זהר חלק ב רטו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק ב · רטו א · >>

הוסף תרגום


דף רטו א

מתוך: זוהר חלק יז (עריכה)

האי קרא אתמר, אבל האי קרא אית לאסתכלא ביה, וארח צדיקים, ההוא ארחא דצדיקיא אזלי ביה איהו ארח קשוט, ארחא דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, ארחא דאיהו אזיל קמייהו, וכל אינון רתיכין אתיין למשמע מלין דאינון ממללן ואמרי בפומייהו.

כאור נגה דנהיר ואזיל ולא אתחשך (ס"א כלל), כארח דאינון חייביא, דארח דלהון אתחשך תדיר, כמה דאת אמר (משלי ד יט) "דרך רשעים כאפלה וגו'".

דבר אחר, וארח צדיקים, מה בין ארח לדרך, הא אוקמוה, אבל ארח הוא דהשתא אתפתח ואתגלייא, ואתעביד בההוא אתר ארח, דלא כתישו ביה רגלין מקדמת דנא, דרך, כמה דאת אמר (ישעיה סג, ב) "כדורך בגת", דכתשין ביה רגלין כל מאן דבעי.

ועל דא לצדיקיא קארי ארח, דאינון הוו קדמאי למפתח ההוא אתר, ולא על כל אתר איהו, אלא אף על גב דאחרנין בני עלמא אזלי בההוא אתר, השתא דאזלין ביה צדיקיא איהו אתר חדתא, דהשתא חדתא איהו ההוא אתר, כמה דלא אזיל ביה בר נש אחרא לעלמין, בגין דצדיקיא עבדין חדתא לכל ההוא אתר, בכמה מלין עלאין דקודשא בריך הוא אתרעי בהון. ותו דשכינתא אזלא בההוא אתר, מה דלא הות מקדמת דנא, ובגין כך ארח צדיקים אקרי, בגין דאתארח ביה אושפיזא עלאה קדישא, דרך איהו פתוח לכלא, וכתשין ביה כל מאן דבעי, אפילו אינון חייבין.

דרך, רזא דא, (שם מג יז) "הנותן בים דרך", בגין דדריך ביה סטרא אחרא דלא אצטריך, ושליט לסאבא משכנא, ועל דא צדיקיא בלחודייהו קיימי ושלטי בההוא אתר דאקרי ארח כמה דאוקימנא, דרך פתוח לכלא, להאי סטרא ולהאי סטרא.

ואתון קדישי עליונין, ארח קדישא עלאה אזדמן לגבייכו, וארחתון ביה, ומלין מעליין עלאין (נ"א אלין) אתסדרו קמי עתיק יומין, זכאה חולקכון.


פתח רבי שמעון ואמר, (דברים לד ט) "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה וגו'", בכמה אתר תנינן, דמשה אנפוי כאנפי שמשא, ויהושע כאנפי סיהרא, דלית נהורא לסיהרא, אלא נהורא דשמשא כד נהר לסיהרא, וסיהרא מגו שמשא אתמליא, וכד אתמליא כדין קיימא באשלמותא.

אשתלימותא דסיהרא מאן איהו, רזא דכלא, דאקרי דמות ברזא דשמשא עלאה יהו"ה, דהא בשמא דא לא קאים בר בזמנא דקיימא באשלמותא. דהא כמה שמהן אינון דאחסינא ואתקרי בהו כך, כפום שעתא דקיימא ביה, (וכפום שעתא דקיימא ביה), הכי אקרי בההוא שמא ממש, וכד קיימא ברזא דאשלמותא, ואשתלימת מכל סטרין, כדין אקרי יהו"ה, אשלמותא דילה כאשלמותא דלעילא, דירתא ברתא לאמה. והיינו (ד"א נהירו) בחמיסר יומין, דכתיב (ויקרא כג לד) "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה", וכתיב (שם כז) "אך בעשור (יום) לחדש השביעי", וכלא רזא חדא.

כד קיימא עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן על האי חדש, אקרי בעשור, וכד אתרשימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו, אקרי בחמשה עשר, דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו, ורזא דא י"ה. וכד קיימא בשמא דא כדין אתחבר בה', ואיהי אתוספא (ד"א, לגבי תתאי למיזן לון, ולמיהב לון טרפייהו, ואתוספא) איהי ברזא דאת ה' כמלקדמין, חדא לאתחקקא ולאתחברא ברזא דלעילא, וחדא למיהב מזונא לתתא, וכדין קיימא סיהרא באשלמותא לכל סטרין עילא ותתא, ברזא דשמא דא, למהוי כלא רזא חדא ושלימו חד.

יהושע, דא איהו רזא דאשלמותא דסיהרא, באלין אתוון בן נו"ן, נו"ן ודאי, דהא נ' רזא דסיהרא איהי, מלא, ברזא דאשלמותא דשמא קדישא, כדין איהו מלא רוח חכמה ודאי. בגין דנקודה עלאה דאיהי י', אתפשט ואפיק רוח, וההוא רוח עביד היכלא, וההוא רוח אתפשט ואתעביד שית סטרין, ההוא רוח אתפשט ברזא דכל אלין, ואמלי, ועביד היכלא לתתא, ואתמלי כלא, ואתעביד רזא