זהר חלק א רלז א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק י (עריכה)
לעילא, ושמשא דאומות העולם תחות האי סיהרא הוא, וההוא שמשא מהאי (ס"א סיטרא) סיהרא נהיר, חמי מה בין ישראל להו, ישראל אחידו בסיהרא, ואשתלשלו בשמשא עלאה, ואתאחדו באתר (ביה) (ס"א דנהיר לשמשא) דנהירא משמשא עלאה, ומתדבקן ביה, דכתיב (דברים ד ד) ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים כלכם היום.
"יהודה אתה וגו'" -- רבי שמעון אמר, מלכו ליהודה אתקיים, והיינו דאמרינן מאי דכתיב (בראשית כט לה) הפעם אודה את יהו"ה, בגין דאיהו רביעאה, אודה את יהו"ה בגין דאיהו רגלא רביעאה לכרסיא, יה"ו דא רשימא דשמא עלאה, ובמה אשתלים בה"א (ס"א בדל"ת), והיינו ה"א בתראה דשמא קדישא, שמא קדישא שלים באתווי, וקשר דאחיד לון, על דא יודוך אחיך, דמלכו לך אתחזיא לאתקיימא. ודאי (הושע יב א) ויהודה עוד רד עם אל, ועם קדושים נאמן, מאן קדושים, אלין קדושים עליונין, דכלהו אודן לגביה, ושויוה נאמן, בגין כך הוא קדמאה בכלא, הוא מלכא על כלא.
רבי שמעון פתח ואמר, (תהלים מה יד) "כל כבודה בת מלך פנימה" -- "כל כבודה" דא כנסת ישראל, כבודה בגין דאיהו כבוד, דא על דא, דא דכר ודא נוקבא, (ס"א דא נוקבא), ואתקרי כבודה בת מלך, היינו בת שבע, בת קול, דאיהו קול גדול, והאי מלך עלאה הוא פנימה, בגין דאית מלך דלאו איהו לגו כוותיה. והאי כבודה בת מלך ממשבצות זהב לבושה, בגין דאתלבשת ואתאחדת בגבורתא עלאה, והאי אוף נמי מלך אקרי, ובגינה קיימא ארעא, אימתי, בשעתא דאתאחדת במשפט, כמה דאת אמר (משלי כט ד) מלך במשפט יעמיד ארץ, ודא קרינן מלכו דשמיא, ויהודה אתאחיד בה, וירית מלכותא דבארעא.
רבי (אבא) יהודה ורבי יצחק הוו קאזלי בארחא, אמר רבי יצחק נפתח במלי דאורייתא וניזיל, פתח רבי יצחק ואמר, (בראשית ג כד) ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע וגו', האי קרא אוקמוה חברייא, אבל ויגרש, כבר נש דגריש לאנתתיה, את האדם דייקא, תא חזי רזא דמלה, אדם במה דחטא אתפס, וגרים מותא ליה ולכל עלמא, וגרים לההוא אילנא דחטא ביה תירוכין, לאתרכא ביה, ולאתתרכא בבנוי לעלמין, הדא הוא דכתיב ויגרש את האדם, את דייקא, כמה דכתיב (ישעיה ו א) ואראה את יהו"ה, אוף הכי את האדם. וישכן מקדם לג"ע וגו', האי לתתא, וכמה דאית כרובים לעילא, אית כרובים לתתא, והאי אילנא אשרי עלייהו. ואת להט החרב המתהפכת, אינון טפסי דשלהובי דאשא, מההוא חרבא דמתלהטא, המתהפכת, דא האי חרבא דינקא בתרין סטרין, ואתהפכא מסטרא דא לסטרא אחרא. דבר אחר: "המתהפכת"-- דא להט, אינון טפסי דשלהובא (ס"א דמלכותא), דקאמרן דמתהפכן לזמנין גוברין ולזמנין נשין, ומתהפכן מדוכתייהו לכלא, וכל דא "לשמור את דרך עץ החיים". מאן דרך? כמה דאת אמר (שם מג טז) "הנותן בים דרך".
אמר רבי יהודה שפיר, והכי הוא ודאי, דגרים אדם לההוא אילנא דחטא ביה לאתרכא, ואפילו שאר בני עלמא נמי, כמה דאת אמר (שם נ א) ובפשעיכם שלחה אמכם, אבל שפיר קאמרת, דהא מדוכתיה משמע, דכתיב ויגרש את האדם, בגין דדא שלימו דאדם הוא. ומההוא יומא אתפגים סיהרא, עד דאתא נח ועאל בתיבותא, אתו חייביא ואתפגים, עד דאתא אברהם (ואתקיימו), וקיימא בשלימו דיעקב ובנוי, ואתא יהודה ואחיד ביה, ואתקף במלכותא, ואחסין ליה אחסנת עלמין הוא וכל בנוי בתרוי, הדא הוא דכתיב יהודה אתה יודוך אחיך (ס"א בגין דדיליה מלכותא עלייהו, כמה דאת אמר (דה"א ה ב) כי יהודה גבר באחיו, יודוך אחיך) ודאי, בשעתא דקיימו ישראל על ימא, דכלהו אודו ליה, ונחתו אבתריה בימא.
"ידך בערף אויבך"-- כמה דאת אמר (שופטים א ב) "יהודה יעלה בתחלה".
"ישתחוו לך בני אביך" -- כללא דכל אינון שאר שבטין, בגין דא בני אביך ולא בני אמך, בני אביך הא כלהו שאר שבטין, דאף על גב דאתפליג לתרין מלכוון, כד הוו סלקין לירושלם, הוו סגדין וכרען למלכא דבירושלם, בגין דמלכותא דירושלם