זהר חלק ב פא ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף פא ב
מתוך: זוהר חלק יג (עריכה)
ראיה ממש.
אמר רבי אלעזר, "וכל העם ראים", ראים כמה דאמינא, דחמו מנהירו דאינון קלן מה דלא חמו דרין בתראין אחרנין.
"את הקולת" -- כמה דאת אמר (ישעיה ו א) "וארא את יהו"ה", "וארא יהוה" לא כתיב אלא "את יהוה", אוף הכא "וכל העם ראים הקולת" לא נאמר אלא "את הקולת". כגוונא דא "את השמים ואת הארץ", דהא אתין דבאורייתא לאסתכלא באורייתא (נ"א בחכמתא) אתייהיבו. "כבד את אביך ואת אמך", (משלי ג ט) "כבד את יהו"ה מהונך", וכלהו לאתכללא בהו מלה אחרא. אוף הכא "את הקולת"-- לאסגאה ההוא קלא אחרא לתתא, דכניש לון לגביה מה דנפיק מנייהו, דביה חמאן ומסתכלן בחכמתא עלאה כל גנזין עלאין, וכל רזין טמירין וסתימין, מה דלא אתגלייא לדרין בתראין דאתו בתריהון, ולא לדרין דייתון לעלמין עד זמנא דייתי מלכא משיחא, דכתיב (ישעיה נב ח) "כי עין בעין יראו בשוב יהו"ה ציון".
"ואת הלפידים", בקדמיתא ברקים, והשתא לפידים, כלא חד, אבל מדאתתקנו בתקונוי לאתחזאה אתקרון הכי.
"ואת קול השופר" -- תאני רבי יצחק, כתיב (תהלים סב יב) "אחת דבר אלהי"ם שתים זו שמעתי", כמה דאת אמר אנכי ולא יהיה לך.
- אמר רבי יהודה "קול בשפר" מבעי ליה? "השפר" למה? אלא ההוא קול דאקרי שופר, דכתיב (ויקרא כה ט) "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים", בדא אתברי שופר.
- אמר רבי יוסי, מה שופר אפיק קלא --אשא ורוחא ומיא-- אוף הכא כלא אתכליל בהאי, ומדא נפקין קלין אחרנין.
- אמר רבי אלעזר, קול דנפיק משופר, דמשמע דשופר חד וקול נפיק מניה, ושופר בקיומיה שכיח, ובגיני כך כתיב קול השפר.
- רבי יהודה אמר הכי: "קול השפר", "השפר" כתיב חסר, כמה דאת אמר (דניאל ו, ב) "שפר קדם דריוש", (שם ד, כז) "מלכי ישפר עלך", (שם ג, לב) "שפר קדמי להחויא".
- רבי שמעון אמר, "קול השפר" - אתרא דקלא נפיק מניה אקרי שופר.
תו אמר רבי שמעון, תא חזי "קול השופר"-- אתרא דקלא, היינו דכתיב (דברים ח ג) "כי על כל מוצא פי יהו"ה יחיה האדם". מאי "מוצא פי יהוה"? דא קול (ס"א דנפיק משופר והאי קול) השופר, הוא רב מכל שאר קלי תתאי, ותקיפא מכלהו, דכתיב "וקול שפר חזק מאד", ועל כל שאר קלין לא אתמר חזק מאד, (נ"א אמר רבי שמעון) בהאי קול השופר תליא כלא, ודא הוא דאקרי קול גדול, דכתיב קול גדול ולא יסף, ואקרי (מ"א יט יב) 'קול דממה דקה', נהירו דבוציני, דהוא זך ודקיק וזכיך ונהיר לכלא. "דממה" - מהו דממה? אמר רבי שמעון דבעי בר נש למשתוקא מניה ולמחסם פומיה, כמה דאת אמר (תהלים לט ב) "אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום", דממה איהי שתוקא דלא אשתמע לבר, וירא העם וינעו ויעמדו מרחק, דחמו מה דחמו, וינעו, כמה דאת אמר (ישעיה ו ה) "וינועו אמות הספים מקול הקורא".
תאנא, מה כתיב ביה ביחזקאל, כד חמא גבורן נימוסי קודשא בריך הוא, דכתיב (יחזקאל א ג) "וארא והנה רוח סערה באה וגו'", רוח סערה אמאי? אמר רבי יוסי, לתברא ארבע מלכוון. אמר רבי יהודה, תנינא רוחא רבא דאתער בנימוסי גבורה דלעילא, באה מן הצפון, מצפון לא כתיב, אלא מן הצפון, ההוא דאשתמודע לעילא, ההוא דטמיר וגניז לעילא.
"ענן גדול, ואש מתלקחת", דהוה אחיד ביה, (ס"א ולא אחיד אחיד בסטרוי וכו') ולא הוה אחיד בסטרוי לאתערא דינא, דתנינן תלת זמנין ביומא, ינקא ההוא דינא קשיא בקרדיטי גליפין מסטרא דגבורה, הדא הוא דכתיב ואש מתלקחת, בגין לאתערא בעלמא, ומה מבסם ליה, ההוא דכתיב ביה ונגה לו סביב, דההוא זיהרא דאסחר ליה מכל סטרוי מבסם ליה ומתקין ליה, בגין דלא להוי דינא קשיא וייכלון בני נשא למסבליה.
"ומתוכה כעין החשמל" (שם ד). "ומתוכה"-- ומגווה. "כעין החשמל" - מאי חשמל? אמר רבי יהודה חיות אשא ממללא. תאנא אמר רבי יוסי, חשמל, מה דהוה לבא לאשא, דכתיב "מתוך האש כעין החשמל", ולא החשמל, מתוך האש, מגו אשא, דאיהי לגו באשא, כעין החשמל, דאיהו בתר ארבע דרגין, דכתיב רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו