זהר חלק א ריא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · זהר חלק א · ריא א · >>

הוסף תרגום


דף ריא א

מתוך: זוהר חלק ט (עריכה)

יעקב בקדמיתא, לבתר ויאמר ישראל:


"ויאמר אלהי"ם לישראל במראת הלילה" -- במראת כתיב, תא חזי ויזבח זבחים לאלה"י אביו יצחק בקדמיתא, בגין לאתערא שמאלא ברזא דרחימו וכדין ויאמר אלהי"ם לישראל במראות הלילה, בהאי דרגא דקאמרן דאיהי מראות הלילה:


"ויאמר אנכי האל אלה"י אביך" -- מאי טעמא, בגין דסטרא דקדושה דלעילא הכי הוא, דהא סטרא דמסאבא לא אדכר שמא דקב"ה, וכל סטר דקדושה אדכר בשמיה. אנכי ארד עמך מצרימה וגו', מכאן דשכינתא נחתת עמיה בגלותא, ובכל אתר דישראל אתגלו, שכינתא אתגלת עמהון והא אוקמוה.

תא חזי כמה עגלות הוו, שית, כמה דאת אמר (במדבר ז ג) שש עגלות צב, דבר אחר שיתין הוו, וכלא רזא חדא, בקדמיתא כתיב בעגלות אשר שלח יוסף, ולבסוף אשר שלח פרעה, אלא כלהו דשדר יוסף הוו בחושבנא כדקא חזי, ואינון דשדר פרעה יתיר מנייהו לא הוו ברזא דא, ולא הוו בחושבנא, ואלין ואלין קאתו, בגין כך אשר שלח יוסף. אשר שלח פרעה, וכד יפקון ישראל מן גלותא מה כתיב, (ישעיה סו כ) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהו"ה וגו':

ויאסור יוסף מרכבתו

"ויאסור יוסף מרכבתו".    רבי יצחק פתח ואמר, (יחזקאל א כב) "ודמות על ראשי החיה רקיע, כעין הקרח הנורא, נטוי על ראשיהם מלמעלה" -- האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי אית חיה לעילא מן חיה, אית חיה קדישא דקיימא על ריש חיותא, ואית חיה עלאה לעילא על כל שאר חיותא, והאי (נ"א ואית) חיה שלטא על כלהו, בגין דכד האי חיותא יהבא ונהרא לכלהו, כדין כלהו נטלין למטלנוי, ויהיבת דא לדא, ושלטא דא על דא.

ואית חיותא לעילא על תתאי, על שאר חיותא לתתא, וכלהו אתזנו מינה, וד' סטרי דעלמא רשימין בה, אנפין נהירין ידיען (דינין) לכל סטר, ואיהי שלטא על ד' סטרי, והא אוקמוה דאינון ג' לסטר דא וג' לסטר דא, וכן לד' סטרין דעלמא. ואית רקיע לעילא מן רקיע, והאי רקיע דשלטא עלייהו כלהו מסתכלן לגביה, מה כתיב (שם כג) ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה וגו', בגין דכלהו שלטין על מה דאתפקדו.

ושליחו דקוסטא דקופטרא בהו, ואינון לכל סטר תשעה, לד' סטרין דעלמא, ואינון ל"ו בחושבנא, וכד מתחברן כלהו אתעבידו רשימא חדא ברזא דשמא חדא, ביחודא שלים כדקחזי. וכד מתתקני לגבי כרסיא מה כתיב, וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, והא אוקימנא (נ"א דיוקנא) דהאי אבן טבא בכרסיא דקיימא על ד' קיימין, ועל ההוא כרסיא דיוקנא דאדם לאתחברא ביה כחדא, ולאתברכא כדקא יאות. וכד איהי מתתקנא לגביה דאדם למהוי כלא רתיכא (נ"א קדישא, וכדין כלא רתיכא) חדא להאי אדם, כדין כתיב ויאסור יוסף מרכבתו דא צדיק, ויעל לקראת ישראל אביו גשנה, לקראת ישראל דא רזא דאדם, גשנה, תקרובתא חדא לאתקרבא כחדא, בקרבנא חדא, ויחודא חדא, וירא אליו, דכד אתחזי שמשא בסיהרא, כדין נהיר סיהרא, ואנהיר לכלהו דלתתא.

וכן כגוונא דא, כל זמנא דקדושה דלעילא שרא על מקדשא דלתתא, אתנהיר בי מקדשא וקיימא בשלימותיה, וכד אסתלק מניה ואתחריב בי מקדשא, כדין ויבך על צואריו עוד, דבכון כלא על מקדשא דאתחריב, עוד, מאי עוד, דא גלותא בתראה. וכדין כיון דחמא יעקב ואסתכל דהא תקונא דלתתא אשתכלל כגוונא דלעילא, כדין אמר אמותה הפעם וגו' כי עודך חי, דאתקיימת ברזא דברית קדישא