זהר חלק ב מא ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
דף מא ב
רעיא מהימנא
מתוך: זוהר חלק יב (עריכה)
לאשכחא עילה לישראל. כיון דהוה חמי ההוא תבירו דערלה בתרין סטרין, הוה ערק ואתפרש מנייהו. ועל דקטל קודשא בריך הוא כל אינון בוכרין דההוא סטרא, יהיב בוכרין דישראל לפורקנא, דלא ישכח עלייהו סטרא אחרא עילה כלל, ובכלא נטיר לון לישראל כאבא על בנין:
פקודא כ"ט - לאכול פסח על מצות ומרורים
"בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית וגו'" -- פקודא דא למיכל האי פסח על מצות ומרורין. מצות, מצת כתיב, מאי האי לקבל האי, אלא לאחזאה גלותא דשכינתא עמהון דישראל בההוא מרירו דלהון, דכתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו', וכד אכלין להאי פסח, לאחזאה כל האי דעבדו לון במצרים בההוא גלותא ובההוא שעבודא. מה כתיב ועצם לא תשברו בו, לאחזאה ביה קלנא, ובכל אינון טעוון דמצראי, דהא גרמין הוו רמאן בשוקא, ואתו כלבי והוו גררי לון מאתר לאתר, ודא קשיא לון מכלא, דהא גרמי אינון תקונא דגופא ודמי לגוונא אחרא, וישראל רמאן לון בשוקא אורח קלנא, ועל דא כתיב ועצם לא תשברו בו, אתון לא תשברון, אבל כלבי הוו אתיין ומתברין ליה. תו, מצראי הוו אתיין לבתר, והוו חמאן אינון גרמי דהוו נטלי כלבי מאתר לאתר ומדקן לון, והוו מצראי טמני לון גו עפרא, בגין כלבי דלא ישכחון לון, ודא איהו בטולא דעכו"ם יתיר מסטרא דלהון, ובדא קודשא בריך הוא אסתלק ביקריה, ואתכפיין כל חילין אחרנין, דהא כדין אתכפיין יתיר כד בטילו אשתכח מסטרא דלהון, ועל דא ישראל לא מבטלי לון, דכתיב ועצם לא תשברו בו:
פקודא?? - לקדש בכור בהמה
"קדש לי כל בכור פטר כל רחם וגו'"[1] -- פקודא דא לקדש בכור בהמה.
ועם הארץ צריך תרין מילין:
( א ) חד דיהא פדוי מתחות שלטנותא דיצר הרע דאיהי אדון דיליה, כגוונא דאמר יעקב לעשו (בראשית לג יד) "יעבר נא אדני לפני עבדו". בהאי עלמא אדון מצד חובין דנפישין על גופא, כמה דאוקמוה - חייבא יצר הרע שופטו, זכאה יצר הטוב שופטו, בינוני זה וזה שופטו. בינוני היינו אח דיצר הרע ואח דיצר הטוב -- "אחי יהי לך אשר לך". וכד זכוון נפישין, רוחא תבר תרין משמרות, דחמור נוער כלבים צועקים, וסליק למשמרת דשחר דביה אדם, ואתהדר בר נש אדון. הדא הוא דכתיב (שם לב ו) "ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה", וסליק לדרגא דאדם, דאתמר ביה (שם א כח) "ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'", (שם ט ב) "ומוראכם וחתכם וגו'". וכד זכוון בינונים, (שם לב כה) "ויאבק איש עמו" -- זכוון וחובין מתחבקן לאגחא קרבא. מסטרא דזכוון-- (שם כו) "וירא כי לא יכול לו", מסטרא דחובין-- "ויגע בכף ירכו בגיד הנשה"; נשה לשון (שם מא נא) "כי נשני אלהים את כל עמלי" ואיהו לשון נשיה, חד מדורא מאינון שבעה ארעאן. מאן דנחית תמן אתנשי מניה אורייתא.
וקדם דייתי בר נש בהאי עלמא ויפוק מרחם אמיה -- "ויאבק איש עמו" -- דא גבריאל, בההוא אבק דעפר, דאתמר (שם ב ז) "וייצר יהו"ה אלהים את האדם עפר מן האדמה". ואוליף ליה שבעים לשון. ובגין דא "וייצר"-- חד יצר הטוב דאוליף ליה שבעים לשון, וחד יצר הרע דאביק עמיה, דאתמר כי "נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה" ואשכח מניה שבעין לשון דאוליף ליה יצר הטוב.
וקדם כל דא נחתין עמיה ארבעה מלאכין, דאתמר בהון (תהלים צא יא) "כי מלאכיו יצוה לך", אי אית ליה זכות אבות. חד מיכאל בזכות אברהם, ותניינא גבריאל בזכות יצחק, ותליתאה דנחית עמיה נוריאל בזכותא דיעקב, ורביעאה רפאל בזכותא דאדם קדמאה; ויצר הטוב לעילא מניה. ואי לית ליה זכות, אזלי עמיה ארבע --עון משחית אף וחימה-- ויצר הרע לעילא מנייהו, למידן ליה לעלמא דאתי. ובגין דא אוקמוה, רשע יצר הרע שופטו, צדיק יצר הטוב שופטו, בינוני זה וזה שופטו. ובגין דא אי איהו בינוני, גבריאל דאיהו יצר הטוב,
- ^ לכאורה משמע שכאן מצוה חדשה של הרעיא מהימנא. אולם לא כן מופיע בדפוס ונמנעתי מלשלוח בו יד - ויקיעורך