זהר חלק ב רל ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ב · רל ב · >>

הוסף תרגום


דף רל ב

מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)

"אחורי", איהו רזא דקשרא דתפלין. והא ידיעא לגבי חברייא, בגין דדא אספקלריאה דנהרא, ודא איהי אספקלריאה דלא נהרא. לקבל דא אורים דנהרין במלייהו, תומים דאשלימו במלייהו, דא פנים, ודא אחור, ורזא דא קול ודבור, קול אנהיר לדבור למללא, דבור אשלים מלה, ותדיר דא בדא סלקן, ולא אתפרשן דא מן דא לעלמין, ובגין כך חשן ואפוד, דא פנים ודא אחור, וכלא רזא חדא, בלא פרישו כלל.

אמר ליה, אי הכי דלא מתפרשן לעלמין, ומאן דאפריש לון הא תנינן דכתיב (משלי טז, כח) "מפריד אלוף", מהו דכתיב (ש"א כג, ו) "ויהי בברוח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה, אפוד ירד בידו", ואילו חשן לא קאמר. אמר ליה, ודאי הכי הוא, כל מה דהוא חשיב איהו טמיר וגניז ולא אדכר כל כך, כגוונא דא (ש"א כב, יח) "נושאי אפוד בד", מה דאיהו באתגליא יתיר איהו אדכר, בגין דיתכסי מה דאיהו בגניזו וטמירו, ועל דא אדכר מה דאיהו באתגליא יתיר. ובגין כך שמא עלאה איהו רזא בטמירו וגניזו, ולא אדכר אלא בשמא דאיהו באתגליא, דא אדכר ודא אגניז, דא באתגליא, ודא בסתירו, וכל מה דאתגליא איהו אדכר לעלמין. שמא דגניז איהו יהו"ה, שמא דאיהו באתגליא איהו אדנ"י. ועל דא אכתיב באתוון טמירין, ואקרי באתוון אלין, ואתכסי דא בדא, למהוי יקרא עלאה טמיר וגניז לעלמין, דכל ארחי דאורייתא הכי הוא, אתגליא וסתימא, וכל מלין דעלמא בין דעלמא דין ובין דעלמא דלעילא, כלהו איהו טמיר וגליא:

פתח ואמר, (יונה א, לח) "ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו וגו'", האי קרא אית לאסתכלא ביה, כלהו ברזא דחכמתא שאילו, דכתיב "הגידה נא לנו באשר למי", "באשר" רזא דחכמתא שאילו, הכא שאילו רזא דאיהו באתגליא, למנדע אי מזרעא דיוסף קאתי, דימא כיון דחמא ארונא דיליה, מיד אתבקע והוה יבשתא, דכתיב (תהלים קיד, ג) "הים ראה וינוס", "הים ראה", ההוא דכתיב ביה (בראשית לט, טו) "וינס ויצא החוצה", מיד "הירדן יסוב לאחור", ועל דא שאילו ליה "באשר", דכתיב ביה ביוסף (בראשית לט, ט) "באשר את אשתו", אם מההוא זרעא קא אתית, צלי דישתוק ימא מינן.

"למי", ואי מזרעא דיעקב קא אתית, דכתיב ביה (בראשית לב, יח) "למי אתה ואנה תלך", ואינון הוו מלאכין קדישין דשדר בשליחותיה, ואשתזיב מההוא עאקו, צלי למרך וישדר מלאכיה ונשתזיב מההוא עאקו.

ואי לאו, "מה מלאכתך", במה אשתדלותך בכל יומא, "ומאין תבא", מאן אינון אבהתך, "מה ארצך", אי היא ארעא דאתחזיא לאתענשא, "ואי מזה עם אתה", אי הוא עמלק, או חד משבעה עממין דאתחזון לאתענשא, כלא שאילו ליה כדקא יאות.

מה אתיב לון? "ויאמר אליהם עברי אנכי", מההוא זרעא דאברהם העברי, דאקדיש שמא דמאריה בכל יומא בעלמא, "ואת יהו"ה אלה"י השמים אני ירא וגו'", אינון לא שאילו ליה אלא מלה באתגליא, ובאתכסיא למנדע ביה, ואיהו אתיב לון כלא באתגליא. מה כתיב, "וייראו האנשים יראה גדולה", כיון דשמעו שמא דקודשא בריך הוא, מיד דחילו, בגין דכלהו הוו ידעין נסין וגבוראן דעבד קודשא בריך הוא בימא, וכיון דאמר לון שמא דקודשא בריך הוא, מיד דחילו קמיה דחילו סגיא.

תו אמר לון דאיהו ערק מקמי קודשא בריך הוא, ועל דא אמרו ליה "מה זאת עשית", דאנת ערקת מקמיה, ולא עבדת פקודוי, ובגין כך "מה זאת עשית", דאנת עברת על פקודי דמארך. ותא חזי, כל אלין אתגיירו לבתר, כד חמו נסין וגבורן דעבד ליה קודשא בריך הוא ליונה בימא, וכלהו חמו ליה כד נפל בימא,