זהר חלק ב מב א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
רעיא מהימנא
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
וסמא"ל דאיהו יצר הרע - זה וזה שופטו.
דלכל בר נש דאית ביה ארבע יסודין, ארבע מלאכים נחתין עמיה מימינא, וארבע משמאלא. ארבע מימינא-- מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל נוריא"ל. וארבע משמאלא-- עו"ן משחי"ת א"ף וחמ"ה. מסטרא דגופא מטטרו"ן נחית עליה מימינא, וסמא"ל משמאלא.
ולית בר נש דלית ביה ארבע יסודין, אבל כפום יסודא דאקדים ביה, הכי מתחילין אלין ארבע.
- אי מזל דיליה ארי"ה-- אקדים מיכא"ל, ואבתריה גבריא"ל, ואבתריה נוריא"ל, ואבתריה רפא"ל.
- ואי מזליה שור-- אקדים גבריא"ל, ואבתריה מיכא"ל, ואבתריה נוריא"ל, ואבתריה רפא"ל.
- ואי מזליה נשר-- אקדים נוריא"ל, ואבתריה מיכא"ל, ואבתריה גבריא",ל ואבתריה רפא"ל.
- ואי מזליה אד"ם-- אקדים רפא"ל, ואבתריה מיכא"ל, ואבתריה גבריא"ל, ואבתריה נוריא"ל.
ואינון מסטרא דימינא.
- מסטרא דמיכאל: כלהו אנפין דיליה אינון רחמי, בעל גמילות חסדים, אנפוי חוורין, והאי בר נש גמיל חסד, חסיד, וחכם אי אשתדל באורייתא. ואי לאו בהפוך-- מסטרא דיצר הרע, גזלן טפש, לית ביה חסד, דלא עם הארץ חסיד.
- מסטרא דגבריאל: ארבע אנפין דיליה דינא, מדת הדין על רשיעיא, ומתגרה בהו, כמה דאוקמוה מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה. גבור ביצריה, ירא חטא, דיין יהא אי יתעסק באורייתא וגבור בתלמודיה. בהפוכא מסטרא דיצר הרע-- מתגרה בצדיקיא דינא קשה לון, גבור בעבירה למעבד ליה, לאו דחיל חטאה הוא, וגוונין דאנפוי סומקין, עשו שופך דמים.
- מאן דמזליה נש"ר: לאו רחמן סגי ולאו מדת הדין סגי, אלא בינוני ביצר טוב במדות טבין דיליה, ובינוני ביצר רע במדות בישין, וליה אנפין חוורין וסומקין.
- מאן דמזליה אדם: מסטרא דטוב כליל מכל מדות טובות. חסיד וחכם וגבור בתורה, ירא חטא, ממולא בכל מדות טבין. וגוון אנפוי אוכמין. ומסטרא דיצר הרע-- ממולא מכל מדות בישין.
ואי חובוי דבר נש נפישין, שלטין עליה כל משריין דיצר הרע, עד דיסתלקו מניה כלהו משריין דיצר הטוב, ואמליך על אברין דיליה סמא"ל וכל משרייתיה. ואי נפישין זכווי, שלטין משריין דיצר הטוב, עד דיסתלקו מניה כל משריין דיצר הרע, ואמליך על כל אברין דיליה משיריין דיצר הטוב. בההוא זמנא שליט עליה שם יהו"ה. ואם הוא בינוני, צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו; אלין מיימינים לזכות, ואלין משמאילים לחובה, ומאן דאלים גבר. ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו.
ומסטרא דמיכאל אתקרי 'בכור', דדרגיה כסף חוורו. ובגין דא פדיון הבכור כסף ה' סלעים כחושבן ה' דאברהם. דאי יחכים בתורה יתוסף עליה י' דאיהו קדש, דבי' צריך לקדש בכור בהמה, דהיינו (ירמיה ב ג) "קדש ישראל ליהו"ה", וביה צריך לעשר ולדות. דכל ולד איהו מסטרא דבן י"ה, ואיהו ו'. דכל חיון דאינון חיות הקודש, באתוון דשמא קדישא אתקריאו. הדא הוא דכתיב (ישעיה מג ז) "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו"-- אפילו כל בריין דאתבריאו בהון. ולית בריאה דלא אתרשים בהאי שמא, בגין לאשתמודעא למאן דברא ליה. והאי יו"ד איהו דיוקנא דרישא דכל בריין. ה' ה' דיוקנא דה' אצבעאן דימינא וה' דשמאלא. ו' דיוקנא דגופא.
ובגין דא אמר (שם מ כה) "ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש"-- לית בכל בריה דאשוה כוותי, ואף על גב דבראתי לה כדמות אתוון דילי. דאנא יכיל למחאה ההיא צורה, ולמעבד לה כמה זמנין, ולית אלוה אחרא עלי דיכיל לממחי