר דוד "את פניך יהו"ה אבקש" כמה דאת אמר "דרשו יהו"ה ועזו בקשו פניו תמיד" (תהלים קה, ד) (דה"א טז, יא). תא חזי יאות הוא דוד מלכא למימר שירתא בגין כנסת ישראל יתיר מכל בני עלמא, ולמימר מלי דכנסת ישראל למלכא, בגין דאיהו אחיד בה.
דבר אחר: "לך אמר לבי בקשו פני" - בגינך אמר לבי לבני עלמא "בקשו פני" - אלין זמנייא וחגייא דכלהו זמין להון לאתר דאקרי "קדש" בגין לעטרא לון כל חד וחד ביומיה, כל חד וחד. בזמניה וישאבון כלהו מההוא עמיקא דעמיקתא דנחלין ומבועין נפקין מניה. בגין כך כתיבי "מקראי קדש" - זמינין אינון לההוא אתר דאקרי "קדש" לאתעטרא ביה ולאשתאבא ביה בגין דיתקדשון כלהון כחדא וישתכח בהו חדוותא.
ר' אבא אמר "מקראי קדש" - זמינין ד"קדש". וכד מהאי זמינין - זמינין מן נחלא דנגד ונפיק. למלכא דזמין בני נשא לסעודתיה - אעטר קמייהו מכל זיני מיכלא דעלמא, אפתח להו גרבי חמרא שפיר בריחא שפיר למשתייא. דהכי אתחזי - מאן דמזמין - למכלא ולמשתייא זמין! כך "מקראי קדש" - כיון דאינון זמינין לסעודתא דמלכא - זמינין אינון לחמרא טב ושפיר דמנטרא. ועל דא "מקראי קדש" כתיב.
"אשר תקראו אותם במועדם". כתיב "ואנשי קדש תהיון לי" (שמות כב, ל). ישראל לתתא אקרון "אנשי קדש" כיון דזמינין אינון מ"קדש" דלעילא. אתון אנשי קדש לתתא - זמינא להו! כדין אתקינו סעודתא וחדו דהא לכו אתחזי בגין דאתון אתקרון "אנשי קדש", ויהון כלהו
פרשת אמור - רעיא מהימנא
מתוך: זוהר חלק כג (עריכה)
(הדף מכיל רק זוהר ללא רעיא מהימנא)